ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ל: באמצע עד לא: 5-)
קים ליה בדרבה מיניה – ההצמדה בין החיוב הממוני לחיוב המיתה
מקור – רב חסדא-ר' נחוניא בה"ק – אם מגביה חלב לגוזלו ואוכלו, אין פטור של קים ליה, כי קודם גנב (הגבהה) ורק אח"כ התחייב מיתה (אכילה).
א. "קם ליה בדרבה מיניה" בזר שאכל תרומה?
ההו"א – מדובר בחיוב גזל ומיתה, וקשה – הרי קודם גזל (הגבהה) ואז התחייב מיתה (אכילה)?
תשובה – לא מדובר בחיוב גזל, אלא:
- תשלום על מה שנהנה, שקורה יחד עם חיוב המיתה.
[מדובר שחבר אחר דחף את התרומה לפיו, למקום שממנו מצד אחד זה מאוס להוציא (לכן אינו גזלן) אך מצד שני יכל להוציא ולכן אם בלע חייב מיתה].
- רב אשי – אכל תרומה שלו + קרע בגדי חברו.
- תשובה א - בחץ אי אפשר להנחה בלא עקירה
(לא. 1+)
ב. למה בזורק חץ ד' אמות בשבת וקרע בגדים – יש פטור של קים ליה, ואילו בחלב אין?
תשובה – בזריקת חץ נחשב פעולה אחת ארוכה, בחלב נחשב פעולות נפרדות, כי:
בחלב לעומת זאת יכול להתכופף ולאכול בלא ההגבהה.
- תשובה ב - בחץ אחרי שזרק לא יכול להתחרט.
- הגביה שלא על מנת להוציא, ואז התחרט והחליט להוציא.
נפק"מ – כשלא זורק אלא שהולך עם סכין בידיו קורע תוך כדי:
לפי א – גם כאן יש קים ליה.
לפי ב – כאן אין קים ליה, כי יכול להתחרט.
(לא. שליש תחתון)
ג. לפי א – קשה מברייתא על הגונב ארנק בשבת
ברישא – הגביהו ויצא: אין פטור של קים ליה, כי קודם קנה ואח"כ התחייב מיתה
בסיפא – גרר ויצא יש פטור של קים ליה, כי קונה ומתחייב בו זמנית.
לפי א, למה ברישא אין פטור, הרי זו פעולה אחת ארוכה, שהרי א"א להנחה בלא עקירה?
תשובה – שם יש פיצול בין הקנייה לבין חיוב המיתה, כי:
דחייה – במקרה כזה גם לא חייב על שבת.
- נעמד לנוח לפני היציאה, וזה נחשב כהנחה ועקירה.
דחייה – אם כן, למה הסיפא לא דיברה על נעמד לכתף שיש קים ליה?
- לא נעמד, אך סוברים כבן עזאי שהליכה נחשבת כעמידה.
וממילא לא קשה למה בסיפא הובא חידוש לגבי גורר, ולא לגבי נעמד לכתף.
(לא: רבע עליון)
ד. לגבי הסיפא של הברייתא – גונב ארנק על ידי גרירה, שיש קים ליה בדרבה מיניה
- מה החידוש? שזה נחשב דרך הוצאה.
- לאן משך, הרי לא קונים במשיכה לרה"ר?
- משך לצידי רה"ר, וכר"א שלגבי שבת זה רה"ר ולגבי קניין זה ככרה"י (כמו סמטה).
- גרר לתוך ידו שהייתה מונחת ברה"ר על הקרקע, וקנה בהגבהה (אף שלא הגביה).
- משך לרה"ר, וזה כרבינא שמשיכה ברה"ר קונה.
- המחלוקת האם משיכה קונה ברה"ר על דיוק במשנה בב"ק, לגבי גנב בהמה ומתה לפני שיצא:
רישא – משכה ויצא – פטור, דיוק: אם משך מחוץ לצר קנה (גם ברה"ר).
סיפא - הגביהו או שיצא ברשות הבעלים (במשיכה) חייב. דיוק: ההוצאה היא כמו הגבהה שדווקא ברשות הגנב ולא ברה"ר.

מה המשמעות הנחת תפילין?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

איך ללמוד גמרא?

האם מותר לפנות למקובלים?

הלכות שטיפת כלים בשבת

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















