ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וַיַּעֲבֹר יְקֹוָק עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְקֹוָק יְקֹוָק אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה ..." (שמות ל"ד ו-ז).
בביאור פסוקים אלה מובא בגמרא:
"ויעבר ה' על פניו ויקרא, אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם. ד' ד' - אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה. א-ל רחום וחנון, אמר רב יהודה: ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר: "הנה אנכי כרת ברית" ".
נחלקו גאונים וראשונים מה פשר הפתיחה הכפולה של "יְקֹוָק יְקֹוָק".
מפשט הגמרא משמע שאכן מדובר בשתי מידות וזו גם דעת ר"ת בתוס' (שם, ד"ה שלש עשרה מדות) וז"ל:
"דשני שמות הראשונים הם שני מדות... ה' מדת רחמים הוא ולא כאלהים שהוא מדת הדין".
לעומתו מביאים בעלי התוס' (שם) כי:
"במגלת סתרים דרבינו נסים אין מונה שם הראשון שיש פסיק בין השמות משום דהכי קאמר, קרא הקב"ה ששמו ה' קרא ה' רחום וחנון".
דברי הגמרא קשים להבנה. מה פירוש דברי רבי יוחנן: "והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם"?
האם מדובר כאן באמירת "מילת קוד" הפותחת שערי סליחה?! ומה פשר המימרא של רבי יהודה "ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם", על מה בדיוק כרותה הברית?
התשובה לשאלות אלה מצויה בדברי הגמרא שם. רבי יוחנן מדגיש: "יעשו לפני כסדר הזה". כסדר הזה אין פירושו רק אמירת "שלש עשרה מידות" אלא כפי שהגמרא מדגישה מיד לאחר מכן "ויעשה תשובה".
זה גם פשר דברי רבי יהודה. הברית כרותה למי שיעשה תשובה.
הפתיחה לשלש עשרה מידות היא "יְקֹוָק יְקֹוָק" כדי ללמדנו שיש אפשרות של תיקון ותשובה. מידת הרחמים מאפשרת תיקון החטא: "אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה".
לא רק שמידת הרחמים מאפשרת זאת אלא שללא מידת הרחמים, לא יתכן תיקון ולא תיתכן תשובה.
אמירת שלש עשרה מידות איננה מכפרת ואיננה מתקנת. היא באה להזכיר לאדם לעשות תשובה ולנצל את המתנה הנפלאה שהקב"ה העניק לנו אחרי חטא העגל, כשבישר ביום הכיפורים, סלחתי. מתנה שמשמעותה - תמיד אפשר לתקן.
גם אם לא הצלחת להישאר קרוב אל הקב"ה בגלל שחטאת, עדיין שמורה לך הזכות ליהנות ממידת הרחמים ולשוב.
הבה נתפלל לקב"ה כי השנה נזכה שלא לחטוא ולזכות למידת הרחמים הראשונה
או לפחות שנזכה לשוב בתשובה ולשמוע: סלחתי! בזכות מידת הרחמים השנייה.

פריחת הגאולה!

איך מותר להכין קפה בשבת?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

שלושה שותפים באדם

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

למה הכל אסור בתשעה באב?!

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

הלכות קבלת שבת מוקדמת

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















