ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני תחיה בת טובה
חז"ל טבעו את מטבע הלשון: "מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו מסיני?
(ספרא בהר פרשה א, עיינו גם ברש"י שם).
ננסה לענות על שאלתם ונציע כי כל הנושאים המופיעים בעשרת הדיברות, כלולים גם במצוות השמיטה - במצוות הקשורות לשנת השבע.
הדיבר הראשון הוא:
"אָנֹכִי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות כ').
המצוה לשמוט את הקרקעות מזכירה לכולנו את יסוד האמונה בקב"ה, שהוא ורק הוא "קנה הכל". הוא הבורא ואנחנו הנבראים, קיבלנו את חיינו הזמניים כבני חורין ממנו.
הדיבר השני הוא: "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי". האיסור לסגוד לאל אחר, מעמיד את האמונה בקב"ה וההליכה בדרכיו, במקום הראשון מבחינת סדר העדיפויות של המאמין. דיבר זה מנוסח במילים אחרות בסוף הפרשה: "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם" (שם). משמעותו של איסור זה היא לא רק שלא לעשות פסילים ממתכות יקרות, אלא גם שלא לסגוד לזהב ולכסף. שלא נקדיש את חיינו לרדיפה אחרי ממון. אין כמו שנת השבע לסמל עקרון חשוב זה הן בשמיטת הקרקעות והן בשמיטת הכספים.
הדיבר השלישי הוא: "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא". החיוב לשמור על קדושת השם והאיסור לפגע בכבוד הקב"ה, בודאי בולטים, בשנה בה אנו אוכלים משלחן גבוה ושומרים על קדושת פירות וירקות השביעית.
הדיבר הרביעי קשור בטבורו לשנה השביעית": "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד...". שהרי שנת השבע בשנים מקבילה ליום השביעי בימים. גם הנימוק: "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְקֹוָק אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ" הוא העומד כיסוד מצוות השמיטה.
הדיבר החמישי קשור גם הוא לשנת השבע לא רק בגלל הקשר לאדמה: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ". החיוב היסודי של הכרת הטוב הוא הבסיס לשתי מצוות בסיסיות אלה.
הדיברים השישי והשביעי: "לֹא תִּרְצָח ; לֹא תִּנְאָף", עוסקים בקדושת החיים וקדושת התא המשפחתי. מצוות השמיטה שעוסקת בקדושת המקום וקדושת הזמן משלימה את התמונה של חיים בקדושה מכל ההיבטים.
הדיברים השמיני והתשיעי: "לֹא תִּגְנֹב ; לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר", עוסקים בזהירות בה יש לנקוט ביחס לרכושו של השני. אין כמו מצוות השביעית להזכיר עקרון זה. מי שמפקיר את מה ששייך לו לטובת האחרים בוודאי שלא יחטא בנטילת רכוש של האחר או בעזרה למעשה מושחתת לגזל באמצעות עדות שקר.
הדיבר העשירי: "לֹא תַחְמֹד", דורש מן המאמין לא רק להימנע משליחת יד אל רכושו של האחר אלא אף לכוף את מחשבותיו לעיקרון זה. שנת השבע שמאפשרת עצירה במירוץ החיים ולקיחת פסק זמן רוחני יכולה לסייע רבות להשגת דרגה רוחנית גבוהה זו.
הבה נתפלל כי נזכה בשנת השבע, לטפס למרומי הר סיני מבחינה רוחנית ולהגיע לפסגה,
כפי שעשרת הדיברות מכוונות אותנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
