ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות עבודה זרה
- רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק תְּשִׁיעִימשא ומתן עם עובדי עבודה זרה | |
אידיהם של גויים | |
א1 שְׁלשָׁה יָמִים לִפְנֵי אֵידֵיהֶם שֶׁלַּגּוֹיִים, אָסוּר לִקַּח מֵהֶם וְלִמְכֹּר לָהֶם דָּבָר הַמִּתְקַיֵּם, וְלִלְווֹת מֵהֶן וּלְהַלְווֹתָם, וּלְפָרְעָן וְלִפָּרַע מֵהֶן מִלְוָה שֶׁבִּשְׁטָר אוֹ שֶׁעַל הַמַּשְׁכּוֹן; אֲבָל מִלְוָה עַל פֶּה נִפְרָעִין מֵהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדָן. וּמֻתָּר לִמְכֹּר לָהֶן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם, כְּגוֹן יְרָקוֹת וְתַבְשִׁיל, עַד יוֹם אֵידָם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת - אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא יוֹם אֵידָם בִּלְבַד. | א1 שְׁלשָׁה יָמִים לִפְנֵי - חוץ מיום החג עצמו (פה"מ ע"ז א,א). אֵידֵיהֶם - ראה לעיל ביאור ח,ג3. לִקַּח - לקנות, מפני שהיהודי גורם להם להודות על זה לעבודה זרה. וּלְפָרְעָן וְלִפָּרַע מֵהֶן - לשלם להם ולגבות מהם חוב, מפני שגם פירעון החוב גורם להם שמחה על שאינם חייבים. הַמַּשְׁכּוֹן - ראה לעיל ביאור ח,י. כְּמַצִּיל מִיָּדָן - כיוון שאין הוכחה לקיום ההלוואה, והגוי יכול לטעון שלא לווה מן היהודי. וּמֻתָּר לִמְכֹּר לָהֶן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם - מפני שביום אידם הדבר אינו ביד הגוי שיודה לאליל שלו. אבל אסור לקנות מהם דבר, כדי שלא יודו לאליל שלהם על הכסף שקיבלו תמורת המכר (כס"מ). דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם - שאי אפשר לשמור אותו זמן רב. בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת - בגלות, שאי אפשר להימנע מקשרי מסחר עם הגויים מחשש לאיבוד הפרנסה ומפגיעתם של הגויים (רש"י ע"ז יא,ב). |
א2 עָבַר וְנָשָׂא וְנָתַן עִמָּהֶן בְּאוֹתָן הַשְּׁלשָׁה יָמִים - הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּהֲנָאָה; וְהַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִמָּהֶם בְּיוֹם אֵידָם - הֲרֵי זֶה אָסוּר בַּהֲנָאָה. ב וְאָסוּר לִשְׁלֹחַ דֹּרוֹן לְגוֹי בְּיוֹם אֵידוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן נוֹדַע שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְאֵינוֹ עוֹבְדָהּ. וְכֵן גּוֹי שֶׁשָּׁלַח דֹּרוֹן לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם אֵידָם - לֹא יְקַבְּלֶנּוּ מִמֶּנּוּ; וְאִם חָשַׁשׁ לְאֵיבָה - נוֹטְלוֹ בְּפָנָיו, וְאֵינוֹ נֶהֱנֶה בּוֹ, עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ שֶׁזֶּה הַגּוֹי אֵינוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְאֵינוֹ מוֹדֶה בָּהּ. | ב דֹּרוֹן - מתנה. חָשַׁשׁ לְאֵיבָה - לשנאה העלולה להביא לרצח יהודים. עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ שֶׁזֶּה הַגּוֹי אֵינוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה - שההנחה היא שכל גוי עובד עבודה זרה. |
ד הַנּוֹצְרִים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הֵם, וְיוֹם רִאשׁוֹן יוֹם אֵידָם הוּא. לְפִיכָךְ אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יוֹם חֲמִישִׁי וְיוֹם שִׁשִּׁי שֶׁבְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר יוֹם רִאשׁוֹן עַצְמוֹ שֶׁהוּא אָסוּר בְּכָל מָקוֹם. וְכֵן נוֹהֲגִים עִמָּהֶם בְּכָל אֵידֵיהֶם. | ד הַנּוֹצְרִים - הטוענים טענת שקר, שיש"ו היה האל וגם המשיח. הרמב"ם החשיב בזמנו את כל כתות הנוצרים כעובדי עבודה זרה (פה"מ ע"ז א,ג; וכיום נוספו עליהן כתות אחרות, כגון הפרוטסטנטים; להבדלים ההלכתיים בין הנוצרים לבין הישמעאלים ראה מאכלות אסורות יא,ז). שַׁבָּת - שבוע. בְּכָל מָקוֹם - בארצות הנוצרים. |
מכירת ציוד | |
ו דְּבָרִים שֶׁהֵן מְיֻחָדִין לְמִין מִמִּינֵי עֲבוֹדָה זָרָה - אָסוּר לִמְכֹּר לְעוֹבְדֵי אוֹתָהּ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם לְעוֹלָם; וּדְבָרִים שֶׁאֵינָן מְיֻחָדִין לָהּ - מֻתָּר לִמְכֹּר אוֹתָם סְתָם. וְאִם פֵּרֵשׁ הַגּוֹי שֶׁהוּא קוֹנֶה אוֹתָם לַעֲבוֹדָה זָרָה - אָסוּר לִמְכֹּר לוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן פְּסָלוֹ מִלְּהַקְרִיבוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה, לְפִי שֶׁאֵין מַקְרִיבִין חָסֵר לַעֲבוֹדָה זָרָה. | ו ההלכות מכאן ועד סוף הפרק עוסקות בכל ימי השנה ("לעולם"), ולאו דווקא לפני אידיהם של הגויים. לְעוֹבְדֵי אוֹתָהּ עֲבוֹדָה זָרָה - כלומר לאנשים פרטיים, אבל מותר למכור לסוחר (י' עפ"י הבבלי ע"ז יד,א). פְּסָלוֹ - עשה בו פגם. |
ח כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹכְרִין לַגּוֹיִים דְּבָרִים שֶׁמַּחֲזִיקִין בָּהֶן יְדֵיהֶן לַעֲבוֹדָה זָרָה, כָּךְ אֵין מוֹכְרִין לָהֶם דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶזֶק לָרַבִּים, כְּגוֹן דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת וּכְלֵי זַיִן וּכְבָלִים וְשַׁלְשְׁלָיוֹת, וְאֵין מַשְׁחִיזִין לָהֶם אֶת הַזַּיִן. וְכָל שֶׁאָסוּר לְמָכְרוֹ לְגוֹי - אָסוּר לְמָכְרוֹ לְיִשְׂרָאֵל הֶחָשׁוּד לִמְכֹּר לְגוֹי. וְכֵן אָסוּר לִמְכֹּר כְּלֵי נֶזֶק לְלִסְטִים יִשְׂרָאֵל. | ח אֵין מוֹכְרִין - "כדי שלא לעזור למשחיתים בעולם להשחית" (פה"מ ע"ז א,ז). דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת - לקרבות בין בני אדם וחיות, כפי שהיה נהוג בעבר. כְּלֵי זַיִן - נשק. כְּבָלִים וְשַׁלְשְׁלָיוֹת - "כלי העינוי" (פה"מ שם) והמאסר. והכבלים הם שרשראות שכובלים בהן את רגלי האסירים (פה"מ כלים יב,א; כלים ט,ד). וְאֵין מַשְׁחִיזִין לָהֶם אֶת הַזַּיִן - אין מחדדים להם את כלי הנשק, כגון סייף או רומח (פה"מ ע"ז א,ז; ראה גם רוצח יב,יב). לִסְטִים - שודדי דרכים מצוידים בנשק (פה"מ ברכות א,ז; וראה גם פה"מ שקלים ב,א). |
ט1 הָיוּ יִשְׂרָאֵל שׁוֹכְנִים בֵּינֵי הַגּוֹיִים, וְכָרְתוּ לָהֶם בְּרִית - מֻתָּר לָהֶם לִמְכֹּר כְּלֵי זַיִן לְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וּגְיָסוֹתָיו, מִפְּנֵי שֶׁעוֹשִׂים בָּהֶם מִלְחָמָה עִם צָרֵי הַמְּדִינָה לְהַצִּילָהּ, וְנִמְצְאוּ מְגִנִּים עָלֵינוּ, שֶׁהֲרֵי אָנוּ שְׁרוּיִין בְּתוֹכָם. | ט1 גְיָסוֹתָיו - צבאותיו. |
עיר ויריד | |
ט2 עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה - מֻתָּר לְהַלֵּךְ חוּצָה לָהּ, וְאָסוּר לְהִכָּנֵס לְתוֹכָהּ. הָיָה חוּצָה לָהּ עֲבוֹדָה זָרָה - מֻתָּר לְהַלֵּךְ בְּתוֹכָהּ. י הַמְּהַלֵּךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם - אָסוּר לוֹ לַעֲבֹר בְּעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁהַדֶּרֶךְ מְיֻחֶדֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, וְנִקְרָה וְהָלַךְ בָּזוֹ - מֻתָּר. יא וְאָסוּר לִבְנוֹת עִם הַגּוֹיִים כִּפָּה שֶׁמַּעֲמִידִים בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה; וְאִם עָבַר וּבָנָה - שְׂכָרוֹ מֻתָּר. אֲבָל בּוֹנֶה הוּא לְכַתְּחִלָּה הַטְּרַקְלִין אוֹ הֶחָצֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אוֹתָהּ הַכִּפָּה. | י וְנִקְרָה - שאירע במקרה, והכלל הוא ש"הנייה [הנאה] הבאה לו לאדם בעל כורחו באיסור מכל האיסורין: אם נתכוון - אסור; ואם לא נתכוון - מותר" (מאכלות אסורות יד,יב). יא כִּפָּה - מבנה בעל תקרה מקומרת כקשת (פה"מ תמיד א,א). טְרַקְלִין - היכל, אולם רחב ידיים, והוא ארמון המלכים (פה"מ עירובין ו,ו). |
מסיבת גויים | |
טו1 גּוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ אוֹ לְבִתּוֹ - אָסוּר לֵהָנוֹת מִסְּעוּדָתוֹ. וַאֲפִלּוּ לֶאֱכֹל הַיִּשְׂרְאֵלִי וְלִשְׁתּוֹת מִשֶּׁלּוֹ שָׁם אָסוּר, הוֹאִיל וּבִמְסִבַּת הַגּוֹיִים אֲכָלוֹ. וּמֵאֵמָתַי אָסוּר לֶאֱכֹל אֶצְלוֹ? מִשֶּׁיַּתְחִיל לַעֲסֹק וּלְהָכִין צָרְכֵּי הַסְּעוּדָה, וְכָל יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וּלְאַחַר הַמִּשְׁתֶּה שְׁלשִׁים יוֹם. וְאִם עָשָׂה סְעוּדָה אַחֶרֶת מֵחֲמַת הַנִּשּׂוּאִין, אֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם אָסוּר, עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. | טו1 גּוֹי - ההנחה היא שכל גוי עובד עבודה זרה, אלא אם מתברר אחרת (לעיל ב). מִשֶּׁיַּתְחִיל לַעֲסֹק וּלְהָכִין צָרְכֵּי הַסְּעוּדָה - ההכנות הראשונות לחתונה. מֵחֲמַת הַנִּשּׂוּאִין - שהסעודה על שמחת הנישואין. |
מיילדת ומינקת | |
טז בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָּנִיק אֶת בְּנָהּ שֶׁלַּנָּכְרִית, מִפְּנֵי שֶׁמְּגַדֶּלֶת בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְלֹא תְּיַלֵּד אֶת הַנָּכְרִית; אֲבָל מְיַלֶּדֶת הִיא בְּשָׂכָר, מִשּׁוּם אֵיבָה. וְהַנָּכְרִית מְיַלֶּדֶת אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל, וּמְנִיקָה אֶת בְּנָהּ בִּרְשׁוּתָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּהַרְגֶנּוּ. | טז לֹא תָּנִיק - ואין סיבה לחשוש לאיבה, שהרי אפשר שתתרץ זאת בטעם אחר, כגון שתאמר שאינה רוצה להיניק אותו כדי שלא תיחלש (י; צ'; ראה אישות כא,יג). אֲבָל מְיַלֶּדֶת הִיא בְּשָׂכָר מִשּׁוּם אֵיבָה - אבל לא בשבת (שבת ב,יב), מפני שאפשר להסביר לה שאסור ליהודי לחלל שבת אלא בשעת סכנה למי ששומר את השבת (בבלי ע"ז כו,א). ואפשר שכיום הדבר מוביל לאיבה. בִּרְשׁוּתָהּ - בנוכחותה. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה (12)
מפעל משנה תורה
8 - הלכות עבודה זרה ח
9 - הלכות עבודה זרה ט
10 - הלכות עבודה זרה י
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ט'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה יב
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ד
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה יא
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ב
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר להתקלח ביום טוב?
סודו החינוכי של חודש שבט
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מי אתה עם ישראל?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
