ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
תמוז תשנ"ב
מחלל שבת כשליח-ציבור
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
215 - חלב עכו"ם בחלב עמיד ובאבקת חלב
216 - מחלל שבת כשליח-ציבור
217 - הטלת איסור כולל בשל אלרגיה
טען עוד
שאלה
האם רב המכהן בבית-כנסת שבו מיעוטא דמיעוטא של המתפללים הם שומרי שבת, יכול להרשות למחלל שבת להיות חזן?
יש לקחת בחשבון שסירובו של הרב עלול לגרום להתפוררות הקהילה, כאשר זכות התפילה תהיה בידיהם של שניים או שלושה אנשים (ולפעמים בידי הרב בלבד), וכאשר מחללי השבת לא יוכלו להתפלל אפילו ביארצייט של הוריהם?
תשובה
מעיקר הדין אין לתת למחלל שבת, ואפילו לעובר בקביעות על שאר עבירות, לרדת לפני התיבה 1 אפי' באקראי 2 . ואולם בגלל המצב "פיקוח נפש רוחני" לציבור המתואר אין למחות בידי הקהילה הנוהגת לתת למחללי שבת לרדת לפני התיבה 3 , אלא יש לסמוך על הסברות לקולא 4 , ובוודאי יש להעדיף שאנשים אלה יתפללו רק פסוקי דזמרה 5 . ומכל מקום אין לתת לנושא אשה נכרית לרדת לפני התיבה 6 .
^ 1. שו"ע או"ח סי' נג סעיף ד.
^ 2. "ילקוט יוסף" להגר"ע יוסף (ח"א הל' שליח ציבור סעיף ב), וכן "משיב מלחמה" להגר"ש גורן (סי' קז). וכך משמע גם מהשו"ע שם שהחילוק בין קבע לאקראי נאמר לגבי חזן בן י"ג שלא נתמלא זקנו (סעיף ו), ואינו מוזכר לעניין עובר עבירות. וה"ילקוט יוסף" מוסיף (שם) שעדיף להתפלל ביחידות מאשר להתפלל במניין כזה.
^ 3. כמו שכתוב ב"מראה הבזק" (ח"א תשובה לא. במהדורא ראשונה כה-1 ) לעניין מניין בשבת, כשידוע שרבים מגיעים אליו ברכב.
^ 4. הבעיה במינוי שליח-ציבור עובר עבירות היא שתפילה ציבורית שהוא עומד בראשה, היא מתועבת לפני ד', כפי שלומדת הגמ' (תעניתשטז ע"ב) מפסוק. ומסתבר שבעיה זו היא בעיקרה סובייקטיבית - ציבור הבא לבקש רחמי שמים (שם מדובר בתענית-ציבור) והוא בוחר בשליח בעל עבירות, מזלזל בערך של מעשים טובים כדבר העיקרי שהקב"ה דורש מאתנו, כדברי הפסוק "החפץ לד' בעולות וזבחים..." (שמואל א' טו, כב). יש לומר אפוא שבבית-כנסת שאין מספיק שומרי מצוות שיוכלו להתפלל את כל התפילות מבלי לפגוע קשות בכבוד יתר הציבור, אין הזלזול בערך המעשים הטובים מורגש כל כך, שהרי אין זה שהציבור בחר בשליח-ציבור זה, אלא "זה מה שיש".
עצם קיומו של מניין שבו כמעט כל הציבור מורכב ממחללי שבת ומגיע לבית-כנסת ע"י חילול שבת, הוא מצב שלילי (מסיר אזנו משמע תורה גם תפילתו...) מבחינה אובייקטיבית, אלא מכיוון שבעוה"ר זהו מה שנשאר לקהילה מבחינה רוחנית, יש לאפשר ואף להיאבק בעד קיום מניין כזה, ולקוות שהקב"ה יסתכל בתפילות האלה בעין יפה.
אפשר להביא סיוע מן ה"בית יוסף" (סי' נג בשם רשב"א) שמביא ב' סברות להקל במינוי בן י"ג לשליח-ציבור. הא' הוא לחלק בין קביעות לאקראי, והוא מסיים בסברה שנייה המובאת בשו"ע שם בסעיף ו: "אם אין שם מי שיודע להיות ש"ץ כי אם בן י"ג ויום א', מוטב שיהא הוא ש"ץ משיבטלו מלשמוע קדושה וקדיש". מצבנו בוודאי דומה לבחירה זאת - בין להתפשר על שליח-הציבור (ושם משמע אפילו למנות הצעיר כחזן קבוע) לבין ביטול המניין, ואם כן יש מקום להקל בנידון דידן. ואין לשאול שלא מצינו קולא זאת לגבי עובר עבירה אלא לגבי צעיר, כי מניין שרוב רובו של מתפלליו עוברי עבירה בקביעות היה בשעתו הרבה פחות שכיח מאשר בזמננו, ודברו בהווה דאז.
גם אפשר להסתמך על "שיירי כנסת הגדולה" (לטור סי' נג אות ב), וזה לשונו: "ועכשיו בעונותינו חוקרים על שני הפרטים האלו, נעימות קול וקול ערב, אפילו בעל עבירות. ואני הגבר ראה עוני עמי שאין בידי למחות, כי מן הדין שהרב ממנה אחד מתלמידיו לש"ץ כמ"ש הרמב"ם, ובזמנינו זה אם היה הרב בורר אחד מתלמידיו, היו בורחים הקהל ממנו אפילו אם היה ראוי לכך, כדי שלא יקרא שם הרב עליו".
^ 5. בשאר התפילות צריך שליח-הציבור להוציא את הציבור ידי חובת דברים שבקדושה, וקשה מאוד להתיר למחלל שבת בפרהסיה, שלפי הרבה דעות דינו כעכו"ם, להוציא אחרים ידי חובתם, עיין "ילקוט יוסף" (ח"א, קדיש וקדושה ט), "אגרות משה" (או"ח ח"א סי' כג) ו"משיב מלחמה" (שם), ואכמ"ל.
^ 6. שעדיין יש קצת רגישות לעבירה זאת בקרב הציבור, ולכן יבין הקהל יותר אם לא יתנו לו להיות שליח-ציבור, ויהיה זלזול יותר אם יתנו לו, ושייך גם עניין מיגדר מילתא, עיין חילוק דומה ב"מנחת יצחק" (ח"ו סי' ט).
איך המזוזה שומרת עלינו?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
