ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
וְהִנֵּה הֶחָסִיד הַזֶּה, מִלְּבַד הָעֲבוֹדָה שֶׁהוּא עוֹבֵד בְּמַעֲשֵׂה מִצְווֹתָיו עַל הַכַּוָּנָה הַזֹּאת, הִנֵּה וַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיִּצְטַעֵר תָּמִיד צַעַר מַמָּשׁ עַל הַגָּלוּת וְעַל הַחֻרְבָּן, מִצַּד מַה שֶׁזֶּה גוֹרֵם מִעוּט כִּבְיָכוֹל לִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִתְאַוֶּה לַגְּאֻלָּה, לְפִי שֶׁבָּהּ יִהְיֶה עִלּוּי לִכְבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר הַתָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁהֵבֵאנוּ לְמַעְלָה, "וּמִתְאַוֶּה וּמֵצֵר לִכְבוֹד יְרוּשָׁלַיִם" וְכוּ', וְיִתְפַּלֵל תָּמִיד עַל גְּאוּלָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהַשָׁבַת כְּבוֹד שָׁמַיִם לָעִלּוּי. וְאִם יֹאמַר אָדָם, מִי אֲנִי וּמָה אֲנִי סָפוּן* שֶׁאֶתְפַּלֵּל עַל הַגָּלוּת וְעַל יְרוּשָׁלַיִם, הֲמִפְּנֵי תְפִלָּתִי יְכֻנְּסוּ הַגָּלֻיּוֹת וְתִצְמַח הַיְשׁוּעָה? תְּשׁוּבָתוֹ בְצִדּוֹ, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ (סנהדרין לז ע"א), "לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי – כְּדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יֹאמַר, בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם", וּכְבָר נַחַת רוּחַ הוּא לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיוּ בָנָיו מְבַקְשִׁים וּמִתְפַּלְלִים עַל זֹאת, וְאַף שֶׁלֹּא תֵעָשֶׂה בַּקָּשָׁתָם, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ הַזְּמַן אוֹ מֵאֵיזֶה טַעַם שֶׁיִּהְיֶה, הִנֵּה הֵם עָשׂוּ אֶת שֶׁלָּהֶם וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׂמֵחַ בָּזֶה.
וְעַל הֶעְדֵּר זֶה הַדָּבָר הִתְרָעֵם הַנָּבִיא (ישעיה נט, טז), "וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ".* וְאָמַר (שם סג, ה), "וְאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר, וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵךְ". וְאָמַר (ירמיה ל, יז), "צִיּוֹן הִיא, דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ", וּפֵרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עיין סוכה מא ע"א), "מִכְּלַל דְּבַעְיָא* דְּרִישָׁה", הֲרֵי כָּאן שֶׁחַיָּבִים אֲנַחְנוּ בָזֶה, וְאֵין לָנוּ לִפָּטֵר מִפְּנֵי מִעוּט כֹּחֵנוּ, כִּי עַל כַּיּוֹצֵא בָזֶה שָׁנִינוּ (אבות ב, טז), "לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְאִי אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל הֵימֶנָּה". וְאָמַר עוֹד הַנָּבִיא (ישעיה נא, יח), "אֵין מְנַהֵל לָהּ מִכָּל בָּנִים יָלָדָה, וְאֵין מַחֲזִיק בְּיָדָהּ מִכָּל בָּנִים גִּדֵּלָה", וְאָמַר (שם מ, ו), "כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר, וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה", וּפֵרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עיין עבודה זרה ב ע"ב), שֶׁכָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים* – לְעַצְמָם הֵם עוֹשִׂים, לְטוֹבַת נַפְשָׁם וְלַהֲנָאָתָם, וְאֵינָם מִתְכַּוְּנִים לַכַּוָּנָה הַשְּׁלֵמָה הַזֹּאת, וְלֹא מְבַקְשִׁים עַל עִלּוּי הַכָּבוֹד וּגְאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן לְהִתְרַבּוֹת אֶלָּא בִּגְאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּבְרִבּוּי כְּבוֹדָם, שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה בֶּאֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁהִזְכַּרְתִּי, "וּמִתְאַנֵּחַ עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְעַל כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל".
___________________________________
סָפוּן – חשוב. מַפְגִּיעַ – מתפלל. דְּבַעְיָא – שנצרכת. שֶׁעוֹשִׂים – הגויים.
ביאורים
אדם גדול נמדד בכך שיודע להשפיע באופן חיובי על הכלל, אך עם זאת יודע גם לחוש את החסרונות של העולם ולהשתוקק לתיקונם. כמה מאיתנו חשים יום יום את החיסרון של בית המקדש, של הסנהדרין, של מלוכה וקיבוץ גלויות? כמה מאיתנו כואבים באופן תמידי את חילול השם הגדול שנגרם עקב הגלות? כמה מאיתנו ממררים בבכי כשרואים את 'השועלים' שהולכים ומבזים את קדושת מקום המקדש? כנראה שיש לנו עוד הרבה לעמול על מנת להגיע למדרגת החסיד.
העניין המרכזי בחייו של החסיד הוא השאיפה לרומם את שם ה' בעולם ומתוך כך להגיע לתיקון העולם בדרכה של התורה. משימה זו לא יכולה להתבצע על ידי אדם פרטי, אלא רק על ידי אומה שלמה שמעשיה יהיו 'מודל' לחיקוי לכל העולם – זה התפקיד של עם ישראל. רק מתוך בניין מדינה וניהול ממלכה על פי אמות מוסר, הנהגת חיי החברה הישרים ומשפט צדק ניתן להיות 'מודל' לחיקוי לעמים אחרים. הנהגה עולמית זו לא יכולה להתבסס על חכמה אנושית, שכן לְעולם לא יסכימו כל בני האדם לחוקה אנושית אחת. הסוציאליסטים יעדיפו את ערך הפרט, והקומוניסטים יטענו שערך הכלל חשוב יותר. לכן דרושה חכמה אלוהית. "עם זו יצרתי לי – תהילתי יספרו" רק מתוך סיפור בתהילתו של ה' שיובילו לאמונה בו, ניתן לקבץ את כל המין האנושי סביב "מוסר התורה" ולמלא את ייעודו של עם ישראל בתיקון העולם.
עקב הגלות נגדע מהלך זה, "כיון שגלו ישראל ממקומן – אין לך ביטול תורה גדול מזה" (חגיגה ה עמוד ב'). קיום התורה של עם ישראל נפגע, הממלכה היהודית נהרסה, ועמה דעך 'המודל' לחיקוי ששימש עם ישראל.
חסרון זה מורגש אצל החסיד, לכן הוא מתאבל על החורבן שמונע מעם ישראל למלא את ייעודו – "לתקן עולם במלכות שדי".
הרחבות
• התפילה הציבורית וסגולות התפילה
וְאַף שֶׁלֹּא תֵעָשֶׂה בַּקָּשָׁתָם. ישנה מחלוקת בין חז"ל אם תפילת האדם מתקבלת תמיד. רב ענן סובר שכן: "אמר רב ענן אף שערי תפילה אינן ננעלים לעולם דכתיב "כה' אלהינו בכל קראנו אליו" [דברים ד, ז]". הדעה החולקת אומרת שלא כל תפילה מתקבלת מיד: "אמר רבי חייא רבה כתיב "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'" [תהלים כז, יד] הוי מתפלל וחוזר ומתפלל ויש שעה שיתנו לך. דבר אחר: "ואני תפלתי לך ה' עת רצון..." דוד בשביל שהיה יחידי אמר עת רצון אבל תפלתן של ציבור אינה חוזרת לעולם ריקם הוי (זו כוונת הפסוק) 'כה' אלהינו בכל קראנו אליו'" [דברים רבה, ואתחנן ב]. למרות המחלוקת הזו, כולם מודים שתחינה בבכי לפני הקב"ה מתקבלת תמיד: "ואף על פי ששערי תפילה ננעלו (לאחר חורבן הבית) שערי דמעות לא ננעלו" [בבא מציעא נט ע"א].

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

איך ללמוד אמונה?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

למה ללמוד גמרא?

נס חנוכה בעולם שכלי ?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

איך עושים קידוש?

למה משווים את העצים לצדיקים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















