ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר אהבה
- הלכות מילה
פֶּרֶק שֵׁנִימעשה המילה | |
המוהל וכלי המילה | |
א הַכֹּל כְּשֵׁרִין לָמוּל, וַאֲפִלּוּ הֶעָרֵל וְעֶבֶד וְאִשָּׁה וְקָטָן מָלִין בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אִישׁ. אֲבָל גּוֹי לֹא יָמוּל כְּלָל; וְאִם מָל - אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְמוּלוֹ שְׁנִיָּה. וּבַכֹּל מוֹלִין - אֲפִלּוּ בְּצוֹר וּבִזְכוּכִית וּבְכָל דָּבָר שֶׁכּוֹרֵת. וְלֹא יָמוּל בִּקְרוּמִית שֶׁלְּקָנֶה, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לָמוּל בְּבַרְזֶל, בֵּין בְּסַכִּין בֵּין בְּמִסְפָּרַיִם. וְנָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּסַכִּין. | א עֶבֶד - כנעני שהוא חייב במצוות שהנשים חייבות בהן (חגיגה ב,א). אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְמוּלוֹ שְׁנִיָּה - אך אפשר שצריך להטיף ממנו דם ברית על ידי מוהל כשר (ב"י יורה דעה רס"ד, וראה א,ז). צוֹר - אבן קשה ומחודדת. קְרוּמִית שֶׁלְּקָנֶה - קליפה דקה ושקופה (קרום) העוטפת את גבעול צמח הקנה, הגדל על גדות אגמים ונחלים (ר' תנחום). ומדובר בשפיצל את הקנה לאורכו וחידד את אחד מקצותיו. ראה איור. מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה - כשדוחק את הקרומית, עלולים הקסמים שבה לפצוע את האבר. קרומית של קנה
|
ביצוע המילה | |
ב כֵּיצַד מוֹהֲלִין? חוֹתְכִין אֶת כָּל הָעוֹר הַחוֹפֶה אֶת הָעֲטָרָה עַד שֶׁתִּתְגַּלֶּה כָּל הָעֲטָרָה, וְאַחַר כָּךְ פּוֹרְעִין אֶת הַקְּרוּם הָרַךְ שֶׁלְּמַטָּה מִן הָעוֹר בַּצִּפֹּרֶן, וּמַחֲזִירוֹ לְכָאן וּלְכָאן עַד שֶׁיֵּרָאֶה בְּשַׂר הָעֲטָרָה. וְאַחַר כָּךְ מוֹצֵץ הַמִּילָה עַד שֵׁיֵּצֵא הַדָּם מִמְּקוֹמוֹת רְחוֹקִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי סַכָּנָה. וְכָל מָל שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵץ - מַעֲבִירִין אוֹתוֹ. וְאַחַר שֶׁמּוֹצֵץ נוֹתֵן עָלֶיהָ אִסְפְּלָנִית אוֹ רְטִיָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. | ב חוֹפֶה - מכסה. עֲטָרָה - ראש האבר. פּוֹרְעִין - קורעים כדי לגלות את העטרה. הַקְּרוּם הָרַךְ שֶׁלְּמַטָּה מִן הָעוֹר - העור הדק שבחלקה הפנימי של הערלה החופה את העטרה, והוא עור הפריעה. בַּצִּפֹּרֶן - בציפורני האגודלים. מוֹצֵץ הַמִּילָה - בפיו. מִמְּקוֹמוֹת רְחוֹקִים - להוצאת דם מכלי דם עמוקים. לִידֵי סַכָּנָה - שאם לא ימצוץ, עלולים להיווצר קרישי דם ולגרום לפגיעה באספקת הדם לאבר. מַעֲבִירִין אוֹתוֹ - מסלקים אותו מתפקידו. אִסְפְּלָנִית אוֹ רְטִיָּה - מיני תחבושות עם שמן או דונג וכדומה שמניחים על המכה (פה"מ: כלים כח,ג; עירובין י,יג). |
תיקון המילה | |
ג יֵשׁ צִיצִין מְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה, וְיֵשׁ צִיצִין שֶׁאֵין מְעַכְּבִין. כֵּיצַד? אִם נִשְׁאַר מֵעוֹר הָעָרְלָה עוֹר הַחוֹפֶה אֶת רֹב גָּבְהָהּ שֶׁלָּעֲטָרָה - הֲרֵי זֶה עָרֵל כְּמוֹת שֶׁהָיָה, וְזֶה הָעוֹר הוּא צִיץ הַמְּעַכֵּב. וְאִם לֹא נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ אֶלָּא מְעַט, שֶׁאֵינוֹ חוֹפֶה רֹב גָּבְהָהּ שֶׁלָּעֲטָרָה - זֶה הוּא צִיץ שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב. | ג צִיצִין - שאריות וקצוות מעור הערלה או הפריעה. מְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה - כלומר שאין המילה כשרה, ויש צורך לחזור ולתקנה. גָּבְהָהּ - אורכה. |
מילה בשבת וביום טוב | |
ו עוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי מִילָה בַּשַּׁבָּת: מוֹלִין וּפוֹרְעִין וּמוֹצְצִין, וְחוֹזֵר עַל צִיצִין הַמְּעַכְּבִין אַף עַל פִּי שֶׁפֵּרֵשׁ, וְעַל צִיצִין שֶׁאֵינָן מְעַכְּבִין כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ, וְנוֹתֵן עָלֶיהָ אִסְפְּלָנִית. אֲבָל מַכְשִׁירֵי מִילָה - אֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁלֹּא מָצְאוּ סַכִּין - אֵין עוֹשִׂין סַכִּין בַּשַּׁבָּת, וְלֹא מְבִיאִין אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם; וַאֲפִלּוּ בְּמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְעֹרָב, אֵין מְבִיאִין אוֹתוֹ מֵחָצֵר לְחָצֵר. וְאֵין עֵרוּב דְּדִבְרֵיהֶם נִדְחֶה מִפְּנֵי הֲבָאַת הַסַּכִּין, הוֹאִיל וְאֶפְשָׁר לַהֲבִיאוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת. | ו מַכְשִׁירֵי מִילָה - אביזרים הדרושים לביצוע ברית המילה, שאפשר להכינם לפני השבת. מָבוֹי - המבוא או הסמטה הם מעבר כמין רחוב צר וקצר הפתוח לרשות הרבים ופתחי בתים וחצרות פונים אליו (ראה איור בעמוד 104). בְּמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְעֹרָב - שהחצרות במבוי אינן מעורבות בעירוב חצרות, שהוא שיתוף במאכל בין שכנים כדי שייחשב מקום דירתם כרשות היחיד לעניין טלטול בשבת (ראה עירובין א ה). העירוב הוא מתקנת חכמים ("דדבריהם"), אף על פי שמן התורה מותר לטלטל במבוי ובחצרות. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות מילה (12)
מפעל משנה תורה
1 - הלכות מילה א'
2 - הלכות מילה ב'
3 - הלכות מילה ג'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
