ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
קדושת השביעית משפיעה עלינו בשלשה מישורים:
א. יש לנהוג בפירות הלכות קדושת שביעית, לא לבזות אותם, לשמור על שאריותיהם וכדומה, כמבואר בהרחבה בספרי השביעית.
ב. לרוכשים בחנויות ובשווקים – בזמן שישנם פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית, יש לרכוש רק בחנות המפוקחת באחד ממסלולי ההכשר לשמיטה (היתר מכירה, אוצר בית דין וכדומה).
ג. בקטיף עצמי – בחלק מסוגי הירקות יש 'איסור ספיחין', ואסור לאוכלם כאשר הם נלקטים בתאריכים מסויימים.
רבים טועים וסוברים שדינים וחששות אלו מתחילים בתחילת השמיטה ונגמרים בסופה. אך למעשה קדושת הפרי נקבעת על פי כללים הלכתיים שונים, כך שישנם סוגי פירות רבים שתחילת קדושתם רק בסוף השמיטה (ועד זמן זה מותר לרוכשם בלא הכשר מיוחד לשמיטה, ולאוכלם בלא קדושת שביעית), וקדושתם נגמרת רק במהלך השנה שלאחר השמיטה, ויש אף פירות המשווקים בשוק שנתיים לאחר השמיטה. לכן חשוב לעקוב אחר התאריכים ב'לוח הזמנים לשביעית', לגבי כל פרי או ירק שקונים או מגדלים בגינה באלו תאריכים חלה עליהם קדושת שביעית.
נכון לאמצע חודש כסלו התשע"ה מצב הפירות והירקות הוא כדלהלן:
פירות – רק פירות שהתחילו לגדול ('חנטו') בשמיטה הם קדושים בקדושת שביעית, לכן כרגע עדיין אין פירות הקדושים בקדושת שביעית (חוץ מפסיפלורה), ומותר לרכוש פירות גם בחנויות שאינן מפוקחות (ולוודא שהופרשו תרומות ומעשרות). פירות הקדושים בקדושת שביעית יהיו מוכנים רק בסוף שבט (אוכמניות, אפרסק, נקטרינה ושסק), אך רובם הגדול יגיעו רק בחודשים אייר עד אלול.
ירקות – ירקות שנקטפו בשמיטה קדושים בקדושת שביעית. רבים נוהגים להקל, ולסמוך על שיטת הר"ש, שכל ירק שתחילת גידולו לפני השמיטה, אין בו איסור ספיחין, אך יש בו קדושת שביעית (לפי שיטה זו משווקים ירקות ב'אוצר בית דין'). נכון להיום עדיין רוב הירקות התחילו לגדול לפני השמיטה, ומותר לאוכלם בקדושת שביעית (ירקות מהיתר מכירה, גידולי שישית, ערבה, יבול חו"ל או יבול נכרי אינם קדושים בקדושת שביעית).
לפוסקים המחמירים כדעת הרמב"ם (למשל – התימנים, והנוהגים כדעת הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל לכתחילה) כל הירקות שנקטפו בשביעית אסורים באיסור 'ספיחין', ולכן אין לאכול ירקות שנקטפו מן הגינה בשמיטה, או לרכוש ירקות קדושים מ'אוצר בית דין'. (לשיטה זו אפשר לקנות ירקות רק מהיתר מכירה, יבול חו"ל או יבולי שישית).
דגנים וקטניות – כל סוגי הקטניות (חוץ מתירס) עדיין אינם קדושים בקדושת שביעית. קטניות הקדושים בקדושת שביעית יתחילו להגיע רק בתחילת חודש ניסן. חשוב להדגיש שרוב סוגי הקטניות היבשות (כגון אורז, אפונה, חיטה, עדשים, קווקר ושעועית) מיובאים מחו"ל, ואין בהם צורך בהכשר מיוחד לשמיטה.
תבלינים – תבלינים הנקטפים בעונה זו (כגון: בזיליקום, זעתר, לואיזה, נענע, רוזמרין) קדושים בקדושת שביעית. רוב התבלינים המיובשים (כגון: כמון, כרכום וכדומה) מיובאים מחו"ל ומותר לקנותם גם בלא הכשר לשמיטה.
חשוב להדגיש, שבתבלינים הגדלים בתוך בית, ותחתיהם צלחת או כלי קיבול החוצץ בינם ובין הקרקע – אין קדושת שביעית כלל.

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

למה כולם נלחמים על ירושלים

האם מותר לפנות למקובלים?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?

הלכות שטיפת כלים בשבת

מהי המלכות שיש בכתר התורה?

שמחה, צחוק ופורים - לצאת מהחוק אל הנס

מה המשמעות הנחת תפילין?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא









