ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- משעבוד לגאולה
- ספריה
- מועדים
- דרשות לימי הפסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
אין "חרות" בלי "חירות" ואין "חירות" בלי "חרות". טעות היא, מצד אחד, אם חושבים שהתורה אין לה קשר עם עצמאות יהודית, שיכולים להיות יהודי טוב בברוקלין או בניו-יורק, ושבמובן זה אין שום ענין ממדינה משלנו. אם אין רחוב יהודי ואין כפר יהודי, יש לקוי גם באורח המחשבה של היהודי. הוא אינו יכול להיות עצמאי במחשבתו. תרבות הגויים בהכרח חודרת אליו, ואם שלא מדעת. הוא נעשה מושפע ממנה, כשם ששפת דיבורו מקבלת את גוון הצליל של השפה של אותה מדינה בה הוא חי. יתכן אולי שאפשר להחזיק מעמד אם יקומו מסביב חומות עבות של גיטו, אבל בתנאים של היום רק יחידים מועטים יוכלו לעמוד בזה. "חרות" קשור איפוא ב"חירות".
אולם טועים עוד יותר הללו שחושבים שאפשר להקים עצמאות יהודית מבלי להזקק לתורה ומצוות, שיכול להיות "חירות" בלי חרות. כל כך מקושרים מושגי הלאומיות היהודית עם תורת משה וישראל, שאם אתה נוטל מהם את הבסיס הדתי הם מתפוררים והופכים לאפס. אם היה עוד ספק בדבר, בא הויכוח האחרון בשאלת "מיהו יהודי" והדגים זאת לפנינו בכל מלוא הבהירות. דומה היה מבחינה הגיונית שאלה היהודים ה- "לאומיים" ישתדלו לשמור בכל תוקף על טהרת הגזע היהודי. הן מה נשאר להם מ"היהודי" אם גם את סימן ההיכר הזה ישללו ממנו? מה זה יהודי בלי תורה בלי מצוות, אם לא זה שהוא ממשיך הקו התורשתי, שהוא בן בניהם של אלה שנלחמו פעם על עצמאות יהודית, שבקרבו פועם לב המוגדר כ"לב יהודי", שהוא מצטיין במידות שהן אופייניות לעם זה, ורק לעם זה? ערבוב זרע אחר בזרע ישראל, חיתון עם בנות נכר, הרי יגרום בסופו של דבר לטשטוש מוחלט של המיוחד היהודי בשטח התכונות, בשטח הרגשת הרציפות ההיסטורית, ובשטח הלאומיות היהודית בכלל. איך, נשאלת איפוא השאלה, נתפסו אנשים אלה, בעלי הלאומיות החילונית, להגנה בכל עוז על נישואי תערובת? האם לא מבינים הם שזה אשר אביו או אמו אינם יהודים הוא לא ירגיש את עצמו מקושר לחיים ולמות עם ארץ זאת ועם מדינה זאת? למה הם כורתים את הענף היחיד אשר עליו הם יושבים?
התשובה היא זו שרמזנו עליה, שאין שום תוכן ללאומיות יהודית חילונית, כי כזאת עוד לא היה לעולמים, כי הלאומיות היהודית קשורה בהכרח עם תפיסת דת ישראל, עד שבהתערער היסוד הדתי, מתפוררת גם ההכרה הלאומית. לאומיות יהודית היא בהכרח דתית, בלעדיה אין קיום גם לעצם הלאומיות. אין "חירות" בלי "חרות".
יחזקו אותנו החגים הבאים לקראתנו לשלום חוזק משנה, ומאוששים נצא מהם לקראת המאבק הנכון לנו בישוב על הדמות הנכונה של המדינה והעם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.














