ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- מידת הענווה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
לא מכבר טענו המומחים שהתחממות גלובלית עומדת להביא עלינו את סוף העולם. אך מאחר שבעשור האחרון לא התרחשה שום התחממות שניתן להבחין בה, והואיל שמבחינה אמפירית אנחנו חווים חורפים קשים יותר מן הרגיל, השתנתה המנטרה עכשיו והפכה מ'התחממות גלובלית' ל'שינוי האקלים'. הבעיה היחידה עם השינוי האקלים היא שהעובדה שהאקלים תמיד משתנה, ואין כמעט דבר שבני אדם יכולים לעשות כדי לשלוט בשינויים האלה או לווסת אותם וקל וחומר למנוע את התרחשותם.
המדע משוכנע – כך לפחות לפי ההצהרות הפומביות של רבים מן המדענים המובילים בתחום – שאפשר לנקוט צעדים כדי להשפיע על שינוי האקלים. באמירות כאלה הם עוברים את הגבול שמפריד בין עובדה מדעית למה שהוא לא פעם יהירות חצופה ומשאלת לב. כשמדובר בטבע (ומזג האוויר הוא בוודאי פונקציה של הטבע) ובהתמודדות עם גחמותיו, בני האדם לרוב חסרי אונים.
אינני מדען או מומחה למזג האוויר ולא אסתכן ואביע דעה בשאלה אם פליטת הפחמן שבני האדם אחראים לה היא הגורם העיקרי לשינוי האקלים. עם זאת, נראה שלאור כל השינויים, התיקונים וההתאמות שנעשים בתיאוריות שמדענים התייחסו אליהן כמקודשות במשך שנים רבות, נעשה כולנו בחוכמה אם נהיה זהירים כשאנחנו דנים בסיבות לשינוי האקלים.
ייתכן מאוד שהאקלים תמיד השתנה ותמיד התאפיין במחזוריות, כפי שקורה בתחומים רבים של עולם הטבע. הטבע מהלך עלינו קסם, וחלק ניכר מקסמו הרב נובע מהמסתורין שיש בו ומחוסר נכונותו להתאים את עצמו למוסכמות שלנו.
יש למדע מה ללמוד מן הדת בכל מה שנוגע לענווה. גם הדת עצמה יכולה להפיק לא מעט תועלת אם תיישם על עצמה את מה שהיא עצמה מלמדת על ענווה. הדת יכולה להפיק תועלת גם מן המתודולוגיה, הסקרנות והידע שהמדע תורם לתרבות שלנו.
אחד הלקחים החשובים שהדת מלמדת אותנו הוא שעל אף שבני האדם חכמים, בעלי תושייה וחדשניים, יהכולת האנושית בסופו של דבר מוגבלת, ולכן רבות משאלות היסוד של החיים והטבע יישארו ללא מענה. חלק גדול מהאסונות החברתיים הגדולים שהתרחשו באלפי שנות הקיום האנושי אפשר ליחס לוודאות חסרת בסיס, ליהירות חצופה ולחשיבות עצמית מופרזת ובלתי מוצדקת של בני האדם.
תפיסה כזאת של חשיבות עצמית היא זו שמרשה למומחים בתחום אקדמי אחד להתעטף באצטלה של מומחיות גם בתחומים כמו פוליטיקה, דיפלומטיה וממשל, על אף שהם נטולי כל כישורים והכשרה בתחומים אלה.
התלמוד מספר לנו שבימים שלפני בוא המשיח החוצפה תגבר ותהפוך לנורמה בחיי בני האדם. היעדר ענווה מצד רבים ממנהיגי העולם אחראית במידה רבה למצב הפגיע והלא נעים שבו אנחנו נמצאים. על הקיר במשרדו של שותף בכיר במשרד עו"ד שבו עבדתי פעם היה תלוי שלט שאמר "אל תבלבלוני עם העובדות. דעתי נחושה." לדאבון הלב, זאת תפיסת עולם שרבים מאוד בעולם שותפים לה ומתנהגים על פיה.
דווקא מפני שהתברכנו בידע עצום ובקדמה טכנולוגית מדהימה, קשה לנו להודות בכך שבתחומים רבים של החיים אנחנו עדיין חסרי ידע וחסרי אונים. התוצאה היא שלעתים קרובות דווקא המומחים והמלומדים ביותר מקרבנו הם אנשים יהירים ושחצנים לבלי נשוא.
התלמוד מציג לנו את הלל הזקן ואת צאצאו, רבי יהודה הנשיא, כדוגמה ומופת למנהיגות יהודית, לא בגלל למדנותם אלא בגלל מידת הענווה, הביטול העצמי והיכולת שלהם להשלים עם חוסר השלמות של הקיום האנושי. התלמוד מדגיש שהתכונה היחידה שבה מותר, ואף רצוי, לאדם להיות קיצוני היא ענווה. הענווה מצילה אותנו מחוצפה ועזות מצח. הענווה היא תכונה חיונית לעידון המחשבה וההתנהגות שלנו. אדם שחושב שהוא תמיד צודק בדרך כלל טועה. יותר מזה, האמונה שאתה לא יכול לטעות היא כשלעצמה, לעניות דעתי, עונש על אותה יהירות של הנשמה.
אולי אנחנו צריכים ללמוד ליהנות משינוי האקלים שאנחנו חווים עד כמה שניתן ולהבין שהאמירה המפורסמת של מארק טוויין על כך שאי אפשר לעשות שום דבר בעניין מזג האוויר נכונה גם היום.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.















