ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(יב. במשנה למעלה – יג. במשנה למעלה)
חלק א – המנהגים ביהודה
ביהודה היו מתייחדים כבר אחרי הקידושין, ולכן אין לבעל טענת בתולים, כי אולי הוא עצמו בא עליה.
הניסוח במשנה הוא – "האוכל אצל חמיו ביהודה", משמע שלא בכל יהודה זה היה המנהג.
הראיה, שבברייתא היו ביהודה כמה מנהגים סותרים (ובגליל לא עשו אף אחד מהם) -
- רישא - היו מתייחדים (ואז כאמור – אין לו טענת בתולים).
- סיפא - מעמידים שושבינים שבדקו אותם וישנו שם שלא ירמו (שהחתן לא יעלים את הסדין עם הדם ושהכלה לא תביא סדין עם דם מביתה) – ורק כך יכולה להיות טענת בתולים.
הרי שבמקומות אלו כנראה שלא התייחדו אחרי הקידושין, שהרי אם התייחדו אז ממילא אין טענת בתולים.
[דיון בניסוח הברייתא -
"כל שלא נהג כמנהג הזה" - אין לו טענת בתולים.
במה מדובר?
- על הרישא (לגבי ההתייחדות),
אביי - צריך להגיה להפך – כל שכן נוהג כן אין טענת בתולים.
דוחה רבא – זה לא מה שכתוב!
רבא – הכוונה שמי שנמצא בגליל, ולא נהג כמנהג הגליל אלא כיהודה, אז כמו ביהודה – אילו טענת בתולים.
- רב אשי – סיפא (שאם לא נבדק, אין לו טענה).
אך אז הגירסה "שלא נהג כמנהג הזה" לא מתאימה, כי משמע שצריך לנהוג ככל המנהג (גם בדיקת האישה), והרי באמת טענת הבתולים תלויה רק בזה שבדקו את האיש,
לכן צריך להגיה "כל שלא מושמש".
(יב. במשנה למטה)
חלק ב – סתם כתובת בת כהן
א. רב אשי: שלושה שלבים בתקנה –
- תקנה א - בי"ד של כהנים תיקנו לבתולה 400 (כמשנתנו), אך לאלמנה עדיין מנה.
(הבעל יכול להוסיף כמה שרוצה, אבל הכהנים עשו זאת כחלק בסיסי מהכתובה).
- תקנה ב – הוסיפו גם לאלמנה – 200, שלא יזלזלו בכבודן.
- ביטול תקנה ב - כשראו שאנשים לא נשאו אלמנות בנות כהן, החזירו ל100.
(יב: 5+)
ב. ר"י-שמואל – גם משפחות מיוחסות יכולות לתקן כך.
קשה – בברייתא הוזכר רק בת ישראל לכהן, ולא בת ישראל לבת ישראל?
תשובה – באמת כולם יכולים, ושם החידוש שהבעל הכהן לא יכול לטעון שהוא לא חייב בכתובה גדולה כי מעלה אותה לדרגת אשת כהן.
(יב: במשנה)
חלק ג – ברי ושמא וחזקות
A. הגמרא מביאה שלושה מקורות:
א. המשנה שלנו – מתי נאנסה
היא טוענת שנאנסה אחרי הקידושין (ותובעת 200)
הוא טוען שנאנסה לפני הקידושין (ולכן כתובתה 100 או כלום, תלוי בסוגיה של אתמול)
ר"ג – היא (ברי ושמא ברי עדיף), ר' יהושוע – הוא (לבעל יש חזקת ממון).
ב. המשנה בדף יג. – ראו אישה פנויה מעוברת
היא אומרת שהתעברה לאדם כשר (כמו כהן), ולכן לא נפסלת לכהונה.
ר"ג – נאמנת, ר' יהושוע – לא נאמנת (ראשונים – מעלה עשו ביוחסין).
ג. באמוראים – "מנה לי בידך והלה אומר איני יודע"
רב יהודה – חייב (ברי), רב נחמן – פטור (יש לו חזקת ממון).
B. ר"י-שמואל פסק כר"ג פעמיים -
פעם אחת לגבי מעוברת,
ופעם נוספת אפילו לגבי נאנסה (משנתנו) – אפילו ששם זה כנגד חזקת ממון של הבעל.
ועכשיו שהבנו שסברת ר"ג זה ברי > חזקת ממון, ממילא:
C. לכאורה מחלוקת האמוראים היא מחלוקת תנאים –
אביי – רב יהודה זה כשמואל - כר"ג.
גמרא – ר"נ כר' יהושוע.
דחייה – גם ר"נ יסתדר עם ר"ג,
כי במקרה של נאנסה יש לאישה עוד שני יתרונות:[1]
- מעין מיגו – יכלה לטעון טענה יותר טובה (מוכת עץ, שכך לא תיאסר לכהן).
- יש לה חזקת הגוף שנאנסה מאוחר יותר,
- 3.(בראוה מדברת (המשנה ביג.) יש לה חזקת כשרות שלא נבעלה לפסול).
ואכן כך מסתבר, שהרי אנו פוסקים גם כר"נ וגם כר"ג.
[1] קשה, זה נכון לגבי משנה זו, אך במשנה הבאה (עג.) שם האישה טוענת שהיא מוכת עץ והבעל טוען דרוסת איש, שם אין לה שני יתרונות אלו!

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

אי אפשר לבד!

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

האם מותר לפנות למקובלים?

הלכות שטיפת כלים בשבת

כאב הגלות ותקוות הגאולה

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

אנחנו קודש למענך

מה המשמעות הנחת תפילין?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















