ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
האחד הוא הדקדוק בדין, שאין ד' מוותר על כלום (כמובן כאשר לא עשה תשובה), ומדקדק על כל מעשה ועל כל דבר, וממילא כמה על האדם לדקדק בכל דבר שעושה, חושב או אומר. כתוב בפרשת כי תצא (כד,טז): " לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו ", רש"י כותב שם וז"ל " אבל מי שאינו איש מת בעוון אביו והקטנים מתים בעוון אבותם בידי שמיים ", ושואל על רש"י זה מח"ס "ואד יעלה", אם זה כך, הרי לכאורה כשהקטן מגיע למצוות גם הוא יצטרך לברך "ברוך שפטרני מעונשו של זה" (אביו), שהרי עד עכשיו "ריחף" על הבן עונש מוות בעטיו של אביו ועכשיו, כשנהיה לאיש, אינו מת בעוון אביו, וא"כ מדוע אינו מברך הבן גם כן ברכת "ברוך שפטרני"? על שאלה זו הוא מתרץ ואומר, שאם יאמר ברכה זו ויכוון שנפטר מהעונש שאולי היה ראוי לבוא עליו בגלל אביו, הרי מחזיק אביו לרשע ח"ו ולכן לא תיקנו לו ברכה, מכאן אנו רואים עד כמה אדם צריך להזהר ולדקדק ועד כמה ד' מקפיד על כל דבר, ועלינו לעובדו בלי שום ויתור. ועל ענין הדקדוק כבר מצינו בגמרא (יבמות קכא:) שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה, ועוד אמרו בגמרא (ב"ק נ.) שכל האומר הקב"ה וותרן יוותרו חייו, שכן אצל הקב"ה אין ויתורים בחינם, אם ד' מוותר ולא מקפיד זה רק כאשר האדם עושה תשובה אך אם לא, ממילא אין סברא שהקב"ה יסלח על דבר שהאדם בעצמו לא רואה צורך להתרחק ממנו. ועלינו להתחזק בענין זה שכל מעשינו נכתבים והדגש ש- כל, כל המעשים כפשוטו נמדדים, ומתוך שזה יהיה בתודעה שלנו – האדם ירגיש את ד' בכל צעד ושעל, וממילא יזהר מן העבירות.
דבר שני – לגבי יצר הרע. ראשית כל אפתח בחידוש שהתחדש לי בס"ד:
אנו אומרים בברכת השיבה: "...ומלוך עלינו מהרה אתה ד' לבדך... ", ולכאורה יש לשאול, מה הפשט ב"לבדך"? וכי יש ח"ו רשות נוספת? אדרבה, הנוסח הזה נותן פתח למינים? וא"כ מה הפשט?
וחשבתי לבאר לענ"ד על פי הגמרא 1 שאומרת וז"ל: " אמר רבי אבין: מאי קראה 'לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר', איזהו אל זר שיש בגופו של אדם? הוי אומר זה יצר הרע ", דהיינו שהיחס שהתורה מייחסת ליצר הרע זה יחס של אלוהים אחרים, וא"כ כשאנו מבקשים בתפילה "לבדך", הכוונה דווקא אתה תמלוך עלינו, ולא שנהיה תחת שעבוד היצר שהוא כביכול אלוהים אחרים. לגופו של ענין – צריך לדעת שיצר הרע אוהב להכניס אותנו לכמה תסמינים לפני שעושים תשובה: יאוש, עצבות, דיכאון, קשיים וכו', ועוד צריך לדעת שאסור לנו לתת לו להיכנס לראש ולא לשום מחשבה וישר להוציא אותה, ועוד יש לדעת בנוסף לכך, שאחרי שעוברים את ההתחלה שהיא קשה, אז השאר ממילא יותר קל. וכבר אמרו בעלי התוספות בתענית 2 " כל התחלות קשות ", אך ברגע שמתגברים עליהם אדם בונה לעצמו אישיות יותר חסינה וחזקה מאשר היתה מקודם, ואסור חלילה להתיאש אף פעם, שהרי אין יאוש בעולם כלל, וכבר כתוב: " שבע יפול צדיק וקם " 3 – צדיק נופל ואפילו הרבה פעמים, ולא צריך להתיאש כי בסוף הוא קם, ואדרבה הקימה אז היא מעלה אותנו לרמות הרבה יותר גבוהות ממה שהיה קודם, וכאשר קשה לאדם עליו לדעת שזה סימן שהוא בעליה. ויהי רצון שנצליח להיות בבחינת מלוך ד' עלינו לבדך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
