ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- התבוננות אמונית
בתוספתא (תענית ב, ח) נאמר: "...מתריעין על הגשמים בשביעית מפני פרנסת אחרים". בתלמוד ירושלמי (תענית ג, א) מובאת תוספתא זו, והגמרא דנה: "מהו מפני פרנסת אחרים? חברייא אמרי: מפני פרנסת עכו"ם. ר' זעירא אמר: מפני פרנסת חשודים". בגמרא שם מסופר שרבי תמך בעמדת ר' זעירא כשדן בפני רבי על אדם שהיה חשוד על פירות שמיטה–סחר בפירות או עבד עבודות קרקע שאסורות בשביעית. כשר' זעירא דן בפני רבי כיצד להתייחס לאותו אדם, השיב לו רבי: "ומהי עביד עלו באו בגיחיי והוא עבד". מה יעשה אותו מסכן, שבשל מצוקה קשה עשה כן.
על עמדת חברייא –חכמים, נאמר עוד בתלמוד ירושלמי שם[מתורגם]: "חכמים סוברים כר' פנחס בן יאיר. רבי רצה להתיר שמיטה. שאל רבי את ר' פנחס בן יאיר: מה התבואות שהם מאכל אדם, האם טובות הן? אמר לו: העולשין שהם מאכל בהמה, טובים. ושוב שאל על תבואות שהם מאכל אדם, ושוב השיב לו שהעולשין שהם מאכל בהמה, טובים. אז ידע רבי שר' פנחס בן יאיר לא מסכים איתו.
בבבלי (תענית יט ע"ב) מובאות שתי ברייתות העוסקות בנושא זה ובהן אמירות בשמו של רבן שמעון בן גמליאל. באחת נאמר: "מתריעין... אף על האילנות בשביעית, מפני שיש בהן פרנסה לעניים". בברייתא השניה נאמר: "מתריעין על הספיחין בשביעית מפני שיש בהן פרנסה לעניים".
פרנסת חשודים: לדברי הירושלמי יש עניים העובדים בקרקע בשנת שמיטה, ועל כן יש להתפלל שירדו גשמים כשיש בצורת גם בשנת שמיטה. מפרשי הירושלמי (פני משה וקרבן העדה) מסבירים שרבי סבר ששביעית בזמן הזה דרבנן ויש מקום לאפשר לעניים לעבוד. הראי"ה קוק זצ"ל (שבת הארץ- מבוא, מהד' מכון התורה והארץ, עמ' 92-91) כתב שחשודים הכוונה לחשודים על זריעה ועבודת הארץ, כשם "שפרנסת גויים" הכוונה שגויים זורעים וע"י הגשם הזרעים צומחים. לפי רבי: "באמת היה ראוי להתיר מפני הדחק, לימד זכות על העוברים מפני דחקם והצריך גם להתפלל עליהם שיצליחו למצוא את מחייתם אע"פ שהם עושים באיסור, שעיקר מחייתם תלוי במה שזרעו באיסור".
הרב יששכר תמר (עלי תמר, תענית עמ' שלה-שלו), הביא את דברי הראי"ה קוק הללו וכתב שאין חובה להסביר כך. לפיו, רבי רצה לבטל לגמרי את מצוות השמיטה מדרבנן. כיון שכך, מי שנאלץ לעבוד בגלל דחק איננו עבריין, ולכן אמר רבי על אותו אדם: "מה יעביד עלובא". וכמו שהתירו עבודה בחול המועד למי שמצבו דחוק (מועד קטן יב ע"א). אבל דעתו של ר' פנחס בן יאיר היתה שאפשר להסתפק בעולשין במאכל בהמות. לדבריו, לא מתפללים בשביל כאלו שמזלזלין ח"ו באיסור שביעית, אלא בשביל כאלו שעושים זאת בשל דחק.
לפי דברי הרב יששכר תמר קראו לכולם חשודים מפני שאי אפשר להבחין בין אלו לאלו, "אבל הם יהודים מקיימי תורה ומצוות אלא מתוך שאינם מגיבורי כח מחפשים להם היתר, ששביעית בזמן הזה דרבנן". בשונה מהראי"ה קוק, לדברי הרב יששכר תמר לא מוגדרים ככאלו שעברו עברות.
הראי"ה קוק (טוב רואי-תענית, עמ' קג-קד) עסק פעם נוספת בענין זה והעיר שבירושלמי לא נידון תפילה על ספיחין כפי שנידון בתלמוד בבלי, ועל כן: "יש לומר דכולי עלמא סבירה לו דספיחין אסורין, ואפילו הכי מתריעין עליהם משום פרנסת עוברי עבירה". גם כאן, הרב זצ"ל רואה באותם עניים עוברי עבירה, אך אף על פי כן יש להתפלל עליהם.
פרנסת עניים: בבבלי מובא שרשב"ג אמר שיש להתפלל בשל פרנסת עניים. תוס' (שם ד"ה רבן שמעון) העיר שבברייתא הראשונה אמר רשב"ג שיש להתענות על מחסור במים להשקיית אילנות, ומכאן שהוא סבר כר' עקיבא שאסור לאכול ספיחי זרעים (פסחים נא ע"ב). אך על פי הגירסה בברייתא שאחריה, רשב"ג סובר שיש להתענות למים שישקו את גידולי הזרעים - הספיחים שעניים מגדלים.
פרנסת גויים: בירושלמי מובא שחכמים אמרו שמתפללים בשביל פרנסת גויים. ה'פני משה' פירש שהתפילה למים בשביל פרנסתם של הגויים היא גם כן לטובת ישראל מאחר שאם תהיה בצורת מחירם יעלה והדבר יפגע בישראל לאחר השביעית. עוד ניתן לפרש שהדבר הוא לטובת ישראל גם במהלך השמיטה, שהרי אחת האפשרויות ליהנות מתוצרת חקלאית בשנת שמיטה היא מתוצרת נכרית שגדלה בארץ.
נראה להציע שפרנסת גויים אין הכוונה לטובת גויים שעובדים בשביעית, אלא במצב בו גויים כופים על יהודים לעבוד בשמיטה. פרנסת עכו"ם - בשל החובה של יהודים לתת מפרנסתם לעכו"ם. כך הורה ר' ינאי: "בראשונה כשהיו המלכות אונסת הורי רבי ינאי שיהו חורשין חריש הראשונה" (ירושלמי שביעית ד, ב) או ע"פ הבבלי: "מכריז ר' ינאי: פוקו וזרעו בשביעית, משום ארנונא". (סנהדרין כוע"א). לר' ינאי עצמו היו ארבע מאות כרמים (בבא בתרא יד ע"א). גויים תבעו מיהודים לספק להם מס או ארנונא או מזון למחנה הצבא, או כל תשלום אחר מהתוצרת החקלאית. במצב כזה, שיש בצורת ולא ירד גשם, נשקפת סכנה קיומית ליהודים שלא יהיה להם ממה לשלם את המס או התשלום הנדרש על כן יש להתפלל על הגשמים. ר' ינאי היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא, ונראה שאף הוא סבר שאפשר להקל בשביעית בזמן הזה בעת מצוקה.
אם דברינו נכונים הרי שיש זהות והקבלה מוחלטת בין המקורות. העניים הם אותם חשודים שבשל מצוקה עובדים בשמיטה, בשל גזרות גויים שמאלצים אותם לעבוד בשמיטה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
