ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
האחד הוא הדקדוק בדין, שאין ד' מוותר על כלום (כמובן כאשר לא עשה תשובה), ומדקדק על כל מעשה ועל כל דבר, וממילא כמה על האדם לדקדק בכל דבר שעושה, חושב או אומר. כתוב בפרשת כי תצא (כד,טז): " לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו ", רש"י כותב שם וז"ל " אבל מי שאינו איש מת בעוון אביו והקטנים מתים בעוון אבותם בידי שמיים ", ושואל על רש"י זה מח"ס "ואד יעלה", אם זה כך, הרי לכאורה כשהקטן מגיע למצוות גם הוא יצטרך לברך "ברוך שפטרני מעונשו של זה" (אביו), שהרי עד עכשיו "ריחף" על הבן עונש מוות בעטיו של אביו ועכשיו, כשנהיה לאיש, אינו מת בעוון אביו, וא"כ מדוע אינו מברך הבן גם כן ברכת "ברוך שפטרני"? על שאלה זו הוא מתרץ ואומר, שאם יאמר ברכה זו ויכוון שנפטר מהעונש שאולי היה ראוי לבוא עליו בגלל אביו, הרי מחזיק אביו לרשע ח"ו ולכן לא תיקנו לו ברכה, מכאן אנו רואים עד כמה אדם צריך להזהר ולדקדק ועד כמה ד' מקפיד על כל דבר, ועלינו לעובדו בלי שום ויתור. ועל ענין הדקדוק כבר מצינו בגמרא (יבמות קכא:) שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה, ועוד אמרו בגמרא (ב"ק נ.) שכל האומר הקב"ה וותרן יוותרו חייו, שכן אצל הקב"ה אין ויתורים בחינם, אם ד' מוותר ולא מקפיד זה רק כאשר האדם עושה תשובה אך אם לא, ממילא אין סברא שהקב"ה יסלח על דבר שהאדם בעצמו לא רואה צורך להתרחק ממנו. ועלינו להתחזק בענין זה שכל מעשינו נכתבים והדגש ש- כל, כל המעשים כפשוטו נמדדים, ומתוך שזה יהיה בתודעה שלנו – האדם ירגיש את ד' בכל צעד ושעל, וממילא יזהר מן העבירות.
דבר שני – לגבי יצר הרע. ראשית כל אפתח בחידוש שהתחדש לי בס"ד:
אנו אומרים בברכת השיבה: "...ומלוך עלינו מהרה אתה ד' לבדך... ", ולכאורה יש לשאול, מה הפשט ב"לבדך"? וכי יש ח"ו רשות נוספת? אדרבה, הנוסח הזה נותן פתח למינים? וא"כ מה הפשט?
וחשבתי לבאר לענ"ד על פי הגמרא 1 שאומרת וז"ל: " אמר רבי אבין: מאי קראה 'לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר', איזהו אל זר שיש בגופו של אדם? הוי אומר זה יצר הרע ", דהיינו שהיחס שהתורה מייחסת ליצר הרע זה יחס של אלוהים אחרים, וא"כ כשאנו מבקשים בתפילה "לבדך", הכוונה דווקא אתה תמלוך עלינו, ולא שנהיה תחת שעבוד היצר שהוא כביכול אלוהים אחרים. לגופו של ענין – צריך לדעת שיצר הרע אוהב להכניס אותנו לכמה תסמינים לפני שעושים תשובה: יאוש, עצבות, דיכאון, קשיים וכו', ועוד צריך לדעת שאסור לנו לתת לו להיכנס לראש ולא לשום מחשבה וישר להוציא אותה, ועוד יש לדעת בנוסף לכך, שאחרי שעוברים את ההתחלה שהיא קשה, אז השאר ממילא יותר קל. וכבר אמרו בעלי התוספות בתענית 2 " כל התחלות קשות ", אך ברגע שמתגברים עליהם אדם בונה לעצמו אישיות יותר חסינה וחזקה מאשר היתה מקודם, ואסור חלילה להתיאש אף פעם, שהרי אין יאוש בעולם כלל, וכבר כתוב: " שבע יפול צדיק וקם " 3 – צדיק נופל ואפילו הרבה פעמים, ולא צריך להתיאש כי בסוף הוא קם, ואדרבה הקימה אז היא מעלה אותנו לרמות הרבה יותר גבוהות ממה שהיה קודם, וכאשר קשה לאדם עליו לדעת שזה סימן שהוא בעליה. ויהי רצון שנצליח להיות בבחינת מלוך ד' עלינו לבדך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
