ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר אהבה
- הלכות מילה
פֶּרֶק שֵׁנִימעשה המילה | |
המוהל וכלי המילה | |
א הַכֹּל כְּשֵׁרִין לָמוּל, וַאֲפִלּוּ הֶעָרֵל וְעֶבֶד וְאִשָּׁה וְקָטָן מָלִין בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אִישׁ. אֲבָל גּוֹי לֹא יָמוּל כְּלָל; וְאִם מָל - אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְמוּלוֹ שְׁנִיָּה. וּבַכֹּל מוֹלִין - אֲפִלּוּ בְּצוֹר וּבִזְכוּכִית וּבְכָל דָּבָר שֶׁכּוֹרֵת. וְלֹא יָמוּל בִּקְרוּמִית שֶׁלְּקָנֶה, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לָמוּל בְּבַרְזֶל, בֵּין בְּסַכִּין בֵּין בְּמִסְפָּרַיִם. וְנָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּסַכִּין. | א עֶבֶד - כנעני שהוא חייב במצוות שהנשים חייבות בהן (חגיגה ב,א). אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְמוּלוֹ שְׁנִיָּה - אך אפשר שצריך להטיף ממנו דם ברית על ידי מוהל כשר (ב"י יורה דעה רס"ד, וראה א,ז). צוֹר - אבן קשה ומחודדת. קְרוּמִית שֶׁלְּקָנֶה - קליפה דקה ושקופה (קרום) העוטפת את גבעול צמח הקנה, הגדל על גדות אגמים ונחלים (ר' תנחום). ומדובר בשפיצל את הקנה לאורכו וחידד את אחד מקצותיו. ראה איור. מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה - כשדוחק את הקרומית, עלולים הקסמים שבה לפצוע את האבר. קרומית של קנה
|
ביצוע המילה | |
ב כֵּיצַד מוֹהֲלִין? חוֹתְכִין אֶת כָּל הָעוֹר הַחוֹפֶה אֶת הָעֲטָרָה עַד שֶׁתִּתְגַּלֶּה כָּל הָעֲטָרָה, וְאַחַר כָּךְ פּוֹרְעִין אֶת הַקְּרוּם הָרַךְ שֶׁלְּמַטָּה מִן הָעוֹר בַּצִּפֹּרֶן, וּמַחֲזִירוֹ לְכָאן וּלְכָאן עַד שֶׁיֵּרָאֶה בְּשַׂר הָעֲטָרָה. וְאַחַר כָּךְ מוֹצֵץ הַמִּילָה עַד שֵׁיֵּצֵא הַדָּם מִמְּקוֹמוֹת רְחוֹקִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי סַכָּנָה. וְכָל מָל שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵץ - מַעֲבִירִין אוֹתוֹ. וְאַחַר שֶׁמּוֹצֵץ נוֹתֵן עָלֶיהָ אִסְפְּלָנִית אוֹ רְטִיָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. | ב חוֹפֶה - מכסה. עֲטָרָה - ראש האבר. פּוֹרְעִין - קורעים כדי לגלות את העטרה. הַקְּרוּם הָרַךְ שֶׁלְּמַטָּה מִן הָעוֹר - העור הדק שבחלקה הפנימי של הערלה החופה את העטרה, והוא עור הפריעה. בַּצִּפֹּרֶן - בציפורני האגודלים. מוֹצֵץ הַמִּילָה - בפיו. מִמְּקוֹמוֹת רְחוֹקִים - להוצאת דם מכלי דם עמוקים. לִידֵי סַכָּנָה - שאם לא ימצוץ, עלולים להיווצר קרישי דם ולגרום לפגיעה באספקת הדם לאבר. מַעֲבִירִין אוֹתוֹ - מסלקים אותו מתפקידו. אִסְפְּלָנִית אוֹ רְטִיָּה - מיני תחבושות עם שמן או דונג וכדומה שמניחים על המכה (פה"מ: כלים כח,ג; עירובין י,יג). |
תיקון המילה | |
ג יֵשׁ צִיצִין מְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה, וְיֵשׁ צִיצִין שֶׁאֵין מְעַכְּבִין. כֵּיצַד? אִם נִשְׁאַר מֵעוֹר הָעָרְלָה עוֹר הַחוֹפֶה אֶת רֹב גָּבְהָהּ שֶׁלָּעֲטָרָה - הֲרֵי זֶה עָרֵל כְּמוֹת שֶׁהָיָה, וְזֶה הָעוֹר הוּא צִיץ הַמְּעַכֵּב. וְאִם לֹא נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ אֶלָּא מְעַט, שֶׁאֵינוֹ חוֹפֶה רֹב גָּבְהָהּ שֶׁלָּעֲטָרָה - זֶה הוּא צִיץ שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב. | ג צִיצִין - שאריות וקצוות מעור הערלה או הפריעה. מְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה - כלומר שאין המילה כשרה, ויש צורך לחזור ולתקנה. גָּבְהָהּ - אורכה. |
מילה בשבת וביום טוב | |
ו עוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי מִילָה בַּשַּׁבָּת: מוֹלִין וּפוֹרְעִין וּמוֹצְצִין, וְחוֹזֵר עַל צִיצִין הַמְּעַכְּבִין אַף עַל פִּי שֶׁפֵּרֵשׁ, וְעַל צִיצִין שֶׁאֵינָן מְעַכְּבִין כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ, וְנוֹתֵן עָלֶיהָ אִסְפְּלָנִית. אֲבָל מַכְשִׁירֵי מִילָה - אֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁלֹּא מָצְאוּ סַכִּין - אֵין עוֹשִׂין סַכִּין בַּשַּׁבָּת, וְלֹא מְבִיאִין אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם; וַאֲפִלּוּ בְּמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְעֹרָב, אֵין מְבִיאִין אוֹתוֹ מֵחָצֵר לְחָצֵר. וְאֵין עֵרוּב דְּדִבְרֵיהֶם נִדְחֶה מִפְּנֵי הֲבָאַת הַסַּכִּין, הוֹאִיל וְאֶפְשָׁר לַהֲבִיאוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת. | ו מַכְשִׁירֵי מִילָה - אביזרים הדרושים לביצוע ברית המילה, שאפשר להכינם לפני השבת. מָבוֹי - המבוא או הסמטה הם מעבר כמין רחוב צר וקצר הפתוח לרשות הרבים ופתחי בתים וחצרות פונים אליו (ראה איור בעמוד 104). בְּמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְעֹרָב - שהחצרות במבוי אינן מעורבות בעירוב חצרות, שהוא שיתוף במאכל בין שכנים כדי שייחשב מקום דירתם כרשות היחיד לעניין טלטול בשבת (ראה עירובין א ה). העירוב הוא מתקנת חכמים ("דדבריהם"), אף על פי שמן התורה מותר לטלטל במבוי ובחצרות. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות מילה (12)
הרמב"ם היומי
1 - הלכות מילה פרק ג' - הרמב"ם היומי
2 - הלכות מילה פרק ב' - הרמב"ם היומי
3 - הלכות מילה פרק א - הרמב"ם היומי
טען עוד
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד אמונה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אוצרות בלב הים
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
