ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
ואכן, כפי שבכל דור יש אדם הראוי להיות משיח בן דוד, כך בכל דור ישנו מי שראוי להיות משיח בן יוסף. האגדה עיטרה שורה של אנשים במהלך הדורות בעטרת הפלאים של משיח בן יוסף. מסורות שונות מזהות בדור זה או אחר את דמותו של משיח זה. לדוגמא – המסורת החסידית מצביעה על רבי שלמה מקרלין הי"ד כמשיח בן יוסף.
וכך מסופר – רבי שלמה היה רגיל לומר: אילו כבר רצה לבוא משיח בן דוד! משיח בן יוסף אוכל גם אני להיות בשעת הדחק. מה לי להתיירא וממי לי להתיירא? כלום אתיירא מן המוות, כלום אתיירא מהקוזק החיגר? הבריות היו סבורים, שרבי שלמה מכנה את המוות בשם 'קוזק חיגר', והתפלאו על כך.
פעם אחת, בעת שהרוסים דיכאו את מרד הפולנים, ורדפו אחר המנוצחים לתוך עירו של רבי שלמה, נתנו מפקדי הצבא הרוסי אישור לחייליהם לשלול ולבוז את העיר במשך כשעתיים. אותו היום, ערב חג השבועות שחל בשבת היה, והיהודים התאספו בבית הכנסת. רבי שלמה עמד והתפלל בהתלהבות בלי לשמוע ולראות דבר.
והנה עבר בחוץ קוזק חיגר. ניגש הקוזק אל החלון, והציץ פנימה, כשרובה טעון בידו. אותה שעה, אמר הרבי בקול גדול את הפסוק – "כי לה' המלוכה". והנה משך במעילו נכדו הקטן, שעמד על ידו מלא פחד, והרבי פסק לרגע מדבקותו. בו הרגע פגע בו כדור הרובה ופצעו, ובהמשך – מת מחמת פצעיו.
מספרים, ששמו של הקוזק החיגר היה 'ארמילוס', כשמו של מי שלפי תורת הנסתר יהרוג את משיח בן יוסף.
אולם, בעוד שבגמרא על פי הנביאים, מותו של משיח בן יוסף בטרם יגלה משיח בן דוד, נגזר מראש, הרי שתורת הנסתר משנה את התמונה באומרה – עלינו להתפלל על בן יוסף שלא ימות, משמע – ישנה אפשרות שלא ימות. כנראה שאפשרות זו משמעותית מאד בתהליך הגאולה ולפיכך יש להתפלל עליה דורות רבים. ואכן, בסידורים רבים מופיע בברכת בונה ירושלים, שיש לכוון שם (על פי דברי האר"י הקדוש) על משיח בן יוסף שלא ימות. יתר על כן – היו מגדולי הנסתר בדורות האחרונים, שאמרו שכבר פעלו צדיקי הדורות בתפילתם שמשיח בן יוסף לא ימות, אך יסורי מיתה לא ביטלו ממנו.
וכאן יש לשאול – כיצד מתיישבת הסתירה לכאורה בין הגמרא ותורת הנסתר? ומה המקור לכך שישנה אפשרות שמשיח בן יוסף לא ימות? ובכלל – מה תפקידו המיוחד של משיח בן יוסף בתהליך הגאולה, ומדוע אי אפשר להסתפק במשיח בן דוד המבשר את הגאולה השלימה?
יקצר המצע במאמר קצר זה לענות על כל השאלות, ובעז"ה נמשיך לעסוק בתמצית העניין בשבוע הבא, אך הבה נתחיל. מי שיבחן דורות רבים בתולדות ישראל, יגלה ששני כוחות משמשים בהם בהנהגה – יוסף ויהודה, ולעיתים – באופן רחב יותר, בית רחל (שאול משבט בנימין) ובית לאה (דוד מיהודה).
עניין זה מופיע בצורה הבולטת ביותר בפרשתנו – "ויגש אליו יהודה". יהודה ויוסף נפגשים, ושניהם מנהיגים - יוסף משנה למלך מצריים, ויהודה מנהיג האחים. ועל כך דורש המדרש – "כי הנה המלכים נועדו", יוסף ויהודה. לשניהם יש מקום, לשניהם יש תפקיד.
וכך באמת בכל הדורות, זקוקים אנו לשני הכוחות הללו בהנהגה – שאול ודוד. ובדור שאחר כך, היו אמורים להיות – יהונתן בן שאול ודוד, וכפי שאומר יהונתן לדוד: "ואני אהיה לך למשנה", אלא שגרמה הרוח הרעה ששלטה בשאול למחלוקת, ויהונתן מת בקרב, והפסדנו העניין. ובהמשך דואג דוד, שיוותר ייצוג לבית שאול בדמותו של מפיבושת בן יהונתן. אך כשמקצץ דוד בכוחו של מפיבושת, ונותן חלק משדהו לציבא עבדו, באומרו – "אתה וציבא תחלקו את השדה", מיד דואג הקב"ה לחלקם של בני רחל, ויוצאת בת קול ומכריזה – רחבעם (מבית דוד) וירבעם (מבית יוסף) יחלקו את המלכות. וכך הלאה, בכל הדורות.
ואף לעתיד לבוא, כשיגלה במהרה משיח בן דוד, ישמשו שני הכוחות בהנהגה, כשאת הבכורה וההובלה לוקח בן דוד. וכפי שנקרא בהפטרה בנבואת יחזקאל – "הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חבריו (אם כן – עץ ממלכת ישראל נקרא על שם יוסף), ונתתי אותם עליו את עץ יהודה, ועשיתים לעץ אחד... ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכולם...
(נמשיך בעז"ה בשבוע הבא).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












