ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(מד. 3+ עד מד: 3-)
א. שני שטרות היוצאין זה אחר זה
A. רב הונא(מהשיעור הקודם) -
אם הוציאה שתי כתובות (הראשון על 200 והשני על 300), יכולה לגבות מאיזה שתרצה.
וקשה על רב נחמן – שאומר שביטל שני את הראשון.
תשובה –
כששתי השטרות זהים – השני תופס,
אך כשהשני מוסיף על הראשון (כמו במקרה של 300) – יכולה לבחור (רב פפא).
B. גופא: ר"נ – ביטל שני את הראשון.
הגבלות:
- רב פפא (כאמור) – אם השני הוסיף על הראשון, יכול לבחור אחד.
- אם אחד מכר ואחד מתנה – הראשון תופס.
הסבר:
מכר ואז מתנה – כי כתב את השני (מתנה) רק כדי למנוע דין בר מיצרא.
מתנה ואז מכר – כי כתב את השני (מכר) רק כדי לחזק את כוחו של המקבל,
שאם יגבו בעלי חוב את השדה, בנותן יחזיר לו שדה (כמו מכר, ולא כמו מתנה).
סברות ונפקא מינות:
| הסברא: השטר השני מראה שהשטר הראשון: | נפקא מינה | |||
| האם העדים נפסלים (בשביל המקבל, למשל אם יש לו עוד שטרות של אותם עדים (תוס')) | למי היתה שייכת השדה בין השטר הראשון לשני | וממילא: | ||
| אם המקבל אכל פירות | מי משלם על המס בזמן זה | |||
| רפרם- פסול | נפסלים | לנותן | משלם | הנותן |
| רב אחא - מחול | לא נפסלים | למקבל | לא משלם | המקבל |
(מד. משנה למטה)
חלק ב – פרשיית מוציא שם רע
הקדמה:
- אשת איש בוגרת– חנק,
- נערה מאורסה שזינתה ונתפסה
- a.כשעדיין נערה מאורסה (=בית אביה) – הוא והיא נסקלים בשער העיר
- אחרי החתונה (=בית חמיה), זה "פרשיית מוציא שם רע" (דברים כב) -
שנסקלת בפתח בית אביה,
ואם הבעל הוציא שם רע ואינו נכון – לוקה ונותן קנס 100, והעדים נסקלים כעדים זוממים. - 1.גיורת (משנה + מקור בגמרא)"וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָ אֶל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל"
- b.גיורת גמורה (למשל התגיירה עם אמה, שהיא בתולה) אינה שייכת כלל, אלא חנק,
מקרים בהם אין פרשיית "מוציא שם רע" –
מקור:
לגבי העונש שלה - ממעטים מ"בישראל",
(לגבי העונש של מוציא שם רע – "כי הוציא שם רע על בתולת ישראל" (ברייתא שהביא חכם בשם אמי).
- הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה – נסקלת, אך אין את שאר הדינים,
מרבים מ"ומתה".
- d.הורתה ולידתה בקדושה – יהודיה גמורה.
- 2.יתומה
לגבי אם היא נענשת, לא ברור כאן,
לגבי הקנס של הבעל:
רי"ס בר"ח – פטור
וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה
ומקשים – הרי באונס ומפתה שגם כתוב לשון דומה נותן לנערה כשאין לה אב?
תשובה – שם זה דווקא אם כשנאנסה היה לה אב.
רבא – חייב,
שהרי לגבי גרה הבאנו מקור לזה שפטור,
וגרה נחשבת כיתומה, מכאן שיתומה ישראלית – חייב.
- קטנה
ודאי שלא שייך, שהרי אין מענישים קטנה,
וכיון שכאן כתוב נערה ב4 אותיות,
ר"ל לומד שכשכתוב 3 (נער, כמו בפרשיית אונס) – זה גם קטנה.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש











