ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
הָאָבוֹת מַשְׁפִּיעִים הֵם אֶת הַצַּד הַטִּבְעִי שֶׁבִּכְנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל, וּמשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַצַּד הַלִּמּוּדִי. וְהֵם מְמֻזָּגִים זֶה בָּזֶה וּמַשְׁפִּיעִים זֶה עַל זֶה. אורות ישראל ד ט
בחודש מרחשוון אנו עוסקים בפרשות השבוע בסיפורי אבותינו ואימותינו בספר בראשית. ספר בראשית הוא הראשון מספרי התורה, והוא מהווה את הבסיס לשאר הספרים, הקומה הראשונה עליה בנויות שאר הקומות. הרב מלמד אותנו שהאבות הם השורש לצד הטבעי של כנסת ישראל, ומשה רבנו אותו נפגוש בספר שמות הוא רבנו, הרב שלנו המלמד אותנו את תורת ה'. התורה ניתנה לישראל שבהם טבועה סגולת האבות. השילוב בין הצד הטבעי לצד הלימודי, המיזוג וההשפעה ההדדית יוצרים שלמות בעם ישראל בכלל ובכל פרט ופרט. ללא מוסר טבעי ומידות מתוקנות, אותם אנו לומדים ממעשי האבות, לא ניתן לגשת אל מצוות התורה, וללא מצוות התורה אנו נשארים במצב טבעי גולמי שהיה הולך ונשחק.
שָׂרִיד קָטָן מִדָּבָר גָּדוֹל הוּא יָקָר וּמְעֻלֶּה מִדָּבָר קָטָן שָׁלֵם. נִיצוֹץ אֶחָד מֵאוֹר חַיֵּי הָאָבוֹת, מִקְּדֻשָּׁתָם וּגְבוּרַת אֱלֹהִים הָעֶלְיוֹנָה שֶׁבִּגְדֻלָּתָם, הַהוֹלֵךְ וָאוֹר בְּאַחֲרִית הַיָּמִים לְהָשִׁיב לִתְחִיַּת עוֹלָמִים אֶת יִשְׂרָאֵל, וְעִמּוֹ יַחַד אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, עַל-פִּי סֵדֶר וְהַדְרָגָה, הוּא נַעֲלֶה וְנִשְׂגָּב מִכָּל הַקְּדֻשָּׁה הַגְּלוּיָה שֶׁבַּתּכֶן שֶׁל אֱמוּנָה וְיִרְאָה, תּוֹרָה וּמִצְוָה, ..."יָפָה שִׂיחָתָן שֶׁל עַבְדֵי אָבוֹת יוֹתֵר מִתּוֹרָתָן שֶׁל בָּנִים". (אורות עמ' סו).
בספר בראשית אנו קוראים את סיפורי האבות באריכות רבה. עשרים דורות מאדם עד אברהם נסקרים בשתי פרשות בלבד, פרשת בראשית ופרשת נח, ואילו כל אחד משלשת האבות מקבל שתי פרשות מלאות, ומדובר על שלשה דורות בלבד. התורה בפרשת חיי שרה מספרת על השליחות של עבד אברהם למצוא אישה ליצחק, התורה מאריכה בתיאור השליחות ובשיחתו עם משפחת רבקה, ועל כך אמרו חז"ל: "יפה שיחתן של אבות יותר מתורתן של בנים" (ב"ר ס' ח). קיימות מצוות חמורות שהתורה מקדישה להם פסוקים בודדים, ואילו שיחתו של עבד אברהם מתוארת באריכות ללא כל חסכון במילים. הרב מסביר ש"שריד קטן מדבר גדול הוא יקר ומעולה מדבר קטן ושלם", דבריהם של האבות הם הבסיס, ולמרות ששיחת עבדים נראית פחות חשובה מגופי תורה, זו טעות, סעיף קטן מגדולתם של האבות, גבורתם וקדושתם (אברהם- גדול, יצחק- גיבור, יעקב- קדוש) יסודי וחשוב יותר.
הרב מוסיף: "וְשִׂיחָה זוֹ הִיא מְחַיָּה דּוֹר אַחֲרוֹן בְּאַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת, בָּהּ מִתְגַּלֶּה הַתּכֶן הַכַּבִּיר שֶׁל "זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גּוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה" (שם). שיחתם וסיפוריהם של האבות נותנת כוחות חיים לדורות האחרונים. אהבת ה' לעם ישראל מתגלה בדורות האחרונים בצורה נסתרת, עם ישראל נגאל בזכות חסדי אבות ולא בזכויותיו. ה' גואל את ישראל "למען שמו באהבה", כדי להפסיק את חלול השם שהיה בתקופת הגלות. הגאולה המגיעה בזכות חסדי אבות מעצימה את מקומו של ספר בראשית המספר את סיפורי האבות, ומלמד אותנו ישרות ומוסר טבעיים.
"מֵראשׁ צוּרִים, מֵחַיֵּי הָאָבוֹת,שֶׁהִתְפַּשְּׁטוּ בִּבְלִיטָה בְּכוֹנְנִיּוּתָהּ שֶׁל הָאֻמָּה, נִתְגַּלֵּם הָרוּחַ הַגָּדוֹל, שֶׁאוֹר ד' שָׁרוּי בּוֹ, בְּמַעֲשִׂים גַּשְׁמִיִּים הַמִּתְהַלְּכִים עִם הַחַיִּים, וְהָאוֹצָר הַחַי נוֹשֵׂא הוּא בְּקִרְבּוֹ אֶת כָּל לְשַׁד הַחַיִּים שֶׁל יְצִירָתָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה, שֶׁל הִתְגַּבְּרוּתָהּ שֶׁל נִשְׁמַת הַכְּלָל, בְּסִיּוּעוֹ שֶׁל הַיָּחִיד הַמַּגְבִּיר אֶת כּחוֹ, וְהִתְעַלּוּתָהּ שֶׁל נִשְׁמַת הַכְּלָל עַל-יְדֵי הוֹסָפַת הָאוֹרָה, שֶׁהַפְּרָט מוֹסִיף בָּהּ, עַל-יְדֵי אוֹתוֹ הַחוֹתָם שֶׁהוּא מַטְבִּיעַ בָּהּ מִשֶּׁלּוֹ בְּמִצְווֹתָיו הוּא" (אורות עמ' קמד).
האבות היו אישים פרטיים, עם ישראל עדיין לא נולד, בסיפורי האבות אנו נפגשים עם מעשים גשמיים שבתוכם אמונה ומוסר, מגמתם של האבות הייתה ליצור תשתית ליצירתו של עם ישראל ולכן מעשי האבות מהווים מופת להתנהלות של פרט התורם לכלל על ידי פעילותו האישית, והכלל מקבל תוספת אורה מכוחו של הפרט.
משיח בן דוד עתיד להיות הדמות שתצליח לשלב שילוב מושלם בין מעלתם של האבות ובין תורתו של משה: וְיִגָּלֶה בַּמָּשִׁיחַ בְּצוּרָה כְּלוּלָה מִכּל, וּלְמַעְלָה ראשׁ יִנָּשֵׂא הַצַּד הַטִּבְעִי שֶׁבִּכְנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל, ...וְיִתְרָאֶה לְעֵין כּל שֶׁהוּא שׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וּכְפִי תִּגְבּרֶת הַצַּד הַטִּבְעִי שֶׁבָּאֻמָּה יִתְגַּדֵּל הָענֶג שֶׁל חַיֶּיהָ, וְהַקְּדֻשָּׁה תִּהְיֶה מְדֻשֶּׁנֶת נַחַת וְענֶג לְאֵין קֵץ וְתַכְלִית, מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים. ...נִיצוֹצוֹת שֶׁל אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ נִכְנָסִים בְּנִשְׁמָתֵנוּ, 'וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת אֱלֹהִים, וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ, וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ, וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע' (ישעיהו יא), וְאֵין רֶשַׁע כִּי הָרִשְׁעוּת תִּמָּחֶה, וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים. וּמִי שֶׁרֵיחַ טָהֳרָה מִקְּלִיטַת רֵיחַ גַּן עֵדֶן שֶׁל מָשִׁיחַ בּוֹ אֵינוֹ רוֹאֶה חוֹבָה עַל שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְאַהֲבָתוֹ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל גְּדוֹלָה הִיא לְאֵין קֵץ וָחֵקֶר. רוֹאֶה הוּא אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁבְּנִשְׁמָתָם, אֶת סְגֻלַּת פְּאֵרָם וְאֶת זִיו הַתְּשׁוּבָה הַחוֹפֵף עֲלֵיהֶם תָּמִיד (אורות ישראל ד ט). אהבת ישראל נובעת מחיבור לאבות, כל אחד מישראל הוא בן אברהם, יצחק ויעקב, אהבה זו נצרכת במיוחד בדור הגאולה והיא מביאה לראות את גדלותו של כל אחד מישראל.
לימוד ספר בראשית בתקופתנו הוא המפתח לצעידה בטוחה לגאולה השלמה במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
