ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(לא: 4- עד לג. שליש עליון)
תשלומים ומלקות – האם לוקה או משלם?
מקור שאו זה או זה: במלקות – "וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת, הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו, כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר. אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ, לֹא יֹסִיף" (דברים כה) – על רשעות אחת אתה מחייבו.
אך על איזה מהם? זה נושא השיעור...
(תחילת עמוד א ותחילת עמוד ב)
חלק א - המחלוקת בלאוים כמו אונס אחותו, ומשנתנו
עולא – משלם, רי"ח – לוקה.
קושיא בין משנתנו לברייתא לגבי אונס אחותו ותירוצים -
| משנתנו – משלם (ולא לוקה) | משנה במכות - לוקה | |
| עולא (משלם ולא לוקה) | מסתדר | מדובר כשאין תשלום - בוגרת (אין קנס), ובנוסף: |
| רי"ח (לוקה ולא משלם) | מדובר כשאין מלקות - | מסתדר |
זה עיקר השיעור, ועכשיו נפרט לגבי מחלוקת עולא ורי"ח.
(לב: שליש תחתון)
חלק ב - פירוט לגבי המחלוקת בחובל ועדים זוממים משלם ולא לוקה
א. בחובל ועדים זוממים לפי כולם משלם ולא לוקה
A. המקור לר' אילעא -
עדים זוממים (דברים יט) – "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו... נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ, עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן, יָד בְּיָד...",
חובל (לחכמים, ויקרא כד) – "וְאִישׁ, כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּו. שֶׁבֶר, תַּחַת שֶׁבֶר, עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן--כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם, כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ.
דבר שניתן מיד ליד/שיש בו נתינה – ממון.
בדף הבא נראה מקורות נוספים.
(לב: באמצע)
B. הגמרא מדגישה שחובל משלם גם כשהיתה התראה,
שהרי רי"ח אמר שכשאין נזק של שוה פרוטה, לוקה ולא משלם, וזה ודאי בהתראה,
ממילא כשיש שווה פרוטה – משלם ולא לוקה.
ב. מקורות המחלוקת –
(לב: שליש עליון)
רי"ח – לוקה
שצמוד ל"רשעתו" (-המקור שמקבל רק אחד מהם) כתוב "ארבעים יכנו".
ומה עם חובל? שם יש לימוד מיוחד, כדלעיל.
עולא - משלם
| המקור | פירכא | |
| אם עולא בא להחמיר (ממון > מלקות) | אם עולא בא להקל (מלקות > ממון) | |
| 1. מחובל בבניין אב. | חובל חמור – שכן חייב 5 דברים | חובל קל – שכן הותר מכללו בבי"ד |
| 2. מעדים זוממים בבניין אב | עדים זוממים חמורים - שהרי חייבים בעונשם ללא התראה | עדים זוממים קלים – לא עשו מעשה (ובדר"כ אין מלקות ללא מעשה) |
| 3. מהצד השווה ביניהם | פירכא – בשניהם הקולא והחומרא יוצאים דופן, ולא ניתן ללמוד מהם גם ביחד. | |
| 4. מחובל בגזירה שווה – "עין תחת עין" – " וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה, תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ" (דברים כב, בפרשיית אונס) | א"א לפרוך גז"ש | |
(לב: 1-)
דחיית רי"ח –
- אם אונס אחותו משלם ולא לוקה, ביטלת את הלאו של בא על אחותו!
(לשון לאו "ערוות אחותך לא תגלה" נועד לחייב מלקות)
תשובה – לא ביטלנו, יש מלקות בבוגרת (הקנס רק בנערה ולחכמים גם בקטנה).
כפי שגם בחובל ועדים זוממים לא ביטלנו את המלקות, שהרי:
בחובל – יש מלקות בפחות משו"פ.
עדים זוממים – יש מלקות בכמה מקרים, למשל שהעידו של כהן שהוא חלל.
- הלימוד מ"תחת" תפוס לאביי -
ללמד שלאנוסה יש בושת ופגם (שהחמישים קנס זה רק על העינוי, ולא על שאר הנזקים).
תשובה – ניתן ללמוד מרבא: "וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ חֲמִשִּׁים כָּסֶף" – הכסף על השכיבה.
[1] בדף לה נראה שר"ל מסכים לרי"ח שלוקה ולא משלם, אך לדעתו גם כשלא לוקה, כי לא היתה התראה, בכל זאת לא משלם.
מי פה עבריין?
בריאת העולם בפרשת לך לך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
עשרת המכות סוללות דרך
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד גמרא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
