ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפגעי הפיגוע בהר נוף.
א. שרץ שהתפתח בפרי תלוש מותר באכילה כל זמן שלא יצא מהפרי.
ב. עם זאת, יש חובה לנפות קמח משלש סיבות: 1. יש חשש שהתולעים שבקמח יצאו ממנו ואחר כך חזרו. 2. החכמת אדם סובר שהקמח נחשב להרבה פירות ולכן תולעת שזוחלת בתוך הקמח נחשבת תולעת שיצאה מן הפרי. 3. עלולים להימצא בו תולעים שהתפתחו במקום אחר.
ג. יש לנפות את כל הקמח שרוצים להשתמש בו.
ד. יש להשתמש בנפה בעלת צפיפות גבוהה על מנת לחסום את התולעים הדקות.
ה. יש להקפיד על ניקיון הנפה.
א. מדוע יש לנפות קמח?
כבר למדנו שהאוכל משרץ הארץ עובר על חמשה אסורים. חז"ל הגדירו שמן התורה אסור רק שרץ 'השורץ על הארץ', כלומר שגדל בארץ, או בדבר המחובר לארץ. לכן, שרץ שהתפתח על פרי תלוש מותר באכילה, כל זמן שלא יצא מהפרי. אם יצא השרץ מהפרי (אפילו אם עבר לפרי אחר), נאסר באכילה1.
לכאורה יוצא מכך שתולעים המתפתחים בקמח, אינם אסורים כל זמן שלא פרשו מהקמח. מדוע אם כן יש חובה לנפות קמח?
שתי תשובות בדבר:
א. אין ודאות שהתולעים שהתפתחו בתוך הקמח לא יצאו ממנו ואחר כך חזרו לתוכו2.
ב. לדעת החכמת אדם לא מחשיבים את כל הקמח לפרי אחד, אלא להרבה פירות. לכן תולעת הזוחלת בו נאסרה, כדין שרץ שפרש מפרי לפרי3.
ג. המציאות בטחנות הקמח בימינו היא שגרעיני החיטה עוברים לפני ואחרי טחנתם בצינורות ארוכים מאד שקשה לנקותם לכל אורכם, במקומות רבים בטחנה מצטברות שכבות קמח (פינות, מדפים, מתחת המכונות) והקמח שוהה במחסנים כשבועיים אחרי הטחינה. מציאות זו יוצרת כר פורה לגידול תולעים שנכנסים וזוחלים אחר כך לקמח4.
לכן חובה לנפות את הקמח לפני השימוש בו.
ב. הוראות מעשיות בניפוי קמח
א. יש לנפות את כל הקמח בו רוצים להשתמש, ואין להסתפק ב'מדגם' (ניפוי חלק מהקמח כהוכחה לכשרות שאר הקמח)5.
ב. מאחר והחרקים הנמצאים בקמח עלולים להיות קטנים מאד, יש להשתמש בנפה בצפיפות גבוהה. לקמח לבן ולקמח מלא טחון דק- '70-75' מש' (בכל 2.5ס"מ מרובע, יש 70X70 חורים) ומעלה.
מומלץ שלא להשתמש בקמח מלא שנטחן בטחינה גסה. פתרון טוב לצרכני קמח מלא הוא לקנות קמח מנופה שנשמר בקירור או בואקום. אם אי אפשר להשיג קמח כזה, ניתן לנפותו בנפת '40-50' מש.
ג. יש להקפיד על ניקיון הנפה מאחר ועלולים להתפתח בקמח שנשאר בה תולעים.
ד. קמח מנופה מותר לשימוש ללא ניפוי חוזר עד 24 שעות אחרי הניפוי. אם שומרים אותו במקרר מותר להשתמש בו ללא ניפוי חוזר עד שבוע מהניפוי. אם שומרים אותו במקפיא מותר להשתמש בו ללא ניפוי חוזר בלי הגבלת זמן6.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
טעינה למחשבה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
