ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני תחיה בת טובה
חז"ל טבעו את מטבע הלשון: "מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו מסיני?
(ספרא בהר פרשה א, עיינו גם ברש"י שם).
ננסה לענות על שאלתם ונציע כי כל הנושאים המופיעים בעשרת הדיברות, כלולים גם במצוות השמיטה - במצוות הקשורות לשנת השבע.
הדיבר הראשון הוא:
"אָנֹכִי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות כ').
המצוה לשמוט את הקרקעות מזכירה לכולנו את יסוד האמונה בקב"ה, שהוא ורק הוא "קנה הכל". הוא הבורא ואנחנו הנבראים, קיבלנו את חיינו הזמניים כבני חורין ממנו.
הדיבר השני הוא: "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי". האיסור לסגוד לאל אחר, מעמיד את האמונה בקב"ה וההליכה בדרכיו, במקום הראשון מבחינת סדר העדיפויות של המאמין. דיבר זה מנוסח במילים אחרות בסוף הפרשה: "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם" (שם). משמעותו של איסור זה היא לא רק שלא לעשות פסילים ממתכות יקרות, אלא גם שלא לסגוד לזהב ולכסף. שלא נקדיש את חיינו לרדיפה אחרי ממון. אין כמו שנת השבע לסמל עקרון חשוב זה הן בשמיטת הקרקעות והן בשמיטת הכספים.
הדיבר השלישי הוא: "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא". החיוב לשמור על קדושת השם והאיסור לפגע בכבוד הקב"ה, בודאי בולטים, בשנה בה אנו אוכלים משלחן גבוה ושומרים על קדושת פירות וירקות השביעית.
הדיבר הרביעי קשור בטבורו לשנה השביעית": "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד...". שהרי שנת השבע בשנים מקבילה ליום השביעי בימים. גם הנימוק: "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְקֹוָק אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ" הוא העומד כיסוד מצוות השמיטה.
הדיבר החמישי קשור גם הוא לשנת השבע לא רק בגלל הקשר לאדמה: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ". החיוב היסודי של הכרת הטוב הוא הבסיס לשתי מצוות בסיסיות אלה.
הדיברים השישי והשביעי: "לֹא תִּרְצָח ; לֹא תִּנְאָף", עוסקים בקדושת החיים וקדושת התא המשפחתי. מצוות השמיטה שעוסקת בקדושת המקום וקדושת הזמן משלימה את התמונה של חיים בקדושה מכל ההיבטים.
הדיברים השמיני והתשיעי: "לֹא תִּגְנֹב ; לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר", עוסקים בזהירות בה יש לנקוט ביחס לרכושו של השני. אין כמו מצוות השביעית להזכיר עקרון זה. מי שמפקיר את מה ששייך לו לטובת האחרים בוודאי שלא יחטא בנטילת רכוש של האחר או בעזרה למעשה מושחתת לגזל באמצעות עדות שקר.
הדיבר העשירי: "לֹא תַחְמֹד", דורש מן המאמין לא רק להימנע משליחת יד אל רכושו של האחר אלא אף לכוף את מחשבותיו לעיקרון זה. שנת השבע שמאפשרת עצירה במירוץ החיים ולקיחת פסק זמן רוחני יכולה לסייע רבות להשגת דרגה רוחנית גבוהה זו.
הבה נתפלל כי נזכה בשנת השבע, לטפס למרומי הר סיני מבחינה רוחנית ולהגיע לפסגה,
כפי שעשרת הדיברות מכוונות אותנו.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
