ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
וְהִנֵּה הֶחָסִיד הַזֶּה, מִלְּבַד הָעֲבוֹדָה שֶׁהוּא עוֹבֵד בְּמַעֲשֵׂה מִצְווֹתָיו עַל הַכַּוָּנָה הַזֹּאת, הִנֵּה וַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיִּצְטַעֵר תָּמִיד צַעַר מַמָּשׁ עַל הַגָּלוּת וְעַל הַחֻרְבָּן, מִצַּד מַה שֶׁזֶּה גוֹרֵם מִעוּט כִּבְיָכוֹל לִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִתְאַוֶּה לַגְּאֻלָּה, לְפִי שֶׁבָּהּ יִהְיֶה עִלּוּי לִכְבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר הַתָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁהֵבֵאנוּ לְמַעְלָה, "וּמִתְאַוֶּה וּמֵצֵר לִכְבוֹד יְרוּשָׁלַיִם" וְכוּ', וְיִתְפַּלֵל תָּמִיד עַל גְּאוּלָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהַשָׁבַת כְּבוֹד שָׁמַיִם לָעִלּוּי. וְאִם יֹאמַר אָדָם, מִי אֲנִי וּמָה אֲנִי סָפוּן* שֶׁאֶתְפַּלֵּל עַל הַגָּלוּת וְעַל יְרוּשָׁלַיִם, הֲמִפְּנֵי תְפִלָּתִי יְכֻנְּסוּ הַגָּלֻיּוֹת וְתִצְמַח הַיְשׁוּעָה? תְּשׁוּבָתוֹ בְצִדּוֹ, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ (סנהדרין לז ע"א), "לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי – כְּדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יֹאמַר, בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם", וּכְבָר נַחַת רוּחַ הוּא לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיוּ בָנָיו מְבַקְשִׁים וּמִתְפַּלְלִים עַל זֹאת, וְאַף שֶׁלֹּא תֵעָשֶׂה בַּקָּשָׁתָם, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ הַזְּמַן אוֹ מֵאֵיזֶה טַעַם שֶׁיִּהְיֶה, הִנֵּה הֵם עָשׂוּ אֶת שֶׁלָּהֶם וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׂמֵחַ בָּזֶה.
וְעַל הֶעְדֵּר זֶה הַדָּבָר הִתְרָעֵם הַנָּבִיא (ישעיה נט, טז), "וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ".* וְאָמַר (שם סג, ה), "וְאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר, וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵךְ". וְאָמַר (ירמיה ל, יז), "צִיּוֹן הִיא, דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ", וּפֵרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עיין סוכה מא ע"א), "מִכְּלַל דְּבַעְיָא* דְּרִישָׁה", הֲרֵי כָּאן שֶׁחַיָּבִים אֲנַחְנוּ בָזֶה, וְאֵין לָנוּ לִפָּטֵר מִפְּנֵי מִעוּט כֹּחֵנוּ, כִּי עַל כַּיּוֹצֵא בָזֶה שָׁנִינוּ (אבות ב, טז), "לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְאִי אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל הֵימֶנָּה". וְאָמַר עוֹד הַנָּבִיא (ישעיה נא, יח), "אֵין מְנַהֵל לָהּ מִכָּל בָּנִים יָלָדָה, וְאֵין מַחֲזִיק בְּיָדָהּ מִכָּל בָּנִים גִּדֵּלָה", וְאָמַר (שם מ, ו), "כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר, וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה", וּפֵרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עיין עבודה זרה ב ע"ב), שֶׁכָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים* – לְעַצְמָם הֵם עוֹשִׂים, לְטוֹבַת נַפְשָׁם וְלַהֲנָאָתָם, וְאֵינָם מִתְכַּוְּנִים לַכַּוָּנָה הַשְּׁלֵמָה הַזֹּאת, וְלֹא מְבַקְשִׁים עַל עִלּוּי הַכָּבוֹד וּגְאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן לְהִתְרַבּוֹת אֶלָּא בִּגְאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּבְרִבּוּי כְּבוֹדָם, שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה בֶּאֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁהִזְכַּרְתִּי, "וּמִתְאַנֵּחַ עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְעַל כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל".
___________________________________
סָפוּן – חשוב. מַפְגִּיעַ – מתפלל. דְּבַעְיָא – שנצרכת. שֶׁעוֹשִׂים – הגויים.
ביאורים
אדם גדול נמדד בכך שיודע להשפיע באופן חיובי על הכלל, אך עם זאת יודע גם לחוש את החסרונות של העולם ולהשתוקק לתיקונם. כמה מאיתנו חשים יום יום את החיסרון של בית המקדש, של הסנהדרין, של מלוכה וקיבוץ גלויות? כמה מאיתנו כואבים באופן תמידי את חילול השם הגדול שנגרם עקב הגלות? כמה מאיתנו ממררים בבכי כשרואים את 'השועלים' שהולכים ומבזים את קדושת מקום המקדש? כנראה שיש לנו עוד הרבה לעמול על מנת להגיע למדרגת החסיד.
העניין המרכזי בחייו של החסיד הוא השאיפה לרומם את שם ה' בעולם ומתוך כך להגיע לתיקון העולם בדרכה של התורה. משימה זו לא יכולה להתבצע על ידי אדם פרטי, אלא רק על ידי אומה שלמה שמעשיה יהיו 'מודל' לחיקוי לכל העולם – זה התפקיד של עם ישראל. רק מתוך בניין מדינה וניהול ממלכה על פי אמות מוסר, הנהגת חיי החברה הישרים ומשפט צדק ניתן להיות 'מודל' לחיקוי לעמים אחרים. הנהגה עולמית זו לא יכולה להתבסס על חכמה אנושית, שכן לְעולם לא יסכימו כל בני האדם לחוקה אנושית אחת. הסוציאליסטים יעדיפו את ערך הפרט, והקומוניסטים יטענו שערך הכלל חשוב יותר. לכן דרושה חכמה אלוהית. "עם זו יצרתי לי – תהילתי יספרו" רק מתוך סיפור בתהילתו של ה' שיובילו לאמונה בו, ניתן לקבץ את כל המין האנושי סביב "מוסר התורה" ולמלא את ייעודו של עם ישראל בתיקון העולם.
עקב הגלות נגדע מהלך זה, "כיון שגלו ישראל ממקומן – אין לך ביטול תורה גדול מזה" (חגיגה ה עמוד ב'). קיום התורה של עם ישראל נפגע, הממלכה היהודית נהרסה, ועמה דעך 'המודל' לחיקוי ששימש עם ישראל.
חסרון זה מורגש אצל החסיד, לכן הוא מתאבל על החורבן שמונע מעם ישראל למלא את ייעודו – "לתקן עולם במלכות שדי".
הרחבות
• התפילה הציבורית וסגולות התפילה
וְאַף שֶׁלֹּא תֵעָשֶׂה בַּקָּשָׁתָם. ישנה מחלוקת בין חז"ל אם תפילת האדם מתקבלת תמיד. רב ענן סובר שכן: "אמר רב ענן אף שערי תפילה אינן ננעלים לעולם דכתיב "כה' אלהינו בכל קראנו אליו" [דברים ד, ז]". הדעה החולקת אומרת שלא כל תפילה מתקבלת מיד: "אמר רבי חייא רבה כתיב "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'" [תהלים כז, יד] הוי מתפלל וחוזר ומתפלל ויש שעה שיתנו לך. דבר אחר: "ואני תפלתי לך ה' עת רצון..." דוד בשביל שהיה יחידי אמר עת רצון אבל תפלתן של ציבור אינה חוזרת לעולם ריקם הוי (זו כוונת הפסוק) 'כה' אלהינו בכל קראנו אליו'" [דברים רבה, ואתחנן ב]. למרות המחלוקת הזו, כולם מודים שתחינה בבכי לפני הקב"ה מתקבלת תמיד: "ואף על פי ששערי תפילה ננעלו (לאחר חורבן הבית) שערי דמעות לא ננעלו" [בבא מציעא נט ע"א].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
