ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(יד. שליש עליון עד יד: במשנה)
מושגים –
חלל – ילד של כהן עם אישה האסורה לכהונה (גרושה, חללה), אם בא על אישה היא חללה, ואסורה לכהן.
ספק חלל – למשל שהאמא היתה ספק גרושה ספק אלמנה.
(צאצאי חלל הם חללים, צאצאי חללה שנישאה לישראל הם כשרים).
אלמנת חלל – חללה, ופסולה לכהונה.
אלמנת עיסה – אלמנת ספק חלל.
חלק א - המשך מחלוקת ר"ג ור' יהושע – קושיא מאלמנת עיסה
| משנתנו – ר"ג – נאמנת | משנה בעדויות - ר' יהושע – כשרה | |||
| לגבי ר' יהושע | רבה | לא בודקת עם מי מזנה | בודקת עם מי מתחתנת | |
| רבא | ספק אחד – | שני ספקות – כלומר זה רחוק מהספק המקורי (הספק המקורי זה באמא של בעלה, והספק על האלמנה רק נובע מספק זה, ולכן כאן חזקת האלמנה לא הורעה. | סברא לרבא: לר' יהושע לא אכפת לנו מה שהאישה יודעת, אלא מה שקובע זה מצב החזקות והספקות. | |
| לגבי ר"ג | רבא | טוענת טענת ברי | האישה לא יודעת מעמד החלל | סברא לרבא: לר"ג מה שקובע זה ברי או שמא. |
(יד. 3-)
חלק ב – עוד על חלל ואלמנת עיסה
ברייתא – אלמנת עיסה (ספק חלל) מותרת, אבל בספק ממזר (ונתין ועבד) -
ת"ק – אלמנת ספק ממזר אסורה לכהונה.
ר"מ 1 - אם בעלה לא ספק ממזר מותרת.
ר"מ 2 – אלמנת עיסה שהתירו, הכוונה שבעלה ספק חלל.
יש סברא להחמיר בספק חלל יותר מספק ממזר, כי מכירים את הממזרים ולא את החללים.
קשיים בברייתא:
- למה להחמיר יותר בפסק ממזר, הרי חלל וממזר זה דאורייתא.
- מה ההבדל בין ת"ק לר"מ 1, שניהם מקלים בספק חלל ומחמירים בספק ממזר!
- יש סתירה פנימית בר"מ 2 – בתחילה אומר כת"ק, אך אח"כ מביא סברא הפוכה.
הסבר חדש בברייתא – מדובר במי שקוראים לו כינוי פסול והוא שותק
יש מחלוקת בראשונים אם זה דווקא מי שכבר יש לגביו ספק או גם בלי זה,
בכל מקרה לא מדובר בחלל שהספק לגביו ברור (כמו שאמו ספק גרושה), אלא במי שיש לגביו ספק שלא מבורר, ואולי האדם עצמו יודע אם הוא חלל או לא.
ת"ק – גם בממזר וגם בחלל אם שתק – פסול.
ר"מ 1 מחמיר בממזר –
ממזר ושותק - פסול (זאת האשמה חמורה, ואם אינו ממזר היה צווח),
אך חלל ושותק - כשר (לא נורא להיות חלל).
ר"מ 2 מחמיר בחלל –
חלל ושותק – פסול (לא רוצה לצווח שמא יבדקו ויגלו, ואומר שלא נורא שיחשבו שהוא רק חלל).
ממזר ושותק – כשר(כי מניח שכולם ידעו שאינו באמת ממזר)

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










