ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
על אף שרוב בני ישראל, כפי שאנחנו למדים ממדרשים מסוימים (יש, כמובן, מדרשים אחרים שמציגים דעה הפוכה), ניסו להיטמע בחברה המצרית, המצרים עצמם תמיד ראו בבני ישראל אלמנט נוכרי וזר בתוכם. המצרים חשדו בבני ישראל שאינם נאמנים לאימפריה המצרית בלבם, ולא משנה אלו הכרזות פומביות השמיעו בעניין זה.
החשדנות הבלתי פוסקת הזאת והסלידה הבלתי רציונאלית מיהודים, חרף העובדה שהם היו הכלי שאפשר את קיומה ושגשוגה של מצרים מימי יוסף והלאה, היו הרקע שהיה נחוץ לפרעה כדי להצליח בשעבוד בני ישראל, שהתרחש בן-לילה כמעט. בלי הטינה הפנימית כלפי בני ישראל, שהייתה טבועה עמוק בחברה המצרית, כך מסתבר, לא היה פרעה מצליח לדכא ולשעבד מיליוני אנשים בארצו.
התורה מציינת את העובדה שאת משה רבנו משתה מימי היאור בתו של פרעה עצמו. במסורת היהודית המעשה הטוב החריג הזה זיכה אותה בחיי עולם הבא. המסקנה מזה היא שלא היו מצרים רבים שנהגו כמותה ומשו תינוקות יהודים ממלתעות התנינים במימי היאור. העובדה שתושבי מצרים רחשו שנאה ארוכת ימים כלפי בני ישראל היא זו שאפשרה לפרעה לשעבד את תושביה העבריים של האימפריה המצרית בימים ההם ואף לבצע בהם רצח-עם.
אין ספק שאפשר לערוך השוואות בין המצב במצרים לשואה ולאווירה האנטישמית השוררת באירופה הדמוקרטית היום. המצרים סבלו לא מעט מהמכות שהקב"ה הנחית עליהם בגלל קשיות לבו של פרעה וסירובו לשלח את בני ישראל. כל מפרשי התורה מעלים את השאלה הגדולה של ענישה קולקטיבית, דבר שעל פניו נראה קיצוני ולא הוגן.
אך התשובה לשאלה המהותית הזאת טמונה בהלך הרוח של האוכלוסייה המצרית שכבר תיארנו, הלך רוח ששרר במצרים הרבה לפני שאותו פרעה עלה לשלטון. המצרים כבר קצו בבני ישראל ונטרו להם טינה על נוכחותם בארצם. יש ביטוי יהודי שאומר "אין מלך בלא עם".
גם השואה, על אף שתוכננה ובוצעה על ידי השלטון הנאצי, לא הייתה יכולה להגיע לממדים שהגיעה בלי ההשתתפות הסבילה והפעילה של האוכלוסיות המקומיות באירופה. הקב"ה צפה וקבע מראש, כמובן, את שעבוד בני ישראל במצרים ואף סיפר על כך לאברהם אבינו מאות שנים לפני שהשעבוד החל. ובכל זאת, כפי שהמחשבה היהודית מדגישה שוב ושוב, זה לא פוטר, בשום פנים ואופן, את החוטא מעונש על התנהגותו ומלשלם את החשבון על מעשיו. רק ימים יגידו מה יהיה החשבון על השואה. אך אין ספק בלבי שהחשבון, כמו כל ענייני ההיסטוריה, ייסגר וישולם במלואו בסופו של דבר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
