ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- משעבוד לגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
בתקופת שעבוד מצרים נותק הקשר בין ישראל לקדוש ברוך הוא. וכאשר בני זוג מרוחקים זה מזה, מתעוררים געגועים. בתחילה הגעגועים עזים, אך ככל שהזמן עובר מתרגלים למצב, ולאט לאט נשכחת האהבה והיא הולכת ושוקעת במעמקי הלב. אמנם מעת לעת מתעוררים הרגשות והלב נצבט. מפעם לפעם מתעוררים הזכרונות של העבר וצפים געגועים וצפיות לעתיד, אך עם חלוף הזמן השכחה גוברת. ואולי אפשר לומר שהשכחה גוברת כי אין כח לעמוד בצפיות הארוכות ובזכרונות המוחצים. אמנם השכחה היא חיצונית. כי לפני ולפנים קיימת אהבה נפלאה, אלא שהיא התכסתה בכסוים רבים וכבר אינה נראית כלפי חוץ. אבל אם יתרחש מפגש בין האוהבים, מיד תפרוץ האהבה בבת אחת, בכל העוצמה וביתר שאת. כי כל הצפיות וכל הגעגועים שהיו לא נמוגו, הם הצטברו בתוך חדרי הלב פנימה והעמיקו את הקשר, ועם הפגישה הם צפים ויוצאים בכל העוז. תהליך זה של העמקת הקשר, דוקא מתוך המרחק, מתמשך והולך עד לאותו רגע שבו לא מתעוררים געגועים בכלל. הרגע הזה הוא סיום תקופת התיקון וההעמקה ואז מגיע הזמן להתחברות מחודשת נפלאה. זה מה שהיה בליל היציאה ממצרים. הרעיה שבה אל הדוד, הדוד השיב את הרעיה אליו.
מבחינה חיצונית ישראל הלכו והתרחקו וירדו עד למ"ט שערי טומאה, עד שמלאכי השרת אמרו: הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה. הגבול בין ישראל לבין מצרים מבחינה רוחנית גלויה לא היה ניכר. ההתרחקות הזו העמיקה את הקשר אבל זה היה לפני ולפנים. מבחוץ היתה כאילו אדישות, כאילו זרות, כאילו השתלבות בסביבה המצרית.
התורה ממשילה את השעבוד במצרים לכור הברזל שבו מזככים את הזהב. בתחילה מוצאים את הזהב היותר נקי, היותר ברור, ואחר כך מוציאים את הזהב שנשאר דבוק בסיגים. וכך הולכים ומזככים אותו יותר ויותר וכאשר מגיעים לשלבים האחרונים של הזיכוך - הרוב הגדול, כמעט הכל, סיגים, ורק כלשהו נשאר זהב, והמעט הזה כלל לא ניכר בתוך הסיגים. זה היה השלב האחרון של השעבוד במצרים. ואמנם מבחינה שניה, עם ישראל הלך וגדל, כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ, והוא גדל ומתפתח עד שהגיע להיות לעם שלם שישים רבוא והוא בשל לצאת. ועל זה אמרה תורה "הנסה אלקים לקחת לו גוי מקרב גוי", ובארו במדרש: כעובר שהוא נתון בתוך מעיה של בהמה והרועה נותן ידו ושומטו. עובר הולך ומתפתח בתוך אמו עד שמגיע לשלמות ואז זמן הלידה.
אין סתירה בין שני המשלים. הם משלימים אחד את השני. תהליכים שונים התרחשו בשעבוד מצרים. מצד אחד התרחקות וירידה, רוחנית חיצונית, ומצד שני גידול פיזי גשמי, ולפני ולפנים התעמקות פנימית של הגעגועים, של הדבקות ושל התיקון.
בזוהר מבואר שליל פסח הוא זמן ההתחברות של ישראל והקדוש ברוך הוא, אוי לו למי שנמצא כאשר מזדוגין האריות. זה אמור על מי שאינו שייך ואינו רצוי וזה מה שקרה לאלו שהפריעו והם נענשו במכת בכורות, ומאידך אוי לו למי שצריך להמצא ולא נמצא.
כלומר היתה כאן התחדשות של התחברות אבל במדרגה חדשה. לא עוד קשר פרטי, אישי, משפחתי, אלא קשר לאומי. הרעיה נעשתה בוגרת וראויה לאהבה מחודשת במדרגה עליונה יותר. "ותבואי ותגדלי בעדי עדיים וגו'".
ואמנם מבחינה מסוימת "ואת ערום ועריה", ירידה רוחנית, בלי זכויות, התרחקות זרות, פחד לעורר את האהבה, שלא להתאכזב. ובאופן פנימי לפני ולפנים הנפש מלאה בעוצמות רוחניות נפלאות שהתפתחו בכור היסורים ומוכנה להוציא אותם מן הכח אל הפועל.
וצריך ליצור חבור בין הפנים הנפלא הכמוס ובין הגוף השלם הריקן, על ידי מצוות מעשיות, על ידי מילה ופסח. זהו הדם שעל הפתחים. הפתח הוא מקום החבור, הוא מאפשר את הכניסה, "פתחו לי פתח כחודו של מחט". וישראל מקיימים המצוה ושוברים המחיצות ונוצר החבור בין ישראל לאביהם שבשמים בכל הגדולה, גדולה פנימית היוצאת מתוך מעמקי הלב.
צריך להבין שסדר התהליכים קשור זה בזה. כאשר אין רוחניות מבחינה חיצונית שוקעים בגשמיות ומפתחים אותה. ואז היא מתפתחת ואחר כך אפשר להשתמש בגדולה החיצונית למגמות רוחניות גדולות בהתאם לגודל הגשמיות שהוכנה. וכן כאשר הרוחניות אינה גלויה, היא מצטברת במעמקים וגודלת ושאיפת הגאולה נעשית מופשטת ועליונה, היא מנותקת מהמציאות ואינה פועלת על המעשים. ומצב הגאולה זה החבור בין הרוח הפנימית שהתגדלה מאד מאד והיא זקוקה לגוף גדול, ובין הגוף הגדול שזקוק לרוח הגדולה. והחבור הוא הגאולה. זה מה שקרה באותו הלילה, בליל השימורים. שמים וארץ התחברו, שמחה בעליונים ושמחה בתחתונים.
ואחרית כראשית, אבל בסדר גדול יותר, כנאמר: "הנה ימים באים נאם ד' ולא יאמרו עוד חי ד' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ד' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם".
^ 1 המקור לדרשה זו הוא בזוהר, פרשת אמור
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















