ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(מד. 3+ עד מד: 3-)
א. שני שטרות היוצאין זה אחר זה
A. רב הונא(מהשיעור הקודם) -
אם הוציאה שתי כתובות (הראשון על 200 והשני על 300), יכולה לגבות מאיזה שתרצה.
וקשה על רב נחמן – שאומר שביטל שני את הראשון.
תשובה –
כששתי השטרות זהים – השני תופס,
אך כשהשני מוסיף על הראשון (כמו במקרה של 300) – יכולה לבחור (רב פפא).
B. גופא: ר"נ – ביטל שני את הראשון.
הגבלות:
- רב פפא (כאמור) – אם השני הוסיף על הראשון, יכול לבחור אחד.
- אם אחד מכר ואחד מתנה – הראשון תופס.
הסבר:
מכר ואז מתנה – כי כתב את השני (מתנה) רק כדי למנוע דין בר מיצרא.
מתנה ואז מכר – כי כתב את השני (מכר) רק כדי לחזק את כוחו של המקבל,
שאם יגבו בעלי חוב את השדה, בנותן יחזיר לו שדה (כמו מכר, ולא כמו מתנה).
סברות ונפקא מינות:
| הסברא: השטר השני מראה שהשטר הראשון: | נפקא מינה | |||
| האם העדים נפסלים (בשביל המקבל, למשל אם יש לו עוד שטרות של אותם עדים (תוס')) | למי היתה שייכת השדה בין השטר הראשון לשני | וממילא: | ||
| אם המקבל אכל פירות | מי משלם על המס בזמן זה | |||
| רפרם- פסול | נפסלים | לנותן | משלם | הנותן |
| רב אחא - מחול | לא נפסלים | למקבל | לא משלם | המקבל |
(מד. משנה למטה)
חלק ב – פרשיית מוציא שם רע
הקדמה:
- אשת איש בוגרת– חנק,
- נערה מאורסה שזינתה ונתפסה
- a.כשעדיין נערה מאורסה (=בית אביה) – הוא והיא נסקלים בשער העיר
- אחרי החתונה (=בית חמיה), זה "פרשיית מוציא שם רע" (דברים כב) -
שנסקלת בפתח בית אביה,
ואם הבעל הוציא שם רע ואינו נכון – לוקה ונותן קנס 100, והעדים נסקלים כעדים זוממים. - 1.גיורת (משנה + מקור בגמרא)"וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָ אֶל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל"
- b.גיורת גמורה (למשל התגיירה עם אמה, שהיא בתולה) אינה שייכת כלל, אלא חנק,
מקרים בהם אין פרשיית "מוציא שם רע" –
מקור:
לגבי העונש שלה - ממעטים מ"בישראל",
(לגבי העונש של מוציא שם רע – "כי הוציא שם רע על בתולת ישראל" (ברייתא שהביא חכם בשם אמי).
- הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה – נסקלת, אך אין את שאר הדינים,
מרבים מ"ומתה".
- d.הורתה ולידתה בקדושה – יהודיה גמורה.
- 2.יתומה
לגבי אם היא נענשת, לא ברור כאן,
לגבי הקנס של הבעל:
רי"ס בר"ח – פטור
וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה
ומקשים – הרי באונס ומפתה שגם כתוב לשון דומה נותן לנערה כשאין לה אב?
תשובה – שם זה דווקא אם כשנאנסה היה לה אב.
רבא – חייב,
שהרי לגבי גרה הבאנו מקור לזה שפטור,
וגרה נחשבת כיתומה, מכאן שיתומה ישראלית – חייב.
- קטנה
ודאי שלא שייך, שהרי אין מענישים קטנה,
וכיון שכאן כתוב נערה ב4 אותיות,
ר"ל לומד שכשכתוב 3 (נער, כמו בפרשיית אונס) – זה גם קטנה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?












