ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הרמב"ן (קידושין י ע"א ד"ה והא דאמרינן) ועוד ראשונים נדרשים לשאלה זו, כדי להסביר כיצד הגמרא דנה האם כהן גדול יכול לקדש אישה בביאה, והרי השלב הקובע לגבי היתר לכהן גדול הוא שלב הנישואין, כפי שמבואר בגמרא ביבמות (תחילת נט ע"א) לגבי מקרה שבו כנס קטנה ובגרה. ואחרי שהכהן הגדול מקדש בביאה, האישה נחשבת לבעולה שאסורה לכהן גדול בנישואין? לכן הם מבארים שבמקרה זה, החופה הייתה לפני הקידושין, ולכן בזמן החופה האישה כלל לא הייתה אסורה לכהן גדול.
הגמרא בדף נז (ע"ב) מביאה מחלוקת בין רב לשמואל האם 'יש חופה לפסולות'. רש"י (ד"ה יש חופה) מבאר שמדובר בחופה בלי קידושין. והתוספות שם (ד"ה רב) מקשה שאין שום משמעות לחופה בלי קידושין, אם לא נסבור שחופה עצמה היא קידושין. מתוספות זה דייק המגיה למשנה למלך (- ר' יעקב כולי, אישות י, ב) שלדעת תוספות אין חופה לפני קידושין אלא רק אחר קידושין.
הבני אהובה ושער המלך (בקונטרס חופת חתנים) כותבים שאין לדייק מתוספות זה, כיון שהוא לא עסק כלל בדיון האם חופה מועילה בתור נישואין לפני הקידושין, אלא רק מהי ההלכה בדיון המופיע בגמרא קידושין (ה ע"א) אם חופה מועילה בתור קידושין. בשו"ת משאת בנימין (צ) הוכיח שחופה לא מועילה לפני קידושין, ממה שהלכה היא (שלא כרב הונא בגמרא בקידושין) שחופה קודם קידושין אינה קונה בתור קידושין, ואם אכן חופה שלפני הקידושין הייתה מועילה לעניינים מסוימים, על הגמרא היה לסייג את דבריה. וכן פסק הבית שמואל (סימן סד, ס"ק ו).
לדעת שער המלך, גם הרמב"ן לא אמר שחופה קונה לפני קידושין, אלא באופן שהקידושין מתבצעים מיידית אחרי החופה, אבל כאשר מקדש זמן אחר כך לא מועילה חופה זו. יתכן שכך ניתן להסביר גם בדברי המרדכי (כתובות קלב) ש ביאר את נוסח ברכת האירוסין: 'המקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין' שכיון שאנו נוהגים פעמים רבות לעשות חופה לפני הקידושין, לכן מברכים בצורה כזו. (כך באמת נוהגים היום כשמכסים את פני הכלה בהינומא (שזו חופה לחלק מהדעות) לפני שהבעל נותן לאשה את הטבעת – קידושין).
אמנם גם אם צודק שער המלך בהסבר, ברור ש ישנם ראשונים אחרים שאומרים במפורש שחופה מועילה ליצור נישואין, גם אם התבצעה זמן רב לפני הקידושין וכן בהגהות מרדכי (קידושין תקמו) כותב שאדם שקידש בפני פסולי עדות, אינו צריך לכנוס לחופה שוב, כי החופה שקודם קידושין הועילה.
סיכום: הרמב"ן כותב במפורש שחופה מועילה לפני קידושין, למרות זאת יש שהסבירו שרק באופן שהחופה צמודה לקידושין ולפניה, היא מועילה. בדעת תוספות נחלקו הדעות: יש הסוברים שמתוספות מוכח שחופה לפני קידושין לא מועילה ויש שדחו את דבריהם, ומשאת בנימין, ובית שמואל פסקו שחופה לפני קידושין לא מועילה.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה אכפת לך?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
למה ללמוד גמרא?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
