ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(לא: 4- עד לג. שליש עליון)
תשלומים ומלקות – האם לוקה או משלם?
מקור שאו זה או זה: במלקות – "וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת, הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו, כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר. אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ, לֹא יֹסִיף" (דברים כה) – על רשעות אחת אתה מחייבו.
אך על איזה מהם? זה נושא השיעור...
(תחילת עמוד א ותחילת עמוד ב)
חלק א - המחלוקת בלאוים כמו אונס אחותו, ומשנתנו
עולא – משלם, רי"ח – לוקה.
קושיא בין משנתנו לברייתא לגבי אונס אחותו ותירוצים -
| משנתנו – משלם (ולא לוקה) | משנה במכות - לוקה | |
| עולא (משלם ולא לוקה) | מסתדר | מדובר כשאין תשלום - בוגרת (אין קנס), ובנוסף: |
| רי"ח (לוקה ולא משלם) | מדובר כשאין מלקות - | מסתדר |
זה עיקר השיעור, ועכשיו נפרט לגבי מחלוקת עולא ורי"ח.
(לב: שליש תחתון)
חלק ב - פירוט לגבי המחלוקת בחובל ועדים זוממים משלם ולא לוקה
א. בחובל ועדים זוממים לפי כולם משלם ולא לוקה
A. המקור לר' אילעא -
עדים זוממים (דברים יט) – "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו... נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ, עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן, יָד בְּיָד...",
חובל (לחכמים, ויקרא כד) – "וְאִישׁ, כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּו. שֶׁבֶר, תַּחַת שֶׁבֶר, עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן--כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם, כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ.
דבר שניתן מיד ליד/שיש בו נתינה – ממון.
בדף הבא נראה מקורות נוספים.
(לב: באמצע)
B. הגמרא מדגישה שחובל משלם גם כשהיתה התראה,
שהרי רי"ח אמר שכשאין נזק של שוה פרוטה, לוקה ולא משלם, וזה ודאי בהתראה,
ממילא כשיש שווה פרוטה – משלם ולא לוקה.
ב. מקורות המחלוקת –
(לב: שליש עליון)
רי"ח – לוקה
שצמוד ל"רשעתו" (-המקור שמקבל רק אחד מהם) כתוב "ארבעים יכנו".
ומה עם חובל? שם יש לימוד מיוחד, כדלעיל.
עולא - משלם
| המקור | פירכא | |
| אם עולא בא להחמיר (ממון > מלקות) | אם עולא בא להקל (מלקות > ממון) | |
| 1. מחובל בבניין אב. | חובל חמור – שכן חייב 5 דברים | חובל קל – שכן הותר מכללו בבי"ד |
| 2. מעדים זוממים בבניין אב | עדים זוממים חמורים - שהרי חייבים בעונשם ללא התראה | עדים זוממים קלים – לא עשו מעשה (ובדר"כ אין מלקות ללא מעשה) |
| 3. מהצד השווה ביניהם | פירכא – בשניהם הקולא והחומרא יוצאים דופן, ולא ניתן ללמוד מהם גם ביחד. | |
| 4. מחובל בגזירה שווה – "עין תחת עין" – " וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה, תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ" (דברים כב, בפרשיית אונס) | א"א לפרוך גז"ש | |
(לב: 1-)
דחיית רי"ח –
- אם אונס אחותו משלם ולא לוקה, ביטלת את הלאו של בא על אחותו!
(לשון לאו "ערוות אחותך לא תגלה" נועד לחייב מלקות)
תשובה – לא ביטלנו, יש מלקות בבוגרת (הקנס רק בנערה ולחכמים גם בקטנה).
כפי שגם בחובל ועדים זוממים לא ביטלנו את המלקות, שהרי:
בחובל – יש מלקות בפחות משו"פ.
עדים זוממים – יש מלקות בכמה מקרים, למשל שהעידו של כהן שהוא חלל.
- הלימוד מ"תחת" תפוס לאביי -
ללמד שלאנוסה יש בושת ופגם (שהחמישים קנס זה רק על העינוי, ולא על שאר הנזקים).
תשובה – ניתן ללמוד מרבא: "וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ חֲמִשִּׁים כָּסֶף" – הכסף על השכיבה.
[1] בדף לה נראה שר"ל מסכים לרי"ח שלוקה ולא משלם, אך לדעתו גם כשלא לוקה, כי לא היתה התראה, בכל זאת לא משלם.
רבנים בבית המדרש
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
