ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
הגבול הראשון הוא המקום! אי אפשר לחיות בלי מקום ואפשר להיות רק במקום אחד בזמן מסוים. הגבלה זו קיימת לא רק במישור הפרטי, אלא גם במישור הלאומי. גם עם זקוק לארץ מסוימת, מולדת, שבלעדיה קשה מאוד להגדירו כעם.
גם לזמן כגבול, יש משמעות משתי הבחינות. אדם פרטי נע בזמן, בהווה שהוא כהרף עין, לכיוון אחד - מן העבר אל העתיד. אין, לכאורה, יכולת להשתחרר ממגבלה זו. זמנו של האדם הפרטי קצוב מרגע לידתו ועד "מאה ועשרים". מימד זה נכון גם במובן הלאומי. עם שאין לו עבר אין לו גם עתיד, וגם אז זמנו מוגבל, כפי שההיסטוריה מוכיחה, עיינו ברשימה הארוכה של העמים והאימפריות שנעלמו!
פרשתנו מוכיחה כי יציאת מצרים אל ארץ ישראל, של בני ישראל כפרטים, ועם ישראל כציבור, היא יוצאת דופן, המְּצָרִים אינם קיימים וניתן לחיות חיים שבהם הזמן והמקום הם פרמטרים שמהם ניתן לצאת ולהשתחרר.
נתייחס בדברינו הקצרים לשתי דוגמאות שקשורות לפן הלאומי. בע"ה, בהזדמנות קרובה, נכתוב גם על הבחינה הפרטית.
בתחילת פרשת בא, עם ישראל עדיין משועבד למצרים, ולמרות המכות הרבות שניחתו על פרעה, הוא מתמיד מתעקש ומסרב לשחררם (מכמה בחינות). בשלב זה לעם ישראל אין עדיין כמעט שום סממן לאומי, בוודאי שאין לו מקום וזמן. קשה מאוד, ואולי אפילו בלתי אפשרי, במבט אנושי, לפרוץ את גבול מצרים ולצאת ממנה. עבדים לא הצליחו באופן כללי לברוח משם. בפשטות, אין לו גם זמן, אין לו הווה ואין לו גם עתיד. באופן עקרוני לעבדים אין זמן, הוא שייך לאדוניהם.
אף על פי כן, כשמשה מצווה את העם להקריב לראשונה את קורבן הפסח, הוא מדגיש את היכולת לפרוץ את שני המחסומים: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם" - מעבר לגבולות הזמן, "וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן יְקֹוָק לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת" - גם הגבול של המקום יפרץ (שמות יב, כד – כה). יש כאן הבטחה לארץ של עם ישראל ולנצחיותו של עם ישראל. משה רבנו, באמצעות דבר ד', מלמד אותנו להסתכל מעבר למקום הנוכחי ומעבר לנסיבות של הרגע בו אנו מצויים, גם אם הם נמצאים מעבר לאופק ההגיוני של חוקי עולם החומר.
נוסיף כי בהקדמה לציווי על לקיחת קרבן הפסח והקרבתו, משה רבנו מצווה אותנו עוד כעבדים, בארץ מצרים: "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שם יב, א– ב). רק לעם חופשי בארצו היכולת לנהל את חייו על פי לוח השנה שלו. הלוח הוא האמצעי סביבו מתאחד העם בציון ובזכירת העבר, וגם בשאיפות לעתיד. לעבדים במצרים אין יכולת כזו, שהיא מעבר לאופק, מכל בחינה. בהכרזתו: יש לנו לוח עברי, המבוסס על קידוש חודשים ועיבור שנים, טמונה גם הבשורה: אנחנו הולכים להקים מדינה יהודית עצמאית בארצנו.
נזכיר כי לאורך ההיסטוריה, עם ישראל, המפוזר והמפורד, גם כשלא היה בארצו, שמר על לוח עברי אחד ומאחד, למרות הגלויות הארוכות בארצות העמים, שהתנהלו על פי הלוח שלהם. גם זה נס גלוי בהמשך לנסי יציאת מצרים.
העמקה בהמשך הפסוקים בפרק מגלה מסר נוסף מסוג זה: "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיקֹוָק הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ: תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם" (שם יב, מח – מט).
מי ירצה להצטרף כגר לקבוצת עבדים? הסיכוי שיצטרפו לעם ישראל גרים בזמן השעבוד למצרים, היה מתחת לאפס. הכרזתו של משה רבנו היא שוב מעבר לזמן ולמקום. בעתיד יצטרפו אל עמנו גרים, תורה אחת תהיה לנו ולהם. תמיד נזכור, גם כשתהיה לנו מדינה עצמאית, "וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שם כב, כ).
בימים אלה, כשעם ישראל נלחם נגד אויבינו הקמים עלינו לכלותינו בארץ נחלתנו, נזכור את דברי רש"י הראשונים על התורה.
בזמן מסעי הצלב, כשהעולם תהה: מי ישלוט בארץ ישראל? צאצאי ישמעאל או צאצאי עשיו? עם ישראל היה באחד מרגעי החולשה והשפל הנמוכים בתולדותיו, לכן, דווקא אז, הכריז רבם של ישראל, רבי שלמה יצחקי, במבט מעבר לזמן ולמקום:
ארץ ישראל היא ארצו של עם ישראל, עם הנצח, העם שקיבל תורה נצחית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
