ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ל: באמצע עד לא: 5-)
קים ליה בדרבה מיניה – ההצמדה בין החיוב הממוני לחיוב המיתה
מקור – רב חסדא-ר' נחוניא בה"ק – אם מגביה חלב לגוזלו ואוכלו, אין פטור של קים ליה, כי קודם גנב (הגבהה) ורק אח"כ התחייב מיתה (אכילה).
א. "קם ליה בדרבה מיניה" בזר שאכל תרומה?
ההו"א – מדובר בחיוב גזל ומיתה, וקשה – הרי קודם גזל (הגבהה) ואז התחייב מיתה (אכילה)?
תשובה – לא מדובר בחיוב גזל, אלא:
- תשלום על מה שנהנה, שקורה יחד עם חיוב המיתה.
[מדובר שחבר אחר דחף את התרומה לפיו, למקום שממנו מצד אחד זה מאוס להוציא (לכן אינו גזלן) אך מצד שני יכל להוציא ולכן אם בלע חייב מיתה].
- רב אשי – אכל תרומה שלו + קרע בגדי חברו.
- תשובה א - בחץ אי אפשר להנחה בלא עקירה
(לא. 1+)
ב. למה בזורק חץ ד' אמות בשבת וקרע בגדים – יש פטור של קים ליה, ואילו בחלב אין?
תשובה – בזריקת חץ נחשב פעולה אחת ארוכה, בחלב נחשב פעולות נפרדות, כי:
בחלב לעומת זאת יכול להתכופף ולאכול בלא ההגבהה.
- תשובה ב - בחץ אחרי שזרק לא יכול להתחרט.
- הגביה שלא על מנת להוציא, ואז התחרט והחליט להוציא.
נפק"מ – כשלא זורק אלא שהולך עם סכין בידיו קורע תוך כדי:
לפי א – גם כאן יש קים ליה.
לפי ב – כאן אין קים ליה, כי יכול להתחרט.
(לא. שליש תחתון)
ג. לפי א – קשה מברייתא על הגונב ארנק בשבת
ברישא – הגביהו ויצא: אין פטור של קים ליה, כי קודם קנה ואח"כ התחייב מיתה
בסיפא – גרר ויצא יש פטור של קים ליה, כי קונה ומתחייב בו זמנית.
לפי א, למה ברישא אין פטור, הרי זו פעולה אחת ארוכה, שהרי א"א להנחה בלא עקירה?
תשובה – שם יש פיצול בין הקנייה לבין חיוב המיתה, כי:
דחייה – במקרה כזה גם לא חייב על שבת.
- נעמד לנוח לפני היציאה, וזה נחשב כהנחה ועקירה.
דחייה – אם כן, למה הסיפא לא דיברה על נעמד לכתף שיש קים ליה?
- לא נעמד, אך סוברים כבן עזאי שהליכה נחשבת כעמידה.
וממילא לא קשה למה בסיפא הובא חידוש לגבי גורר, ולא לגבי נעמד לכתף.
(לא: רבע עליון)
ד. לגבי הסיפא של הברייתא – גונב ארנק על ידי גרירה, שיש קים ליה בדרבה מיניה
- מה החידוש? שזה נחשב דרך הוצאה.
- לאן משך, הרי לא קונים במשיכה לרה"ר?
- משך לצידי רה"ר, וכר"א שלגבי שבת זה רה"ר ולגבי קניין זה ככרה"י (כמו סמטה).
- גרר לתוך ידו שהייתה מונחת ברה"ר על הקרקע, וקנה בהגבהה (אף שלא הגביה).
- משך לרה"ר, וזה כרבינא שמשיכה ברה"ר קונה.
- המחלוקת האם משיכה קונה ברה"ר על דיוק במשנה בב"ק, לגבי גנב בהמה ומתה לפני שיצא:
רישא – משכה ויצא – פטור, דיוק: אם משך מחוץ לצר קנה (גם ברה"ר).
סיפא - הגביהו או שיצא ברשות הבעלים (במשיכה) חייב. דיוק: ההוצאה היא כמו הגבהה שדווקא ברשות הגנב ולא ברה"ר.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












