ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
"וחיי עולם נטע בתוכנו, כנטיעה שמתגדלת והולכת מן ההעלם אל הגילוי, להוריש לנו חיי עוה"ב, עולת ראיה א' שט
הרב מסביר את ברכת התורה המדמה את התורה לנטיעה. הנטיעה מתגלה בצורה הדרגתית, היא יוצאת מהכוח אל הפועל, מציאות נעלמת ההולכת ומתגלית. התורה בשלמותה חבויה בסגולת ישראל ועם ישראל מגלה אותה מידי דור, ועל ידי כך הוא זוכה לחיי נצח, חיי העולם הבא, שהם שיא הקרבה אל ה'.
במקום נוסף הרב משווה בין מצוות כתיבת ספר תורה לנטיעה בארץ ישראל: "הרי לפנינו שתי מצוות; כתיבת ספר תורה וישוב ארץ ישראל, ובשתיהן מתעוררת השאלה: אם מצוות אלו נצטוה כל אחד מישראל לעשותן בעצמו בגופו, או שיכול אדם מישראל לצאת ידי חובתן גם על ידי שליח?" (מאמרי הראי"ה ח"ב תסה), על מנת לענות על שאלה זו מביא הרב את דברי התלמוד במסכת בבא בתרא (יד) המספרת על רבי אמי שכתב ארבע מאות ספרי תורה, הגמרא שם אומרת שייתכן שלא כתב ספרים שלמים אלא רק את הפסוק: "תורה צווה לנו משה" (רש"י: כתב פסוק זה בארבע מאות ספרי תורה, תוספות: פסוק זה נחשב כמו תורה) ואת השאר כתבו אחרים. הגמרא ממשיכה ומספרת על רבי ינאי שנטע ארבע מאות כרמים, וגם כאן אומרת הגמרא שכנראה נטע ארבע מאות פעמים חמשה עצים, זו הכמות של כרם מינימלי ואת השאר נטעו אחרים.
משני סיפורים אלו בתלמוד לומד הרב עיקרון חשוב: "זוהי הבחינה המיוחדת של מצוה כעין זו, ככתיבת ספר תורה או בנין ארץ ישראל, כי אף שהיא מצוה פעולתית כדי שאפשר יהיה לעשותה על ידי שליח, מכיון שאי אפשר באופן אחר להטיל את חובת המצוה בכל שלמותה על כל אחד מישראל, בכל זאת יש בכל אחת מהן גם משום מצוה עצמית באופן שכל אחד מישראל מחויב בעצמו לעשות איזו פעולה שהיא כדי לקיימה על ידי עצמו", מצות כתיבת ספר תורה ובנין ארץ ישראל ניתן לקיימם על ידי שליח, לא ניתן לחייב כל אדם להשלים את המצווה כולה, אבל מאידך כל אחד צריך לעשות חלק מהמצווה בעצמו ולא להסתפק בפעולתו של השליח, ואם יעשה חלק זה ייחשב הדבר כאילו עשה הכל בעצמו, כמו שהתלמוד מספר על רבי אמי שכתב ארבע מאות ספרי תורה ורבי ינאי שנטע ארבע מאות כרמים.
במקומות נוספים הרב משתמש בנטיעה על מנת להסביר רעיונות רוחניים נשגבים:
"שני אפני נטיעה: נטיעה של גרעיני הפירות, אשר אמנם יצמיחו פרי חמד ע"י עבודה זריזה ומושלמת, אבל אם תחסר להם העבודה הראויה יעלו בתהו ויאבדו, ונטיעה של חלקי אילנות שלמים, שכבר נשלמו בעצמם אלא שע"י נטיעתם מחדש יוסיפו תנובה, ואם לא יושגח עליהם לעבדם ולשמרם, אע"פ שירדו מדרך התעלותם, בכ"ז כל עוד לא יעלה עליהם הכורת יש להם עוד תקוה כי יפריחו ויעשו נטע" (עולת ראיה ח"ב קנו). הרב מסביר שיש נטיעה של גרעין ויש נטיעה של שתיל. נטיעת עץ על ידי גרעין מצריכה עבודה רצופה על מנת שיניב פירות, ואם העבודה לא תהיה שלמה הנטיעה תרד לטמיון, לעומת זאת נטיעת שתיל כל זמן שהשתיל קיים יש תקווה שהוא ישתקם ויעשה פרי. הרב משתמש במשל זה על מנת להמחיש את ההבדל בין ישראל לעמים: "בסדרי הנשמות ומדרגותיהן יש גם כן שני אפנים כאלה. יש מציאות נפש כחנית, כתאר נקודה בלתי-פרצופית, והיא רק הכנה המשתלמת בקבלתה המושכלות בשלמות הדעת והמעשים, ולעומת-זה הנשמות האצולות ממקור הקודש בשלמות תכנן, כתואר פרצוף שלם כעניין המלאכים, אלא שע"י עבודתן הנכונה בעולם המעשה יש להן להוסיף חיל ואומץ", יש נשמות שהם במדרגת "גרעין"- נקודה ללא פרצוף, הן יכולות להתקדם בלמידה ובמעשה, אבל אם לא יתאמצו לא יוכלו להתפתח, ולעומת זאת יש נשמות שהם במדרגת "שתיל" שעל ידי טיפול נכון יגלו את כוחם ביתר קלות. זה ההבדל בין נשמות ישראל לנשמות שאר העמים, העמים הם במדרגה גולמית כמו גרעין, הם יכולים להתקדם על ידי עבודה משמעותית, לעומתם נשמות ישראל הן דומות למלאכים השלמים, ומטרת העבודה שלהן היא לגלות את מהותן. לכן "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", המדרגה הנצחית טבועה בעם ישראל ואינה תלויה במעשיהם.
"אמונה בטהרתה הרי היא כשתילה עדינה מורכבה על גבי נטיעה גסה, אלא שהגסות הגמורה של עבודה זרה לא יכלה להיות ליסוד נטיעת הקודש, מפני הריחוק העצום, על כן נעקרה השתילה הגסה ממקומה, והועתקה בחידוש הצורה... ואקח את אביכם אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען" (שמונה קבצים ז' קג). העולם מורכב מחומר ורוח, בדרך כלל הרוח מורכבת על החומר, החומר נותן את הבסיס והרוח את התוכן הפנימי. האמונה באל אחד הייתה יכולה להיבנות על גבי אמונות אחרות אבל מסביר הרב שעבודה זרה הייתה כל כך גסה ועכורה שהיה הכרח לטעת נטיעה חדשה לגמרי, ולכן ה' עקר את אברהם מארצו ונטע אותו מחדש בארץ ישראל.
בחודש שבט בו אנו עוסקים בנטיעת שתילים בארץ ישראל נתחבר לעובדת היותנו שתילים מיוחדים בגינתו של הקב"ה בעולם הזה ונדע כיצד לגלות עובדה זו לנו ולעולם כולו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
