ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ב: שליש עליון – ד. 7+)
חלק א – האם בגיטין מתייחסים לאונס?
לגבי האכלת האישה כשהגיע זמן הנישואין ראינו למסקנה שמתייחסים לאונס (שאם הגיע הזמן ולא נישאו באונס – נחשב שלא הגיע הזמן),
מה לגבי גט? (נתן גט שיחול בתנאי מסוים, והתקיים התנאי אך באונס, האם מתעלמים מזה שזה באונס ונחשב שהתקיים התנאי וזה גט?).
דעת רבא וראיות לכאן ולכאן –
| גירסה א – מתעלמים מהאונס | גירסה ב – מתחשבים באונס (ג. 11+) |
| ראיות שמתעלמים: | דחיית הראיות: |
| 1. משנה (גיטין עו:) - גט אם לא בא עד 12 חודש, ומת, אינו גט. והרי זה שאין גט לאחר מיתה זה ברור (משנה שם עב.) אלא בא ללמד – מת אינו גט, אך חלה ולא הגיע – גט! כלומר מתעלמים ממחלתו. | לא בא ללמד על חולה, אלא ללמד שבניגוד לדעת רבותינו, אפילו שהתאריך היה הנוכחי, לא מניחים שזה למפרע, ולכן אינו גט. |
| 2. מהסיפא שם (עו:) – כשנתן גט למפרע אם לא יבוא תוך 12 חודש, ומת – הרי זה גט. והרי מוות זה אונס, ובכל זאת זה גט, | יתכן שדווקא במוות, כי רוצה לשחררה מייבום. אך בחלה – אולי מתייחסים לאונס ואינו גט. |
| 3. סיפור – אמר שיהיה גט אם לא יבוא תוך 30, וכמעט הגיע ולא יכל לעבור את הנהר – שמואל: הרי זה גט. | אולי מתעלמים רק מאונס שכיח (הרי ידע שיש שם נהר), |
| 4. סברא – מפני הפרוצות והצנועות. סיבה: שאם הגט לט יהיה מוחלט, אלא תלוי בכך שלא היה אנוס, צנועות יחששו שהיה אנוס, ופרוצות יטענו שלא היה אנוס. יכולת: כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש. |
(ג. 8-)
חלק ב – מצבים שבהם לא התחתנו ברביעי
א. רב שמואל ברי"צ - כשבתי דין יושבין בכל יום – אפשר להתחתן בכל יום,
(כמו לפני תקנת עזרא שישבו בשני וחמישי, וכמו היום).
ומה עם שקדו? (שקדו זה לא רק דין של רב יוסף אלא מופיע גם בברייתא)
אכן זה בתנאי ששוקד על הסעודה מלפני שבת.
ב. בברייתא הנ"ל – (ג: 8+)
- מסכנה ואילך נהגו בשלישי, ולא מיחו בידם.
שההגמון היה בועל את הבתולה תחילה, והיו בנות שמסרו עצמן למיתה על זה,
ולכן כדי לבלבל את אנשי ההגמון – הקדימו לשלישי.
(וחכמים לא לימדום שאין צורך כי זה אונס ולא יאסרו על בעליהם,
כי כהנות אכן ייאסרו, וכי פרוצות יעשו זאת ברצון).
ולא עקרו את תקנת יום רביעי, כי גזירת ההגמון תחלוף מתישהו.
- 2."ואם מחמת האונס" – מותר גם בשני.
- ששר הצבא מגיע לעיר ביום רביעי, ואנשי המטבח מגיעים בשלישי, ויקחו האוכל של החתונה, לכן הקדימו לשני.
- מת אביו של חתן או אמא של כלה(בדווקא) ביום שני שלפני החתונה,
והכל כבר מוכן לחתונה,
ואם ידחו את החתונה לא יהיה מי שיארגן להם אותה שוב (האב – אוכל, האם – תכשיטין),
יתחתנו עוד באותו יום, בועל, קוברים,
ועושים שבעת ימי משתה (בהפרדה), ואח"כ שבעת ימי אבלות.
המשך פירוט בדף הבא.

כתובות מה קל יותר - להוציא ממון או להתיר אשה להינשא?
מסכת יבמות - דף פח' ע"ב ומסכת כתובות - דף כח' ע"ב.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










