ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
קניית ה'נקיות' - בהתמדת הלימוד בדברי חז"ל (הלכות ומוסר)
הִנֵּה הָאֶמְצָעִי הָאֲמִתִּי לִקְנוֹת הַנְּקִיּוּת, הוּא הַתְמָדַת הַקְּרִיאָה בְּדִבְרֵי הַחֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אִם בְּעִנְיְנֵי הַהֲלָכוֹת וְאִם בְּעִנְיְנֵי הַמּוּסָרִים.
כִּי הִנֵּה אַחַר שֶׁכְּבָר הִתְאַמֵּת אֵצֶל הָאָדָם חוֹבַת הַנְּקִיּוּת וְהַצֹּרֶךְ בּוֹ, אַחַר שֶׁכְּבָר הִשִּׂיג הַזְּהִירוּת וְהַזְּרִיזוּת בַּמֶּה שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּדַרְכֵי קְנִיָּתָם, וְהִתְרַחֵק מִמַּפְסִידֵיהֶם, הִנֵּה לֹא יִשָּׁאֲרוּ לוֹ עַתָּה עִכּוּבִים לִקְנוֹת הַנְּקִיּוּת אֶלָּא יְדִיעַת הַדִּקְדּוּקִים אֲשֶׁר בַּמִּצְווֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִזָּהֵר בְּכֻלָּם.
וְעַל כֵּן הִנֵּה צָרִיךְ לוֹ בְהֶכְרֵחַ יְדִיעַת הַהֲלָכוֹת עַל בֻּרְיָם, לָדַעַת עַנְפֵי הַמִּצְווֹת עַד הֵיכָן הֵם מַגִּיעִים. וְגַם לְפִי שֶׁהַשִּׁכְחָה מְצוּיָה בַּדְּבָרִים הַדַּקִּים הָאֵלֶּה, הִנֵּה תִּצְטָרֵךְ לוֹ הַתְמָדַת הַקְּרִיאָה בַּסְּפָרִים הַמְבָאֲרִים אֵלֶּה הַדִּקְדּוּקִים, לְמַעַן חַדֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ זְכִירָתָם, אָז וַדַּאי שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְקַיְּמָם.
וְכֵן בְּעִנְיַן הַמִּדּוֹת מֻכְרַחַת לוֹ קְרִיאַת מַאַמְרֵי הַמּוּסָר לַקַּדְמוֹנִים אוֹ לָאַחֲרוֹנִים, כִּי פְעָמִים רַבּוֹת אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁיִּקְבַּע הָאָדָם בְּעַצְמוֹ לִהְיוֹת מִן הַמְדַקְדְּקִים הַנְּקִיִּים אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיֶּאְשַׁם* בִּפְרָטִים מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִגִּיעָה יְדִיעָתוֹ בָּהֶם, כִּי אֵין אָדָם נוֹלָד חָכָם, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָדַעַת אֶת הַכֹּל. אַךְ בִּקְרִיאַת הַדְּבָרִים יִתְעוֹרֵר בְּמַה שֶּׁלֹּא יָדַע וְיִתְבּוֹנֵן בְּמַה שֶּׁלֹּא הִשְׂכִּיל מִתְּחִלָּה וַאֲפִלּוּ בְּמַה שֶּׁלֹּא יִמְצָא בַסְּפָרִים עַצְמָם, כִּי בִהְיוֹת שִׂכְלוֹ נֵעוֹר* עַל הַדָּבָר הוֹלֵךְ וּמַשְׁגִּיחַ הוּא עַל כָּל הַצְּדָדִין וּמַמְצִיא עִנְיָנִים חֲדָשִׁים מִמְּקוֹר הָאֱמֶת.
מפסידי ה'נקיות' - כמפסידי ה'זהירות' וחסרון הידיעות
וְאָמְנָם מַפְסִידֵי הַמִּדָּה הַזֹּאת הִנֵּה הֵם כָּל מַפְסִידֵי הַזְּהִירוּת, וְנוֹסָף עֲלֵיהֶם חֶסְרוֹן הַבְּקִיאוּת בִּידִיעַת הַדִּינִים אוֹ הַמּוּסָרִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ב, ה), "וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד", כִּי מִי שֶּׁלֹּא יֵדַע אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת, וְכֵן אָמְרוּ (קדושין מ ע"ב), "תַּלְמוּד גָּדוֹל* שֶׁמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה".
___________________________________
שֶׁיֶּאְשַׁם – שיחטא. נֵעוֹר – בתשומת לב. תַּלְמוּד גָּדוֹל – לימוד תורה הוא חשוב.
ביאורים
לפעמים אנחנו עובדים את ה' מתוך רגש והתפעלות. אנו עושים מעשים שגורמים לנו התרגשות רבה ומשאירים אצלנו רושם גדול להיטיב את דרכנו. כך אנו יכולים להשתחרר מהמידות הרעות שנדבקות, בדרך כלל, באדם.
אך זה לא מספיק. זה כמו בנזין שאם נדליק אותו תהיה בעירה יפה וגדולה, אך רק לרגעים ספורים. כדי שתהיה אש ממושכת צריך גם עצים. מעשים שמעוררים את הרגש אמנם גורמים להתלהבות ויש להם השפעה עלינו, אך היא זמנית, ועתידה להתפוגג. אין מה שמחזיק את ההשפעה לאורך זמן, כי אנו לא מבינים למה עלינו לתקן את מידותינו. וכשאנו פועלים בלי להבין למה, אנו יכולים להימצא בבעיה קשה מאוד...
לכן הרמח"ל אומר שמי שרוצה לתקן את מידותיו צריך קודם כל להבין למה. במקומות רבים בספר הוא משתמש בביטויים כמו 'יתבונן', 'יחשוב' ו'יבין', כי עבודת המידות צריכה להיות, קודם כול, בשכל .
ברגע שנבין מהו הכיעור שיש במידה הרעה – נרצה להתרחק ממנה. כשנכיר את הבריאות והרעננות שיש במידה הטובה נשאף לקנות אותה. רק בעזרת הכלי היקר שנתן לנו הקב"ה אנחנו יכולים להצליח לקנות את הנקיות במעשים ובמידות, והכלי הזה הוא השכל.
שלב נוסף בקניית הנקיות הוא ידיעת הפרטים, כדי לא להיכשל בפרטים הקטנים. לשם כך צריך ללמוד. ללמוד הלכות כדי לדעת מהם הפרטים שבהם אפשר להיכשל, ולזכור אותם. וכך גם במידות, ללמוד בכל מידה ומידה מהי הדרך הרצויה וממה יש להיזהר. ברגע שאנחנו יודעים היכן מצויים, לעיתים קרובות, מכשולים, כבר נדע להיזהר מכאן ולהבא ונוכל, בעזרת ה', להיטיב את דרכינו.
הרחבות
•חסידות לעם הארץ
וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד. הרמח"ל מבאר שעם הארץ לא יכול להיות חסיד, כיוון שאינו יודע את דיני התורה וממילא לא יוכל להגיע לחסידות. האור החיים הוסיף שלא רק שאינו יכול להגיע לחסידות אלא אף "אסור לעם הארץ להתנהג בחסידות, שיעשה חומרות וגדרים כמנהג החסידים, כי לפעמים יעשה חומר בדבר שהוא אדרבה עבריין" [ויקרא כו, ו] היינו שאם עם הארץ ינסה להחמיר ולנהוג לפנים משורת הדין, ייתכן שיטעה בשיקול הדעת, שכן אינו יודע להבחין בין הקל לחמור ויעשה להפך מהדרך הראויה ואף יחטא.
יתר על כן, בדבריו על מידת הפרישות מסביר הרמח"ל כי יצירת סייגים דוגמת נדרים ונזירות אינם ראויים בעיני התורה ועל זה אמרו חכמים "לא דייך מה שאסרה עליך תורה שאתה אוסר עליך דברים אחרים" [ירושלמי, נדרים ט, א]. שיטת הרמח"ל היא כי כדי לזכות למדרגת הפרישות יש לדייק במצוות התורה ולא להחמיר במה שאינו נדרש מהאדם, אפילו אם אינו מגיע לידי טעות. להלן במידת החסידות [פרק יט] נלמד כי החסיד אכן מחמיר לגמור את מצוותיו בשלמות, אולם, כפי שנראה שם, פעולותיו נעשות על פי ציווי התורה עד לפרטים הקטנים ביותר, ואין בהן משום חריגה מהמצוה המוטלת עליו. מי שזוכה להדר ולדקדק במצוות כתיקונן הוא החסיד האמיתי והוא הממלא חובתו בעולמו – כפי שנצטווינו בתורה 'קדושים תהיו ' (מובן שחיוב זה משתנה מאדם לאדם ותלוי ברמה הרוחנית של האדם).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











