ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א.אסור לאכול שום, בצל וביצה קלופים שעבר עליהם לילה שלם, מאחר ושורה עליהם רוח רעה.
ב.אם נשאר מעט שערות בראש הבצל או השום, או מעט מן הקליפה- מותרים באכילה.
ג.היו מעורבים במאכל (כגון סלט) או מתובלים בשמן או חומץ- מותרים באכילה.
א. בצל, שום וביצה קלופה
שני מיני מאכלי סכנה נאסרו. יש מאכלים שסכנתם פיזית (כמו משקים מגולים), ויש שסכנתם 'סגולית', כלומר, הסכנה נובעת מעולם הרוח ולא מעולם החומר.
בתלמוד מובא שעל שלשה מאכלים כאלו הזהיר רבי שמעון בר יוחאי "שהעושה אותן מתחייב בנפשו ודמו בראשו" ואלו הם: "האוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה", ובתנאי שעבר עליהם לילה.
הגמרא מסבירה שהסכנה במאכלים אלו היא מפני ששורה עליהם רוח רעה.
הרמב"ם, טור והשו"ע לא הזכירו איסור זה. יש שביארו שהסיבה שלא הביאו זאת היא משום שבירושלמי משמע שיש חולקים על דברי רשב"י.
למרות זאת, פוסקים רבים כתבו להקפיד שלא לאוכלם, וכן המנהג למעשה 1 .
ב. אופנים בהם מותרים בצל שום וביצה קלופים
בגמרא מובאים שני אופנים בהם לא שורה רוח רעה על בצל, שום וביצה: "ולא אמרן אלא דלא שייר בהן עיקרן או קליפתן, אבל שייר בהן עיקרן או קליפתן לית לן בה".
קליפתן: אפילו נשאר קצת מהקליפה, כל שאינו קלוף לגמרי אין שורה עליו רוח רעה. עיקרן הוא ה'זקן' שבראש השום והבצל.
בפוסקים מובאים עוד אופנים בהם אין חשש של רוח רעה:
1.כאשר הם מעורבים עם מאכל אחר, כגון סלט, מרק וכדומה.
2. לשפוך עליהם שמן או מלח.
3. אם לא עבר לילה שלם אלא רק חלק מהלילה 2 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
