ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
קדושת השביעית משפיעה עלינו בשלשה מישורים:
א. יש לנהוג בפירות הלכות קדושת שביעית, לא לבזות אותם, לשמור על שאריותיהם וכדומה, כמבואר בהרחבה בספרי השביעית.
ב. לרוכשים בחנויות ובשווקים – בזמן שישנם פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית, יש לרכוש רק בחנות המפוקחת באחד ממסלולי ההכשר לשמיטה (היתר מכירה, אוצר בית דין וכדומה).
ג. בקטיף עצמי – בחלק מסוגי הירקות יש 'איסור ספיחין', ואסור לאוכלם כאשר הם נלקטים בתאריכים מסויימים.
רבים טועים וסוברים שדינים וחששות אלו מתחילים בתחילת השמיטה ונגמרים בסופה. אך למעשה קדושת הפרי נקבעת על פי כללים הלכתיים שונים, כך שישנם סוגי פירות רבים שתחילת קדושתם רק בסוף השמיטה (ועד זמן זה מותר לרוכשם בלא הכשר מיוחד לשמיטה, ולאוכלם בלא קדושת שביעית), וקדושתם נגמרת רק במהלך השנה שלאחר השמיטה, ויש אף פירות המשווקים בשוק שנתיים לאחר השמיטה. לכן חשוב לעקוב אחר התאריכים ב'לוח הזמנים לשביעית', לגבי כל פרי או ירק שקונים או מגדלים בגינה באלו תאריכים חלה עליהם קדושת שביעית.
נכון לאמצע חודש כסלו התשע"ה מצב הפירות והירקות הוא כדלהלן:
פירות – רק פירות שהתחילו לגדול ('חנטו') בשמיטה הם קדושים בקדושת שביעית, לכן כרגע עדיין אין פירות הקדושים בקדושת שביעית (חוץ מפסיפלורה), ומותר לרכוש פירות גם בחנויות שאינן מפוקחות (ולוודא שהופרשו תרומות ומעשרות). פירות הקדושים בקדושת שביעית יהיו מוכנים רק בסוף שבט (אוכמניות, אפרסק, נקטרינה ושסק), אך רובם הגדול יגיעו רק בחודשים אייר עד אלול.
ירקות – ירקות שנקטפו בשמיטה קדושים בקדושת שביעית. רבים נוהגים להקל, ולסמוך על שיטת הר"ש, שכל ירק שתחילת גידולו לפני השמיטה, אין בו איסור ספיחין, אך יש בו קדושת שביעית (לפי שיטה זו משווקים ירקות ב'אוצר בית דין'). נכון להיום עדיין רוב הירקות התחילו לגדול לפני השמיטה, ומותר לאוכלם בקדושת שביעית (ירקות מהיתר מכירה, גידולי שישית, ערבה, יבול חו"ל או יבול נכרי אינם קדושים בקדושת שביעית).
לפוסקים המחמירים כדעת הרמב"ם (למשל – התימנים, והנוהגים כדעת הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל לכתחילה) כל הירקות שנקטפו בשביעית אסורים באיסור 'ספיחין', ולכן אין לאכול ירקות שנקטפו מן הגינה בשמיטה, או לרכוש ירקות קדושים מ'אוצר בית דין'. (לשיטה זו אפשר לקנות ירקות רק מהיתר מכירה, יבול חו"ל או יבולי שישית).
דגנים וקטניות – כל סוגי הקטניות (חוץ מתירס) עדיין אינם קדושים בקדושת שביעית. קטניות הקדושים בקדושת שביעית יתחילו להגיע רק בתחילת חודש ניסן. חשוב להדגיש שרוב סוגי הקטניות היבשות (כגון אורז, אפונה, חיטה, עדשים, קווקר ושעועית) מיובאים מחו"ל, ואין בהם צורך בהכשר מיוחד לשמיטה.
תבלינים – תבלינים הנקטפים בעונה זו (כגון: בזיליקום, זעתר, לואיזה, נענע, רוזמרין) קדושים בקדושת שביעית. רוב התבלינים המיובשים (כגון: כמון, כרכום וכדומה) מיובאים מחו"ל ומותר לקנותם גם בלא הכשר לשמיטה.
חשוב להדגיש, שבתבלינים הגדלים בתוך בית, ותחתיהם צלחת או כלי קיבול החוצץ בינם ובין הקרקע – אין קדושת שביעית כלל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
