(יד. שליש עליון עד יד: במשנה)

מושגים –
חלל – ילד של כהן עם אישה האסורה לכהונה (גרושה, חללה), אם בא על אישה היא חללה, ואסורה לכהן.
ספק חלל – למשל שהאמא היתה ספק גרושה ספק אלמנה.
(צאצאי חלל הם חללים, צאצאי חללה שנישאה לישראל הם כשרים).
אלמנת חלל – חללה, ופסולה לכהונה.
אלמנת עיסה – אלמנת ספק חלל.

חלק א - המשך מחלוקת ר"ג ור' יהושע – קושיא מאלמנת עיסה

(יד. 3-)

חלק ב – עוד על חלל ואלמנת עיסה

ברייתא – אלמנת עיסה (ספק חלל) מותרת, אבל בספק ממזר (ונתין ועבד) -

ת"ק – אלמנת ספק ממזר אסורה לכהונה.

ר"מ 1 - אם בעלה לא ספק ממזר מותרת.

ר"מ 2 – אלמנת עיסה שהתירו, הכוונה שבעלה ספק חלל.

            יש סברא להחמיר בספק חלל יותר מספק ממזר, כי מכירים את הממזרים ולא את החללים.

קשיים בברייתא:

1. למה להחמיר יותר בפסק ממזר, הרי חלל וממזר זה דאורייתא.


2. מה ההבדל בין ת"ק לר"מ 1, שניהם מקלים בספק חלל ומחמירים בספק ממזר!


3. יש סתירה פנימית בר"מ 2 – בתחילה אומר כת"ק, אך אח"כ מביא סברא הפוכה.

הסבר חדש בברייתא – מדובר במי שקוראים לו כינוי פסול והוא שותק
יש מחלוקת בראשונים אם זה דווקא מי שכבר יש לגביו ספק או גם בלי זה,
בכל מקרה לא מדובר בחלל שהספק לגביו ברור (כמו שאמו ספק גרושה), אלא במי שיש לגביו ספק שלא מבורר, ואולי האדם עצמו יודע אם הוא חלל או לא.

ת"ק – גם בממזר וגם בחלל אם שתק – פסול.

ר"מ 1 מחמיר בממזר –

ממזר ושותק - פסול (זאת האשמה חמורה, ואם אינו ממזר היה צווח),

אך חלל ושותק - כשר (לא נורא להיות חלל).

ר"מ 2 מחמיר בחלל –

חלל ושותק – פסול (לא רוצה לצווח שמא יבדקו ויגלו, ואומר שלא נורא שיחשבו שהוא רק חלל).

ממזר ושותק – כשר(כי מניח שכולם ידעו שאינו באמת ממזר)