ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ב: שליש עליון – ד. 7+)
חלק א – האם בגיטין מתייחסים לאונס?
לגבי האכלת האישה כשהגיע זמן הנישואין ראינו למסקנה שמתייחסים לאונס (שאם הגיע הזמן ולא נישאו באונס – נחשב שלא הגיע הזמן),
מה לגבי גט? (נתן גט שיחול בתנאי מסוים, והתקיים התנאי אך באונס, האם מתעלמים מזה שזה באונס ונחשב שהתקיים התנאי וזה גט?).
דעת רבא וראיות לכאן ולכאן –
| גירסה א – מתעלמים מהאונס | גירסה ב – מתחשבים באונס (ג. 11+) |
| ראיות שמתעלמים: | דחיית הראיות: |
| 1. משנה (גיטין עו:) - גט אם לא בא עד 12 חודש, ומת, אינו גט. והרי זה שאין גט לאחר מיתה זה ברור (משנה שם עב.) אלא בא ללמד – מת אינו גט, אך חלה ולא הגיע – גט! כלומר מתעלמים ממחלתו. | לא בא ללמד על חולה, אלא ללמד שבניגוד לדעת רבותינו, אפילו שהתאריך היה הנוכחי, לא מניחים שזה למפרע, ולכן אינו גט. |
| 2. מהסיפא שם (עו:) – כשנתן גט למפרע אם לא יבוא תוך 12 חודש, ומת – הרי זה גט. והרי מוות זה אונס, ובכל זאת זה גט, | יתכן שדווקא במוות, כי רוצה לשחררה מייבום. אך בחלה – אולי מתייחסים לאונס ואינו גט. |
| 3. סיפור – אמר שיהיה גט אם לא יבוא תוך 30, וכמעט הגיע ולא יכל לעבור את הנהר – שמואל: הרי זה גט. | אולי מתעלמים רק מאונס שכיח (הרי ידע שיש שם נהר), |
| 4. סברא – מפני הפרוצות והצנועות. סיבה: שאם הגט לט יהיה מוחלט, אלא תלוי בכך שלא היה אנוס, צנועות יחששו שהיה אנוס, ופרוצות יטענו שלא היה אנוס. יכולת: כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש. |
(ג. 8-)
חלק ב – מצבים שבהם לא התחתנו ברביעי
א. רב שמואל ברי"צ - כשבתי דין יושבין בכל יום – אפשר להתחתן בכל יום,
(כמו לפני תקנת עזרא שישבו בשני וחמישי, וכמו היום).
ומה עם שקדו? (שקדו זה לא רק דין של רב יוסף אלא מופיע גם בברייתא)
אכן זה בתנאי ששוקד על הסעודה מלפני שבת.
ב. בברייתא הנ"ל – (ג: 8+)
- מסכנה ואילך נהגו בשלישי, ולא מיחו בידם.
שההגמון היה בועל את הבתולה תחילה, והיו בנות שמסרו עצמן למיתה על זה,
ולכן כדי לבלבל את אנשי ההגמון – הקדימו לשלישי.
(וחכמים לא לימדום שאין צורך כי זה אונס ולא יאסרו על בעליהם,
כי כהנות אכן ייאסרו, וכי פרוצות יעשו זאת ברצון).
ולא עקרו את תקנת יום רביעי, כי גזירת ההגמון תחלוף מתישהו.
- 2."ואם מחמת האונס" – מותר גם בשני.
- ששר הצבא מגיע לעיר ביום רביעי, ואנשי המטבח מגיעים בשלישי, ויקחו האוכל של החתונה, לכן הקדימו לשני.
- מת אביו של חתן או אמא של כלה(בדווקא) ביום שני שלפני החתונה,
והכל כבר מוכן לחתונה,
ואם ידחו את החתונה לא יהיה מי שיארגן להם אותה שוב (האב – אוכל, האם – תכשיטין),
יתחתנו עוד באותו יום, בועל, קוברים,
ועושים שבעת ימי משתה (בהפרדה), ואח"כ שבעת ימי אבלות.
המשך פירוט בדף הבא.
רבנים בבית המדרש
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
