ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- הלכות חמץ ומצה
א. אין מצוה להגעיל כלים, אלא יש היתר להשתמש בכלים בלועים מחמץ, על ידי הגעלה.
ב. אין מברכים על הגעלת כלים מכמה סיבו: 1. אין חובה להגעיל 2. נכלל באיסור לאו של חמץ בפסח, ואין מברכים על מצוות לא תעשה 3. בחמץ בלוע אין ממש 4. ההגעלה לא הופכת איסור להיתר אלא רק מפרידה ביניהם.
ג. חובה לנקות את הכלים היטב לפני ההגעלה. לכלוך (כגון חלודה) שאין בו ממשות אלא רק מראה - אין חובה לנקותו.
א. האם יש מצווה להכשיר כלים לפסח?
בכל שנה לפני פסח רבים נוהגים להגעיל כלים, סירים, סכו"ם, גביעים ועוד.
נחלקו הראשונים האם אדם שמגעיל כלים שבלוע בהם איסור, מקיים מצוות עשה, או שהפסוקים בכלי מדין "את אשר באש תעבירו באש..." הם עצה טובה המורה לנו את הדרך להינצל מאיסור, ואיך ניתן ולהשתמש בכלים שבלוע בהם איסור.
לדעת התוספות והסמ"ק יש מצוות עשה בהגעלת כלים. מאידך לדעת מוני המצוות (בה"ג, רס"ג, רמב"ם וסמ"ג) אין מצווה כזו.
בכל מקרה, אין מברכים על הגעלת הכלים מחמת ארבע טעמים:
- אפשר להשתמש בכלים חדשים ואין הכרח להגעיל את הישנים.
- אין מברכים על מצוות לא תעשה, הגעלת כלים היא חלק מלאו החמץ בפסח.
- אין ממש באיסור הבלוע בכלי
- מברכים רק כאשר האיסור נהפך להיתר (כמו הפרשת תרומות ומעשרות, הטבל הפך להיתר), ובהגעלה רק הפרדנו את האיסור מההיתר (האיסור הבלוע בכלי ממנו) 1 .
ב. ניקוי הכלים לפני ההגעלה
הראשונים למדו ממדרש חז"ל שלפני הגעלת הכלי יש חובה לנקותו.
לדין זה ניתנו שני טעמים:
- הלכלוך לא יאפשר לכלי לפלוט את הבלוע בו.
- מתחת הלכלוך עלול להיות חמץ ממש (ולא רק טעם בלוע) ולחמץ זה לא מועילה הגעלה.
למעשה הטעם שהתקבל להלכה הוא הטעם השני, לכן חובה לנקות היטב את הלכלוך על מנת שלא ישאר שום חמץ על הכלי. אולם, אין חובה לנקות חלודה שאין בה ממשות אלא רק מראה. 2
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
