ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(מב: תחילת פרק נערה שנתפתתה עד מג. 6+)
חלק א –
א. משנה – מת האב או בגרה, למי משלמים?
עקרונית כל התשלומים לאבא (וראינו לזה מקור בדף מ:).
מת האב או בגרה אחרי האונס,
אם כבר הפך לממון של האב – יורשי האב יקבלו (האחים),
אם עוד לא, אלא זה עדיין קנס – הנערה תקבל.
מתי זה "הופך לממון האב" -
רבנן – כשעמד בדין, ר"ש – רק כשגבתה.
אבל, מעשה ידיה ואבידתה שייכים לאב מיד,
ולכן מת האב שייך לאחים גם אם מת לפני הגבייה.
הגמרא – מה החידוש?
עצם הדין שיש בושת ופגם כבר למדנו,
וכן שהם הולכים לאבא זה פשיטא (שהרי במפותה יש אותם למרות שבזה שנתפתתה היא מחלה (במ: ראינו מקור אחר לכך))
אלא החידוש – מחלוקת רבנן ור"ש.
(מב. שליש)
חלק ב - משנה בשבועות –חומש ואשם גזילות בקנס (כדי לקצר נכתוב רק אשם)
הפסוקים (ויקרא ה):
(כא) נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּיקֹוָק וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ.
(כב) אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם לַחֲטֹא בָהֵנָּה.
(כג) וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אוֹ אֶת הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק אוֹ אֶת הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ אוֹ אֶת הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר מָצָא.
(כד) אוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִשָּׁבַע עָלָיו לַשֶּׁקֶר וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ.
(כה) וְאֶת אֲשָׁמוֹ יָבִיא לַיקֹוָק אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן.
(כו) וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְקֹוָק וְנִסְלַח לוֹ עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ.
משנה בשבועות:
רבנן – חייב אשם,
ר"ש – פטור, כי בכל קנס אין אשם,
שהרי אינו משלם קנס על פי עצמו, וממילא כשהכחיש – לא הכחיש ממון, שהרי גם אם היה מודה היה פטור.
הסבר המחלוקת (לפי המשך הגמרא תחילת מג.) – לא מחלוקת עקרונית, אלא:
כולם מודים לר"ש - בקנס אין אשם,
אלא שכאן המחלוקת מה עיקר התביעה של האבא:
לרבנן - בושת ופגם (כי מעדיף משהו בטוח ולא משהו אם יודה יפטר)
ולר"ש - הקנס (כי מעדיף לתבוע משהו עם סכום קצוב).
(מב. באמצע)
ב. מה אם כשעמד בדין?
כלומר, שואל אביי - אם התובע טוען שהאנס כבר עמד בדין והתחייב בקנס בבית דין אחר, והכחיש והודה, האם כעת זה הופך לממון ועל זה יש אשם?
רבא – כן זה ממון.
אביי – ר"ש עדיין חולק ולא מחייב אשם.
קושיות:
- הברייתא:
רישא – גם בקנסות כמו כפל ואונס יש אשם, מרבים מ"ומעלה מעל".
סיפא – ר"ש: בקנסות אין חומש, שהרי הדוגמאות בפסוק הם לא קנסות ("וכיחש")
אביי מבין שכל הברייתא בשעמד בדין,
ולכן רבנן ברישא מחייבים, (שהרי כבר אמרנו שגם לדעתם בקנס אין אשם)
ור"ש חולק עליהם ופוטר גם בשעמד בדין.
תגובות רבא:
- תחילה מציע תשובה דחוקה: כל הברייתא ר"ש,
וברישא עמד בדין ולכן חייב, ובסיפא לא עמד בדין ופטור.
דחייה – היה צריך להיות כתוב "ר"ש אומר" או "דברי ר"ש".
- רבא מודה לאביישזו מחלוקת,
ומתקן את מה שאמר לעיל: לגבי אשם לר"ש זה לא ממון,
אלא זה ממון רק לגבי זה שמורישו לבניו.
לסיכום:
- בקנס לפי כולם אין אשם וחומש.
- כשתובעו על אונס, מה עיקר התביעה:
לרבנן – בושת ופגם, ויש אשם,
ר"ש – קנס, ואין אשם.
- אחרי שעמד בדין:
רבנן – ממון, ויש אשם,
ר"ש – אכן לגבי ירושה נחשב ממון,
אך בכ"ז אין אשם, כי נובע מקנס ("וכיחש...").
- ממשנתנו -
על זה שגם לר"ש בעמד בדין נחשב ממון לירושה,
הרי במשנתנו (אונס) לר"ש לא מספיק שעמד בדין לגבי ירושה, אלא נחשב של האב רק אם גבו.
תשובה: זה דין מיוחד באונס ("ונתן") שלגבי האב נחשב ממון רק אחרי נתינה בפועל.
(בניגוד לקנס 30 של אבד כנעני, ששם כתוב "יתן").
- קושיות מהברייתא הנ"ל:
- על זה שבאונס יש דין מיוחד גם לר"ש שרק מנתינה -
הרי בברייתא כדי לפטור את אונס מאשם, ר"ש למד מ"וכיחש", שזה לימוד לכל הקנסות,
הרי יכל ללמוד מ"ונתן" שבאונס לא נחשב ממון עד הנתינה.
תשובה – בשביל מקרה שבו גם באונס זה ממון,
וזה אם עמד בדין, בגרה (ולגביה, בניגוד לאב, עמידה בדין מספיקה וכעת זה ממון), ומתה, וכך האב כן יורש, ולכן צריך לימוד מ"וכיחש") שבכ"ז אין אשם.
- על זה שבברייתא מדובר אחרי העמדה לדין, ושזה ממון גם לר"ש (לגבי ירושה) -
למה ר"ש בברייתא אומר "יצאו אלו שהם קנס", הרי הוא מסכים שאחרי עמידה לדין זה ממון?
תשובה – כעת הם ממון, אך באו מכוח קנס.
- מהמשנה בשבועות -
על זה שר"ש פוטר מאשם גם אחרי העמדה לדין -
הרי הסברא של ר"ש שם היא שאם היה מודה ממילא היה פטור,
והרי זה נכון רק לפני העמדה לדין!
תשובה – ר"ש אמר זאת לרבנן – לפחות תודו לי שפטור מאשם לפני העמדה לדין, כשזה עדיין קנס.

כתובות מה קל יותר - להוציא ממון או להתיר אשה להינשא?
מסכת יבמות - דף פח' ע"ב ומסכת כתובות - דף כח' ע"ב.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?













