ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות עבודה זרה
- רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק תְּשִׁיעִימשא ומתן עם עובדי עבודה זרה | |
אידיהם של גויים | |
א1 שְׁלשָׁה יָמִים לִפְנֵי אֵידֵיהֶם שֶׁלַּגּוֹיִים, אָסוּר לִקַּח מֵהֶם וְלִמְכֹּר לָהֶם דָּבָר הַמִּתְקַיֵּם, וְלִלְווֹת מֵהֶן וּלְהַלְווֹתָם, וּלְפָרְעָן וְלִפָּרַע מֵהֶן מִלְוָה שֶׁבִּשְׁטָר אוֹ שֶׁעַל הַמַּשְׁכּוֹן; אֲבָל מִלְוָה עַל פֶּה נִפְרָעִין מֵהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדָן. וּמֻתָּר לִמְכֹּר לָהֶן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם, כְּגוֹן יְרָקוֹת וְתַבְשִׁיל, עַד יוֹם אֵידָם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת - אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא יוֹם אֵידָם בִּלְבַד. | א1 שְׁלשָׁה יָמִים לִפְנֵי - חוץ מיום החג עצמו (פה"מ ע"ז א,א). אֵידֵיהֶם - ראה לעיל ביאור ח,ג3. לִקַּח - לקנות, מפני שהיהודי גורם להם להודות על זה לעבודה זרה. וּלְפָרְעָן וְלִפָּרַע מֵהֶן - לשלם להם ולגבות מהם חוב, מפני שגם פירעון החוב גורם להם שמחה על שאינם חייבים. הַמַּשְׁכּוֹן - ראה לעיל ביאור ח,י. כְּמַצִּיל מִיָּדָן - כיוון שאין הוכחה לקיום ההלוואה, והגוי יכול לטעון שלא לווה מן היהודי. וּמֻתָּר לִמְכֹּר לָהֶן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם - מפני שביום אידם הדבר אינו ביד הגוי שיודה לאליל שלו. אבל אסור לקנות מהם דבר, כדי שלא יודו לאליל שלהם על הכסף שקיבלו תמורת המכר (כס"מ). דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם - שאי אפשר לשמור אותו זמן רב. בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת - בגלות, שאי אפשר להימנע מקשרי מסחר עם הגויים מחשש לאיבוד הפרנסה ומפגיעתם של הגויים (רש"י ע"ז יא,ב). |
א2 עָבַר וְנָשָׂא וְנָתַן עִמָּהֶן בְּאוֹתָן הַשְּׁלשָׁה יָמִים - הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּהֲנָאָה; וְהַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִמָּהֶם בְּיוֹם אֵידָם - הֲרֵי זֶה אָסוּר בַּהֲנָאָה. ב וְאָסוּר לִשְׁלֹחַ דֹּרוֹן לְגוֹי בְּיוֹם אֵידוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן נוֹדַע שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְאֵינוֹ עוֹבְדָהּ. וְכֵן גּוֹי שֶׁשָּׁלַח דֹּרוֹן לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם אֵידָם - לֹא יְקַבְּלֶנּוּ מִמֶּנּוּ; וְאִם חָשַׁשׁ לְאֵיבָה - נוֹטְלוֹ בְּפָנָיו, וְאֵינוֹ נֶהֱנֶה בּוֹ, עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ שֶׁזֶּה הַגּוֹי אֵינוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְאֵינוֹ מוֹדֶה בָּהּ. | ב דֹּרוֹן - מתנה. חָשַׁשׁ לְאֵיבָה - לשנאה העלולה להביא לרצח יהודים. עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ שֶׁזֶּה הַגּוֹי אֵינוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה - שההנחה היא שכל גוי עובד עבודה זרה. |
ד הַנּוֹצְרִים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הֵם, וְיוֹם רִאשׁוֹן יוֹם אֵידָם הוּא. לְפִיכָךְ אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יוֹם חֲמִישִׁי וְיוֹם שִׁשִּׁי שֶׁבְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר יוֹם רִאשׁוֹן עַצְמוֹ שֶׁהוּא אָסוּר בְּכָל מָקוֹם. וְכֵן נוֹהֲגִים עִמָּהֶם בְּכָל אֵידֵיהֶם. | ד הַנּוֹצְרִים - הטוענים טענת שקר, שיש"ו היה האל וגם המשיח. הרמב"ם החשיב בזמנו את כל כתות הנוצרים כעובדי עבודה זרה (פה"מ ע"ז א,ג; וכיום נוספו עליהן כתות אחרות, כגון הפרוטסטנטים; להבדלים ההלכתיים בין הנוצרים לבין הישמעאלים ראה מאכלות אסורות יא,ז). שַׁבָּת - שבוע. בְּכָל מָקוֹם - בארצות הנוצרים. |
מכירת ציוד | |
ו דְּבָרִים שֶׁהֵן מְיֻחָדִין לְמִין מִמִּינֵי עֲבוֹדָה זָרָה - אָסוּר לִמְכֹּר לְעוֹבְדֵי אוֹתָהּ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם לְעוֹלָם; וּדְבָרִים שֶׁאֵינָן מְיֻחָדִין לָהּ - מֻתָּר לִמְכֹּר אוֹתָם סְתָם. וְאִם פֵּרֵשׁ הַגּוֹי שֶׁהוּא קוֹנֶה אוֹתָם לַעֲבוֹדָה זָרָה - אָסוּר לִמְכֹּר לוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן פְּסָלוֹ מִלְּהַקְרִיבוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה, לְפִי שֶׁאֵין מַקְרִיבִין חָסֵר לַעֲבוֹדָה זָרָה. | ו ההלכות מכאן ועד סוף הפרק עוסקות בכל ימי השנה ("לעולם"), ולאו דווקא לפני אידיהם של הגויים. לְעוֹבְדֵי אוֹתָהּ עֲבוֹדָה זָרָה - כלומר לאנשים פרטיים, אבל מותר למכור לסוחר (י' עפ"י הבבלי ע"ז יד,א). פְּסָלוֹ - עשה בו פגם. |
ח כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹכְרִין לַגּוֹיִים דְּבָרִים שֶׁמַּחֲזִיקִין בָּהֶן יְדֵיהֶן לַעֲבוֹדָה זָרָה, כָּךְ אֵין מוֹכְרִין לָהֶם דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶזֶק לָרַבִּים, כְּגוֹן דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת וּכְלֵי זַיִן וּכְבָלִים וְשַׁלְשְׁלָיוֹת, וְאֵין מַשְׁחִיזִין לָהֶם אֶת הַזַּיִן. וְכָל שֶׁאָסוּר לְמָכְרוֹ לְגוֹי - אָסוּר לְמָכְרוֹ לְיִשְׂרָאֵל הֶחָשׁוּד לִמְכֹּר לְגוֹי. וְכֵן אָסוּר לִמְכֹּר כְּלֵי נֶזֶק לְלִסְטִים יִשְׂרָאֵל. | ח אֵין מוֹכְרִין - "כדי שלא לעזור למשחיתים בעולם להשחית" (פה"מ ע"ז א,ז). דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת - לקרבות בין בני אדם וחיות, כפי שהיה נהוג בעבר. כְּלֵי זַיִן - נשק. כְּבָלִים וְשַׁלְשְׁלָיוֹת - "כלי העינוי" (פה"מ שם) והמאסר. והכבלים הם שרשראות שכובלים בהן את רגלי האסירים (פה"מ כלים יב,א; כלים ט,ד). וְאֵין מַשְׁחִיזִין לָהֶם אֶת הַזַּיִן - אין מחדדים להם את כלי הנשק, כגון סייף או רומח (פה"מ ע"ז א,ז; ראה גם רוצח יב,יב). לִסְטִים - שודדי דרכים מצוידים בנשק (פה"מ ברכות א,ז; וראה גם פה"מ שקלים ב,א). |
ט1 הָיוּ יִשְׂרָאֵל שׁוֹכְנִים בֵּינֵי הַגּוֹיִים, וְכָרְתוּ לָהֶם בְּרִית - מֻתָּר לָהֶם לִמְכֹּר כְּלֵי זַיִן לְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וּגְיָסוֹתָיו, מִפְּנֵי שֶׁעוֹשִׂים בָּהֶם מִלְחָמָה עִם צָרֵי הַמְּדִינָה לְהַצִּילָהּ, וְנִמְצְאוּ מְגִנִּים עָלֵינוּ, שֶׁהֲרֵי אָנוּ שְׁרוּיִין בְּתוֹכָם. | ט1 גְיָסוֹתָיו - צבאותיו. |
עיר ויריד | |
ט2 עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה - מֻתָּר לְהַלֵּךְ חוּצָה לָהּ, וְאָסוּר לְהִכָּנֵס לְתוֹכָהּ. הָיָה חוּצָה לָהּ עֲבוֹדָה זָרָה - מֻתָּר לְהַלֵּךְ בְּתוֹכָהּ. י הַמְּהַלֵּךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם - אָסוּר לוֹ לַעֲבֹר בְּעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁהַדֶּרֶךְ מְיֻחֶדֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, וְנִקְרָה וְהָלַךְ בָּזוֹ - מֻתָּר. יא וְאָסוּר לִבְנוֹת עִם הַגּוֹיִים כִּפָּה שֶׁמַּעֲמִידִים בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה; וְאִם עָבַר וּבָנָה - שְׂכָרוֹ מֻתָּר. אֲבָל בּוֹנֶה הוּא לְכַתְּחִלָּה הַטְּרַקְלִין אוֹ הֶחָצֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אוֹתָהּ הַכִּפָּה. | י וְנִקְרָה - שאירע במקרה, והכלל הוא ש"הנייה [הנאה] הבאה לו לאדם בעל כורחו באיסור מכל האיסורין: אם נתכוון - אסור; ואם לא נתכוון - מותר" (מאכלות אסורות יד,יב). יא כִּפָּה - מבנה בעל תקרה מקומרת כקשת (פה"מ תמיד א,א). טְרַקְלִין - היכל, אולם רחב ידיים, והוא ארמון המלכים (פה"מ עירובין ו,ו). |
מסיבת גויים | |
טו1 גּוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ אוֹ לְבִתּוֹ - אָסוּר לֵהָנוֹת מִסְּעוּדָתוֹ. וַאֲפִלּוּ לֶאֱכֹל הַיִּשְׂרְאֵלִי וְלִשְׁתּוֹת מִשֶּׁלּוֹ שָׁם אָסוּר, הוֹאִיל וּבִמְסִבַּת הַגּוֹיִים אֲכָלוֹ. וּמֵאֵמָתַי אָסוּר לֶאֱכֹל אֶצְלוֹ? מִשֶּׁיַּתְחִיל לַעֲסֹק וּלְהָכִין צָרְכֵּי הַסְּעוּדָה, וְכָל יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וּלְאַחַר הַמִּשְׁתֶּה שְׁלשִׁים יוֹם. וְאִם עָשָׂה סְעוּדָה אַחֶרֶת מֵחֲמַת הַנִּשּׂוּאִין, אֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם אָסוּר, עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. | טו1 גּוֹי - ההנחה היא שכל גוי עובד עבודה זרה, אלא אם מתברר אחרת (לעיל ב). מִשֶּׁיַּתְחִיל לַעֲסֹק וּלְהָכִין צָרְכֵּי הַסְּעוּדָה - ההכנות הראשונות לחתונה. מֵחֲמַת הַנִּשּׂוּאִין - שהסעודה על שמחת הנישואין. |
מיילדת ומינקת | |
טז בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָּנִיק אֶת בְּנָהּ שֶׁלַּנָּכְרִית, מִפְּנֵי שֶׁמְּגַדֶּלֶת בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְלֹא תְּיַלֵּד אֶת הַנָּכְרִית; אֲבָל מְיַלֶּדֶת הִיא בְּשָׂכָר, מִשּׁוּם אֵיבָה. וְהַנָּכְרִית מְיַלֶּדֶת אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל, וּמְנִיקָה אֶת בְּנָהּ בִּרְשׁוּתָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּהַרְגֶנּוּ. | טז לֹא תָּנִיק - ואין סיבה לחשוש לאיבה, שהרי אפשר שתתרץ זאת בטעם אחר, כגון שתאמר שאינה רוצה להיניק אותו כדי שלא תיחלש (י; צ'; ראה אישות כא,יג). אֲבָל מְיַלֶּדֶת הִיא בְּשָׂכָר מִשּׁוּם אֵיבָה - אבל לא בשבת (שבת ב,יב), מפני שאפשר להסביר לה שאסור ליהודי לחלל שבת אלא בשעת סכנה למי ששומר את השבת (בבלי ע"ז כו,א). ואפשר שכיום הדבר מוביל לאיבה. בִּרְשׁוּתָהּ - בנוכחותה. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה (12)
מפעל משנה תורה
8 - הלכות עבודה זרה ח
9 - הלכות עבודה זרה ט
10 - הלכות עבודה זרה י
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ח'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ו
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ג
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ה
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ז
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
