ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הרמב"ן (קידושין י ע"א ד"ה והא דאמרינן) ועוד ראשונים נדרשים לשאלה זו, כדי להסביר כיצד הגמרא דנה האם כהן גדול יכול לקדש אישה בביאה, והרי השלב הקובע לגבי היתר לכהן גדול הוא שלב הנישואין, כפי שמבואר בגמרא ביבמות (תחילת נט ע"א) לגבי מקרה שבו כנס קטנה ובגרה. ואחרי שהכהן הגדול מקדש בביאה, האישה נחשבת לבעולה שאסורה לכהן גדול בנישואין? לכן הם מבארים שבמקרה זה, החופה הייתה לפני הקידושין, ולכן בזמן החופה האישה כלל לא הייתה אסורה לכהן גדול.
הגמרא בדף נז (ע"ב) מביאה מחלוקת בין רב לשמואל האם 'יש חופה לפסולות'. רש"י (ד"ה יש חופה) מבאר שמדובר בחופה בלי קידושין. והתוספות שם (ד"ה רב) מקשה שאין שום משמעות לחופה בלי קידושין, אם לא נסבור שחופה עצמה היא קידושין. מתוספות זה דייק המגיה למשנה למלך (- ר' יעקב כולי, אישות י, ב) שלדעת תוספות אין חופה לפני קידושין אלא רק אחר קידושין.
הבני אהובה ושער המלך (בקונטרס חופת חתנים) כותבים שאין לדייק מתוספות זה, כיון שהוא לא עסק כלל בדיון האם חופה מועילה בתור נישואין לפני הקידושין, אלא רק מהי ההלכה בדיון המופיע בגמרא קידושין (ה ע"א) אם חופה מועילה בתור קידושין. בשו"ת משאת בנימין (צ) הוכיח שחופה לא מועילה לפני קידושין, ממה שהלכה היא (שלא כרב הונא בגמרא בקידושין) שחופה קודם קידושין אינה קונה בתור קידושין, ואם אכן חופה שלפני הקידושין הייתה מועילה לעניינים מסוימים, על הגמרא היה לסייג את דבריה. וכן פסק הבית שמואל (סימן סד, ס"ק ו).
לדעת שער המלך, גם הרמב"ן לא אמר שחופה קונה לפני קידושין, אלא באופן שהקידושין מתבצעים מיידית אחרי החופה, אבל כאשר מקדש זמן אחר כך לא מועילה חופה זו. יתכן שכך ניתן להסביר גם בדברי המרדכי (כתובות קלב) ש ביאר את נוסח ברכת האירוסין: 'המקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין' שכיון שאנו נוהגים פעמים רבות לעשות חופה לפני הקידושין, לכן מברכים בצורה כזו. (כך באמת נוהגים היום כשמכסים את פני הכלה בהינומא (שזו חופה לחלק מהדעות) לפני שהבעל נותן לאשה את הטבעת – קידושין).
אמנם גם אם צודק שער המלך בהסבר, ברור ש ישנם ראשונים אחרים שאומרים במפורש שחופה מועילה ליצור נישואין, גם אם התבצעה זמן רב לפני הקידושין וכן בהגהות מרדכי (קידושין תקמו) כותב שאדם שקידש בפני פסולי עדות, אינו צריך לכנוס לחופה שוב, כי החופה שקודם קידושין הועילה.
סיכום: הרמב"ן כותב במפורש שחופה מועילה לפני קידושין, למרות זאת יש שהסבירו שרק באופן שהחופה צמודה לקידושין ולפניה, היא מועילה. בדעת תוספות נחלקו הדעות: יש הסוברים שמתוספות מוכח שחופה לפני קידושין לא מועילה ויש שדחו את דבריהם, ומשאת בנימין, ובית שמואל פסקו שחופה לפני קידושין לא מועילה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
