ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- קרבנות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
פתיחה לספר ויקרא
שלשת החומשים הראשונים, מבחינה מסויימת הם חטיבה אחת. חומש בראשית עוסק בבריאתו של העולם ע"י רבונו של עולם, ובגילוי ה' כבורא עולם. חומש שמות, שיש קוראים לו 'הספר השני' 1 , משלים את הספר הראשון, ונקרא 'חומש שמות', משום שבו מופיע שם ה' בעולם באופן גלוי, ללא הכיסוי של הטבע, כאשר רבונו של עולם מתגלה אלינו ביציאת מצרים, במתן תורה, ובהשראת שכינתו במשכן. לאחר כל זה מגיע תורו של העולם לפנות אל רבונו של עולם, וזה עניינו של ספר ויקרא - תורת כהנים - ספר הקרבנות - ספר ההתקרבות.
"אדם כי יקריב" (ויקרא א, ב) - אדם מקריב את עצמו. עניינם של הקרבנות, שהאדם כעיקרו של העולם, והאדם מישראל כעיקרה של האנושות, פונה אל רבונו של עולם. העולם נברא על-מנת שהוא יואר באור ה', ויפנה לאור ה' - על מנת שהוא יפנה אל רבונו של עולם. שיא עבודתו של העולם מתבטאת בהקרבת הקרבנות במקום הקודש - בבית המקדש, וזהו ביטוי למציאות הכללית, שכל העולם כולו פונה לרבונו של עולם. מדרגות מדרגות בהשראת השכינה, והשיא הוא בבית המקדש, בו מתגלה רבש"ע בהארה הגדולה ביותר, ולכאן פונה העולם כולו.
מבחינה מסוימת, שלושת החומשים הללו, הם כנגד ששת אלפים שנות קיומו של העולם - אלפיים תוהו, אלפיים תורה ואלפיים ימות המשיח 2 , ואולי זה מקביל לפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" (דברים ו, ד). שתי המילים הראשונות - "שמע ישראל", הן הקדמה והכנה להמשך, ובהן רמוזות אלפיים שנות תוהו, שנים שבהן מגמת העולם עדיין לא הופיעה, והעולם מתכונן לקראת הופעת התורה, וזהו ספר בראשית. "ה' אלוקינו", רומז להופעת התורה בישראל, והתגלות רבונו של עולם בבית המקדש, וזה מתאים לאלפיים שנות תורה, ולחומש השני.
[עלה בדעתי, שאנחנו רואים בספר שמות, שהדיבור על פרשיות המשכן נחלק לשנים - פרשיות תרומה ותצוה, אחר כך הפסקה במפולת חטא העגל, ואחר כך שתי פרשיות נוספות, העוסקות בעניין המשכן. אולי יש כאן רמז לשני בתי מקדש. בית המקדש הראשון שחרב, ואחר כך נבנה בית המקדש השני.]
לאחר אלפיים שנות תורה, שבהן התורה מתבססת בישראל ובעולם, הגיעה העת שהתורה תופיע לא רק בישראל, אלא תתפשט ותופיע בכל העולם כולו - "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד, ט). זה מה שקורה בספר ויקרא ע"י הקורבנות, ואלו אלפיים שנות משיח. "ה' אחד" - שתי המילים האחרונות של הפסוק "שמע ישראל", מכוונות לאלפיים שנות משיח, בהן יהיה ה' אחד בכל העולם כולו, כאשר כולם יכירו את ההופעה האלוקית.
הקרבת האומות והתקרבותם
קרבנות חובה מביאים רק ישראל, אבל קרבנות נדבה יכולים לקבל גם משאר העמים 3 . גם הם יכולים להתקרב לרבש"ע, וזאת המגמה העתידית של העולם. אנחנו כבר נמצאים בתוך תהליך של התקרבות האומות לרבש"ע, וזה נעשה בצורה מאד מאד מורכבת, על ידי כך שעם ישראל מתפזר בין האומות. אמנם "מפני חטאינו גלינו מארצנו", אבל המגמה החיובית הנסתרת בתוך החורבן והגלות, שהפיזור הזה בכל העולם, גורם להתרחבות הופעת שם ה' בעולם, וכתוצאה מזה - "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח, י). לא גלו ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים 4 .
העולם כולו מכיר במציאות של עם ישראל. אמנם עדין לא באופן השלם, עדין לא בא לידי הבנה, שצריך לקבל את עם ישראל בבחינת "ממלכת כהנים" (שמות יט, ו) של העולם כולו, אבל מכיר בעובדה שקיימת האומה הישראלית, וההתענינות במעשיה תופסת מקום מרכזי. גם לנו יש מה לעשות לקראת המצב של "ממלכת כהנים". ההתקרבות צריכה לבוא מכל הצדדים יחד. בחומש ויקרא מופיעה המגמה של התקרבות העולם לרבונו של עולם ע"י הקרבנות .
זכות הקורבנות
כשהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו את ירושת ארץ ישראל, שאל אברהם אבינו: "במה אדע כי אירשנה?" (בראשית טו, ח) - באיזו זכות? מי אומר, שהבנים בכל הדורות יתנהגו באופן שיהיו ראויים לירושת הארץ? אברהם אבינו ידע, שירושת הארץ היא מעלה מיוחדת, גדולה ועליונה, הדורשת זכות מיוחדת. כשהקב"ה הבטיח לו בנים, וזה היה דבר ניסי, הוא לא שאל "במה אדע", אבל כשהקב"ה הבטיח לו את ארץ ישראל, אז הוא שאל.
הקב"ה משיב לו "קחה לי עגלה משולשת ואיל משולש, ותור וגוזל" - בזכות הקרבנות תירש את הארץ לכל הדורות. והרי הקורבנות לא קיימים לעולם, שמשחרב בית המקדש בטלו הקורבנות? מסבירים חז"ל, שכשישראל אומרים את פרשת הקרבנות, מעלה עליהם הכתוב כאילו הקריבום 5 .
המהר"ל מעמיק לפרש את הדברים ומסביר, שהעובדה שאפשר להביא קרבנות ולכפר על חטאים, מעידה על כך שהחטאים אינם שורשיים ועמוקים, אלא שטחיים וחיצוניים. החטאים הם כמו לכלוך שדבק במשהו, והקרבנות, תפקידם לנקות את אותו הלכלוך, ולסלק את הקלקולים החיצוניים. אילו החטא היה מבטא קלקול מהותי, עצמותי ושורשי, אי אפשר היה לתקן אותו ולשנות את המציאות, אבל כיון שהחטא הוא חיצוני, הוא כישלון, שהרי "אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסת בו רוח שטות 6 ", לכן אפשר לתקן. הקורבנות מבטאים את הענין הזה, שיש תקנה לחטאים, וזוהי זכותם של ישראל.
א"כ, כל פרשת הקרבנות מלמדת אותנו, שקיימת בישראל סגולת פנים פנימית, הנמצאת תמיד בטהרתה, ועל הקלקולים החיצוניים מכפרים הקרבנות. אלו הדברים לפתיחת ספר ויקרא.
איך ללמוד אמונה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
