ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות עבודה זרה
- רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק שְׁנֵים עָשָׂרחוקות הגויים בגופם | |
איסור גילוח פאת ראש | |
א1 אֵין מְגַלְּחִין פַּאֲתֵי הָרֹאשׁ כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְכוּמָרֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם" (ויקרא יט,כז). וְחַיָּב עַל כָּל פֵּאָה וּפֵאָה. לְפִיכָךְ, הַמְּגַלֵּחַ שְׁנֵי צְדָעָיו, אֲפִלּוּ בְּבַת אַחַת וְהַתְרָאָה אַחַת - לוֹקֶה שְׁתַּיִם. | א1 מְגַלְּחִין - בתער (להלן ו). פַּאֲתֵי - קצות שׂער הראש, השערות שבצדעיים. וְכוּמָרֵיהֶן - כוהני (שמשי) עבודה זרה. לֹא תַקִּפוּ - אל תגלחו. צְדָעָיו - חלק הפנים שבין האוזניים לבין העיניים. |
א2 אֶחָד הַמְּגַלֵּחַ הַפֵּאוֹת בִּלְבַד וּמַנִּיחַ שְׂעַר כָּל הָרֹאשׁ, וְאֶחָד הַמְּגַלֵּחַ כָּל הָרֹאשׁ כְּאֶחָד - הוֹאִיל וְגִלֵּחַ הַפֵּאוֹת, לוֹקֶה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בָּאִישׁ הַמְּגַלֵּחַ. אֲבָל הָאִישׁ הַמִּתְגַּלֵּחַ אֵינוֹ לוֹקֶה, אֶלָּא אִם כֵּן סִיֵּעַ לַמְּגַלֵּחַ. וְהַמְּגַלֵּחַ אֶת הַקָּטָן - לוֹקֶה. | |
ב הָאִשָּׁה שֶׁגִּלְּחָה פְּאַת רֹאשׁ הָאִישׁ אוֹ שֶׁנִּתְגַּלְּחָה - פְּטוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם, וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ" (שם) - כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּ'בַל תַּשְׁחִית' - יֶשְׁנוֹ בְּ'בַל תַּקִּיף', וְאִשָּׁה אֵינָהּ בְּ'בַל תַּשְׁחִית', לְפִי שֶׁאֵין לָהּ זָקָן. לְפִיכָךְ הָעֲבָדִים, הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהֶם זָקָן, אֲסוּרִין בְּהַקָּפָה. | ב אוֹ שֶׁנִּתְגַּלְּחָה פְּטוּרָה - מותר לאישה לגלח את שׂער ראשה (להלן ה). בַּל - לא. עֲבָדִים - גויים (כנענים), שהם חייבים בדרך כלל במצוות שחייבות בהן הנשים (חגיגה ב,א3). |
ג כָּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּבִים, חוּץ מִבַּל תַּקִּיף וּבַל תַּשְׁחִית וּבַל יִטַּמֵּא כֹּהֵן לְמֵתִים. וְכָל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהִיא מִזְּמַן לִזְמַן וְאֵינָהּ תְּדִירָה נָשִׁים פְּטוּרוֹת, חוּץ מִקִּדּוּשׁ הַיּוֹם, וַאֲכִילַת מַצָּה בְּלֵילֵי הַפֶּסַח, וַאֲכִילַת הַפֶּסַח, וּשְׁחִיטָתוֹ, וְהַקְהֵל, וְשִׂמְחָה, שֶׁהַנָּשִׁים חַיָּבוֹת. | ג וּבַל יִטַּמֵּא כֹּהֵן לְמֵתִים - ראה מצוַת ל"ת קסו והלכות אבל ג,יא. תְּדִירָה - תמידית. קִדּוּשׁ הַיּוֹם - קידוש בשבת (עשה קנה; שבת כט,א). אֲכִילַת הַפֶּסַח - קרבן הפסח (עשה נו; קרבן פסח א,א; ח,א; לאכילת מצה בלילי הפסח ראה חמץ ומצה ו,י). וְהַקְהֵל - כינוס העם במוצאי שנת השמיטה במקדש (עשה יו; חגיגה ג,א). וְשִׂמְחָה - להקריב קרבן חגיגה ולשמוח ברגלים (עשה נד; חגיגה א,א4). והדברים אמורים כאן רק במצוות מן התורה, שהרי יש מצוות שתיקנו חכמים שהנשים חייבות בהם, כגון נר חנוכה, שמיעת קריאת מגילה בפורים ועוד. |
איסור השחתת פאת זקן | |
ז1 דֶּרֶךְ כּוּמָרֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה לְהַשְׁחִית זְקָנָם, לְפִיכָךְ אָסְרָה תּוֹרָה לְהַשְׁחִית הַזָּקָן. וְחָמֵשׁ פֵּאוֹת יֵשׁ בּוֹ: לֶחִי הָעֶלְיוֹן וְלֶחִי הַתַּחְתּוֹן מִיָּמִין, וְלֶחִי הָעֶלְיוֹן וְלֶחִי הַתַּחְתּוֹן מִשְּׂמֹאל, וְשִׁבֹּלֶת הַזָּקָן. וְלוֹקֶה עַל כָּל פֵּאָה וּפֵאָה. וְאִם נְטָלָן כֻּלָּן כְּאַחַת - לוֹקֶה חָמֵשׁ. | ז1 וְשִׁבֹּלֶת הַזָּקָן - השׂער שבסנטר. תמונה |
ז2 וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיְּגַלְּחֶנּוּ בַּתַּעַר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ" (שם) - גִּלּוּחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה. לְפִיכָךְ, אִם גִּלֵּחַ זְקָנוֹ בַּמִּסְפָּרַיִם - פָּטוּר. וְאֵין הַמִּתְגַּלֵּחַ לוֹקֶה, עַד שֶׁיְּסַיֵּעַ. וְאִשָּׁה מֻתֶּרֶת לְהַשְׁחִית זְקָנָהּ, אִם הָיָה לָהּ שְׂעַר זָקָן. וְאִם הִשְׁחִיתָה זְקַן הָאִישׁ - פְּטוּרָה. | ז2 גִּלּוּחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה - גילוח החותך את השערה מבסיסה (נזירות ה,יא). גִּלֵּחַ זְקָנוֹ בְּמִסְפָּרַיִם פָּטוּר - מן התורה, אבל אסור מדברי חכמים (ק'). ויש שהבינו שמותר (כס"מ). |
עדי איש ואישה | |
ט הַעֲבָרַת הַשֵּׂעָר מִשְּׁאָר הַגּוּף, כְּגוֹן בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה - אֵינוֹ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְהַמַּעֲבִירוֹ - מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַעֲבִירִין אוֹתוֹ אֶלָּא נָשִׁים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְתַקֵּן עַצְמוֹ תִּקּוּן נָשִׁים. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁמַּעֲבִירִין הַשֵּׂעָר הָאֲנָשִׁים - אִם הֶעֱבִיר, אֵין מַכִּין אוֹתוֹ. וּמֻתָּר לְהַעֲבִיר שְׂעַר שְׁאָר אֵבָרִים בַּמִּסְפָּרַיִם בְּכָל מָקוֹם. | ט הַעֲבָרַת הַשֵּׂעָר - הסרת השׂער בדרך כשלהי. בֵּית הַשֶּׁחִי - השקע שמתחת לחיבור היד עם הכתף. אֵין מַכִּין אוֹתוֹ - אבל אין להתיר לכתחילה (י'; ק'). |
גדידה ושריטה | |
יד וּבִכְלַל אַזְהָרָה זוֹ שֶׁלֹּא יְהוּ שְׁנֵי בָּתֵּי דִּינִין בְּעִיר אַחַת, זֶה נוֹהֵג בְּמִנְהָג וְזֶה נוֹהֵג בְּמִנְהָג אַחֵר, שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לְמַחֲלֹקֶת גְּדוֹלָה, וְכָתוּב: "לֹא תִתְגֹּדְדוּ" - לֹא תֵּעָשׂוּ אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת. | יד שֶׁלֹּא יְהוּ שְׁנֵי בָּתֵּי דִּינִין - והדבר יתוקן בעזרת ה' בהתעשתות הקהילות או בכינון הסנהדרין, במהרה בימינו, שתהא תורה אחת לכל. |
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה (12)
מפעל משנה תורה
11 - הלכות עבודה זרה יא
12 - הלכות עבודה זרה יב
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.

רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ח
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ה
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה י
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ב
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ג
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש











