ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר אהבה
- הלכות קריאת שמע
פֶּרֶק רְבִיעִיהפטורים מקריאת שמע | |
הפטורים מקריאתה והחתן | |
א נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִקְּרִיַּת שְׁמַע. וּמְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנִּים לִקְרוֹת אוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ וּמְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, כְּדֵי לְחַנְּכָן בַּמִּצְווֹת. מִי שֶׁהָיָה לִבּוֹ טָרוּד וְנֶחְפָּז בִּדְבַר מִצְוָה מִכָּל הַמִּצְווֹת - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע. לְפִיכָךְ, חָתָן שֶׁנָּשָׂא בְּתוּלָה - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע עַד שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ, לְפִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה, שֶׁמָּא לֹא יִמְצָא בְּתוּלִים. וְאִם שָׁהָה עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְלֹא בָּעַל - חַיָּב לִקְרוֹת מִמּוֹצָאֵי שַׁבָּת וְאֵילָךְ, שֶׁהֲרֵי נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ וְלִבּוֹ גַּס בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּעַל. | א עֲבָדִים - עבד כנעני שמל וטבל לשם עבדות, שהוא חייב במצוות כמו האישה, "ומצוַת עשה שאין הנשים חייבות בה אין העבדים חייבים בה" (חגיגה ב,א). קְטַנִּים - קטן לעניין חיוב מן התורה הוא מי שהוא פחות מבן 13 שנה או שעדיין לא צמחו לו שתי שערות במקום הערווה (אישות ב,י). בְּעוֹנָתָהּ - עד סוף שלוש שעות (לעיל א,יא). ואין מטריחין אותם לקרות אותה בזמנה. בִּדְבַר מִצְוָה - מפני "שהעוסק במצוה פטור מן המצוה" (אישות טו,ב; פה"מ ברכות ב,ה). שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה - לכוון בקריאת שמע. לֹא יִמְצָא בְּתוּלִים - יתברר לו שאינה בתולה (ראה אישות יא,י יב). וְאִם שָׁהָה עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת - שלושה ימים, משום שנהגו לשאת את הבתולה בליל חמישי (אישות י,טו). וְלִבּוֹ גַּס בָּהּ - התרגל אליה, וכבר אין לו טרדת הלב, "שכבר סרה ממנו חשקת הנישואין" (פה"מ ברכות ב,ה). |
האבל | |
ג מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע עַד שֶׁיִּקְבְּרֶנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה לִקְרוֹת. וְאִם הָיָה מְשַׁמֵּר אֶת הַמֵּת - אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵתוֹ, פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע. וְאִם הָיוּ הַשּׁוֹמְרִים שְׁנַיִם - הָאֶחָד מְשַׁמֵּר, וְהַשֵּׁנִי נִשְׁמָט לְמָקוֹם אַחֵר וְקוֹרֵא, וְחוֹזֵר וּמְשַׁמֵּר, וְנִשְׁמָט הָאַחֵר וְקוֹרֵא. וְכֵן הַחוֹפֵר קֶבֶר לַמֵּת - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע. | ג שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו - הקרובים: האב והאם, הבן והבת, האח והאחות מן האב, והאישה (אבל ב,א). מְשַׁמֵּר אֶת הַמֵּת... פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע - המשמר את המת שלא יאכלוהו עכברים, משום שאסור לקרות לא ליד המת ולא בבית הקברות (לעיל ג,ב). שֶׁאֵינוֹ מֵתוֹ - אף על פי שאינו חייב לקבור אותו, ואף לא להתאבל עליו, עדיין הוא נחשב כעוסק במצוה. נִשְׁמָט - מסתלק. הַחוֹפֵר קֶבֶר לְמֵת - שהעוסק במצוה פטור מן המצוה (רש"י ברכות יד,ב). |
פטור הרוצה לקרותה | |
ז כָּל מִי שֶׁהוּא פָּטוּר מִלִּקְרוֹת קְרִיַּת שְׁמַע - אִם רָצָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ וְלִקְרוֹת, קוֹרֵא; וְהוּא שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו. אֲבָל אִם הָיָה זֶה הַפָּטוּר מִלִּקְרוֹת מְבֹהָל וְתָמֵהַּ - אֵינוֹ רַשַּׁאי לִקְרוֹת עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. | ז מְבֹהָל וְתָמֵהַּ - מחשבתו מבולבלת ודעתו אינו מיושבת. אֵינוֹ רַשַּׁאי - משום שאין ראוי לקבל מלכות שמים בלא יישוב הדעת. |
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן ( ( ( | |
פֶּרֶק רְבִיעִיהפטורים מקריאת שמע | |
הפטורים מקריאתה והחתן | |
א נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִקְּרִיַּת שְׁמַע. וּמְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנִּים לִקְרוֹת אוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ וּמְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, כְּדֵי לְחַנְּכָן בַּמִּצְווֹת. מִי שֶׁהָיָה לִבּוֹ טָרוּד וְנֶחְפָּז בִּדְבַר מִצְוָה מִכָּל הַמִּצְווֹת - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע. לְפִיכָךְ, חָתָן שֶׁנָּשָׂא בְּתוּלָה - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע עַד שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ, לְפִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה, שֶׁמָּא לֹא יִמְצָא בְּתוּלִים. וְאִם שָׁהָה עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְלֹא בָּעַל - חַיָּב לִקְרוֹת מִמּוֹצָאֵי שַׁבָּת וְאֵילָךְ, שֶׁהֲרֵי נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ וְלִבּוֹ גַּס בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּעַל. | א עֲבָדִים - עבד כנעני שמל וטבל לשם עבדות, שהוא חייב במצוות כמו האישה, "ומצוַת עשה שאין הנשים חייבות בה אין העבדים חייבים בה" (חגיגה ב,א). קְטַנִּים - קטן לעניין חיוב מן התורה הוא מי שהוא פחות מבן 13 שנה או שעדיין לא צמחו לו שתי שערות במקום הערווה (אישות ב,י). בְּעוֹנָתָהּ - עד סוף שלוש שעות (לעיל א,יא). ואין מטריחין אותם לקרות אותה בזמנה. בִּדְבַר מִצְוָה - מפני "שהעוסק במצוה פטור מן המצוה" (אישות טו,ב; פה"מ ברכות ב,ה). שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה - לכוון בקריאת שמע. לֹא יִמְצָא בְּתוּלִים - יתברר לו שאינה בתולה (ראה אישות יא,י יב). וְאִם שָׁהָה עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת - שלושה ימים, משום שנהגו לשאת את הבתולה בליל חמישי (אישות י,טו). וְלִבּוֹ גַּס בָּהּ - התרגל אליה, וכבר אין לו טרדת הלב, "שכבר סרה ממנו חשקת הנישואין" (פה"מ ברכות ב,ה). |
האבל | |
ג מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע עַד שֶׁיִּקְבְּרֶנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה לִקְרוֹת. וְאִם הָיָה מְשַׁמֵּר אֶת הַמֵּת - אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵתוֹ, פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע. וְאִם הָיוּ הַשּׁוֹמְרִים שְׁנַיִם - הָאֶחָד מְשַׁמֵּר, וְהַשֵּׁנִי נִשְׁמָט לְמָקוֹם אַחֵר וְקוֹרֵא, וְחוֹזֵר וּמְשַׁמֵּר, וְנִשְׁמָט הָאַחֵר וְקוֹרֵא. וְכֵן הַחוֹפֵר קֶבֶר לַמֵּת - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע. | ג שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו - הקרובים: האב והאם, הבן והבת, האח והאחות מן האב, והאישה (אבל ב,א). מְשַׁמֵּר אֶת הַמֵּת... פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע - המשמר את המת שלא יאכלוהו עכברים, משום שאסור לקרות לא ליד המת ולא בבית הקברות (לעיל ג,ב). שֶׁאֵינוֹ מֵתוֹ - אף על פי שאינו חייב לקבור אותו, ואף לא להתאבל עליו, עדיין הוא נחשב כעוסק במצוה. נִשְׁמָט - מסתלק. הַחוֹפֵר קֶבֶר לְמֵת - שהעוסק במצוה פטור מן המצוה (רש"י ברכות יד,ב). |
פטור הרוצה לקרותה | |
ז כָּל מִי שֶׁהוּא פָּטוּר מִלִּקְרוֹת קְרִיַּת שְׁמַע - אִם רָצָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ וְלִקְרוֹת, קוֹרֵא; וְהוּא שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו. אֲבָל אִם הָיָה זֶה הַפָּטוּר מִלִּקְרוֹת מְבֹהָל וְתָמֵהַּ - אֵינוֹ רַשַּׁאי לִקְרוֹת עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. | ז מְבֹהָל וְתָמֵהַּ - מחשבתו מבולבלת ודעתו אינו מיושבת. אֵינוֹ רַשַּׁאי - משום שאין ראוי לקבל מלכות שמים בלא יישוב הדעת. |
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן ( ( ( |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות קריאת שמע (17)
מפעל משנה תורה
3 - הלכות קריאת שמע ג'
4 - הלכות קריאת שמע ד'
5 - הלכות קריאת שמע א'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.

הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

כאב הגלות ותקוות הגאולה

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

בדיקת קורונה בשבת

חידוש כוחות העולם

איך מותר להכין קפה בשבת?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

איך ללמוד אמונה?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

הלכות קבלת שבת מוקדמת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















