ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(מט. במשנה עד נ. שליש עליון)
חלק א – חובת האב להאכיל את ילדיו
נתונים:
- עד גיל 6 ("קטני קטנים") - חייב (סה:).
- מבגרות/נישואי הבת – פטור.
- אם האב מת עד שהבת נישאה – חייב מתנאי הכתובה.
הנושא שלנו זה בין 6 לבגרות, לפני שנישאה ולפני שהאב מת.
א. מדאורייתא -
| ברייתא | משנה: "האב אינו חייב במזונות בתו". דיוק: בנים – חייב, בנות – מצווה. | |
| ר"מ ור"י – אין חובה, יש מצווה. | ר"מ – יותר בבנים (עוסקים בתורה) | גם בבנים אין חובה, וזה שהוזכר בנות – ללמד שאפילו אצלם יש מצווה, |
| ר"י – יותר בבנות (שלא יוזלו) | אינו חייב בבתו, וקל וחומר שלא בבנו, | |
| רי"ח ב"ב – אין חובה ואין מצווה. | באמת גם אין מצווה. | |
(מט: רבע עליון)
ב. האם יש תקנת חז"ל שיש חובה?
ר' אילעא –באושא התקינו שיאכיל.
גמרא – אין הלכה כך,
שהרי ניסו לשכנע ולבייש את האב להאכיל (בהנחה שיש מצווה) אך לא כפו,
אך אם האב אמיד – כופין.
(יוצא שגם אם יש דין צדקה, לא כופין אלא משכנעים, אא"כ הוא אמיד).
אגב זה,
ג. עוד תקנות שאמר ר' אליעא שתיקנו באושא
A. הכותב נכסיו לבניו, הוא ואשתו ניזונים מהם
הקדמה –
בעל חייב לזון את אשתו מנכסיו, ואם מת הנכסים משועבדים והיורשים זנים אותה.
אבל, אם הנכנסים נמכרו, הם כבר לא משועבדים לאלמנה (כדי להגן על הקונים).
אך בכל זאת, אם הבת ירשה והתחתנה ובעלה ירש אותה, למרות שהבעל נחשב כלוקח, בכל זאת הקרקע כן משועבדת לאלמנה, כי הבעל לא שילם עבורה.
התקנה – אבא שמכר נכסיו לבניו בחייו, הנכסים משועבדים למזונות ההורים.
- מה החידוש לגבי האמא? הרי הילדים לא שילמו, ולכן ודאי שהנכסים עדיין משועבדים לאמא.
תשובה – היינו חושבים שכיון שהאבא (בעלה חי), הוא יכול לפרנס אותה, ולא הנכסים.
- האם אכן הלכה כך? לא,
שהרי ר' יונתן פסק כך לזקן אחד, והזקן נישקו, ומכאן שזה היה לפנים משורת הדין.
B. המבזבז אל יבזבז יותר מחומש
חיזוקים:
- ר"ע או ר' ישבב הורו כך.
- ראיה מהפסוקים "עשר אעשרנו".
רבנים בבית המדרש
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
