ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ח: 1- עד י. 7+)
"פתח פתוח מצאתי"
דעת ר"א – נאמן לאוסרה עליו (מדין "שוויה אנפשיה חתיכא דאיסורא"), אך יש לה כתובה
- A.קושיא מסברא - הרי זה ספק ספיקא?
- באשת כהן (שאז אסורה גם באונס).
- בהתחתנה קטנה מ3 (שאז לא יתכן שנבעלה לפני כן, כי הבתולים היו חוזרים).
- B.מה החידוש?
תשובה – אכן אסור רק כשזה ספק אחד –
הרי כבר למדנו שאם אמר לאישה שקידשה, הוא אסור בקרובותיה.
תשובה – כאן אסור אפילו שאולי אינו יודע אם באמת היה פתוח.
- C.קשה - והרי ר"א אמר במקום אחר שנאסרת עליו רק בקינוי וסתירה?
תשובה – שם התייחס לעד אחד, שלזה צריך קינוי וסתירה,
אך בשני עדים, או כשברור לו שזינתה (-זה כמו שני עדים), נאסרת.
[התייחסות לדברי ר"א –
ר"א אמר שזה "כמעשה שהיה" (דוד ובת שבע).
- והרי שם לא היה קינוי וסתירה ולא נאסרה?
תשובה - הכוונה ששם לא נאסרה, כיון שלא היה קינוי. - ולמה באמת לא נאסרה שם על אוריה ודוד? (הרי היו עדים רבים).
1. כי היה אונס (ואז מותרת לבעל ולבועל).
2. היתה גרושה למפרע (כי כל היוצא למלחמות דוד נותן גט על תנאי).[2]
(וזה שכשאוריה חזר הביתה דוד אמר לו להיות איתה, זה כי אוריה לא ידע, וכל עוד אינו יודע – אינה אסורה)]. - D.ראיית אביי ממשנתנו שאוסר אותה עליו -
מכך שנישאת ביום רביעי, כדי שילך לבי"ד ביום חמישי, כדי שלא יחיו בחטא,
מכאן שאם אכן ילך – יוכל לאוסרה עליו.
(ט: 5+)
תשובה – אולי יוכל לאוסרה רק בטענת דמים, אך לא בטענת פתח פתוח (כי אולי אינו יודע).
(הדחייה היא רק לטענת פתח פתוח, אך עצם זה שיכול לאוסרה על עצמו בטענת דמים כן מתקבל).
(ט: באמצע)
ר"י-שמואל – נאמן גם להפסידה כתובתה
סברא – חזקה – "אין אדם טורח בסעודה ומפסידה"
- ראיה ממשנה יב. – ביהודה אינו נאמן שאינה בתולה, משמע שבגליל נאמן.
והרי לגבי איסור, ודאי שאוסרה על עצמו גם ביהודה (שוויה אנשפיה), אלא כנראה שהנושא זה לגבי הכתובה.
דחייה – שם נאמן בטענת דמים (רש"י – כשיש שושבינים), ולא בטענת פתח פתוח.
- ר"נ-שמואל – הסיבה שנאמן זה כי כל דין כתובה זה דרבנן, והם האמינוהו בפתח פתוח.
[1] לא ברור לי למה ספק ספיקא אמור להקל כאן. הרי ספק ספיקא מקל כשהנושא הוא ספק, אך כאן איננו מתכוונים לאוסרה מספק, אלא רק לאסור אותו מדין שוויה אנשפיה, ואולי שוויה הנפשיה אומרים גם בספק ספיקא!
[2] קשה, לפי ההנבה הזו, יוצא שהעובדה שלא נאסרה אינו כי לא היה קינוי, כפי שר"א אמר לעיל, אלא פשוט כי היתה גרושה. וצריך לומר שר"א התייחס לשלב שבו אוריה הגיע הביתה, שאז לא נאסרה כי לא היה קינוי וסתירה ואוריה לא ידע, אך לאחר שאוריה מת שאז כבר כן היה ידוע, לא נאסרה כי היה אונס או כי היתה גרושה למפרע.
רבנים בבית המדרש
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
