ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם (מג טז)
רמז לחנוכה במילים 'טבח והכן'. ח מהמילה טבח יחד עם המילה והכן- אותיות חנוכה. (על פי שלטי גבורים הג"ה מרדכי שבת עח ב אות ג)
א. ברכת להדליק נר חנוכה
בגמרא למדנו "מאי מברך? מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה".
יש ראשונים שסברו שצריך לברך בנוסח: 'על הדלקת נר של חנוכה'. מאחר והכלל הוא שאם אפשר לעשות את המצווה על ידי אחר, מברכים 'על מצוות'.
אך למעשה נפסק להלכה לברך 'להדליק'- בראשונים ובאחרונים הובאו כמה הסברים מדוע בנר חנוכה אנו חורגים מהכלל.
אחד ההסברים המעניינים הוא הסברו של הרא"ש- מאחר ומתוך חביבות המצווה בפועל כל אחד מדליק, נחשבת המצווה כמצווה שמוטלת על כל אחד ואחד 'כאילו' אין בה דין שליחות 1 .
שאלה נוספת נוגעת לנוסח ברכה זו- יש מברכים 'נר חנוכה' ויש מברכים כלשון הגמרא 'נר של חנוכה'.
החיד"א מסביר את מנהג המברכים 'נר חנוכה' כך: "כי נר חנוכה אסור להשתמש לאורה, ולזה אומר נר חנוכה, להורות כי הנר אינו כי אם למצות חנוכה. מה שאין כן נר שבת, הכונה נר שאנו משתמשים בו ונרו יאיר לתועלתנו, וזה הנר המאיר הוא של שבת" 2 .
ב. זמן הברכה
'כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן'- כלומר לפני קיום המצווה יש לברך עליה. לכן יש לברך להדליק נר של חנוכה לפני ההדלקה.
נחלקו הראשונים בברכת שעשה ניסים (ושהחיינו בלילה הראשון).
מצד אחד ברור שהיא לא ברכת המצוות, לכן לכאורה לא חייבים לברך אותה לפני, ואולי עדיף אחרי, כשהוא רואה את הנרות ויש 'פרסומי ניסא'. מצד שני, אולי צריך להסתכל על כל הברכות כיחידה אחת ולברכן יחד.
להלכה פסק רמ"א שיש לברך את כל הברכות לפני ההדלקה 3 .
ג. האם סעודה בחנוכה היא סעודת מצווה?
על פי המדרש בחנוכה, מלבד נס המלחמה ונס פח השמן שנעשה בימי החשמונאים, נגמרה גם מלאכת המשכן וימים אלו היו ימי חנוכת המזבח.
חז"ל תקנו יום טוב במגילת תענית לזכר חנוכת המזבח. ולמרות שמגילת תענית בטלה וכיום הימים הטובים המצויינים בה לא נוהגים, מאחר וחנוכה לא בטל, ואנו נוהגים בו עד היום, כתבו הראשונים שיש קצת מצווה להרבות בסעודה בחנוכה (זכר ליום טוב על חנוכת המזבח) 4 .
אולם סעודות אלו אינן סעודות מצוה, מאחר ועיקר התקנה של חנוכה הייתה מחמת ניצחון המכבים על היונים וביטול גזרותיהם. והרי גזרות היונים היו על הרוח, על המצוות והתרבות היהודית ולא על הגוף (בניגוד להמן) ולכן תקנת חנוכה היא 'להודות ולהלל' ולא 'משתה ושמחה' 5 .
למעשה, אם אומרים בסעודה בחנוכה שירות ותשבחות לה' יתברך על הניסים, הסעודה נחשבת לסעודת מצווה 6 .
ד. מדיני על הניסים
"כל שמונת ימי חנוכה אומר על הניסים בברכת המזון בברכת הארץ ובתפלה בברכת מודים" (לשון השו"ע, סימן תרפב סע' א) 7 .
שכח ולא אמר על הניסים בתפילה: אם נזכר לפני שסיים את ברכת מודים, אפילו אמר ברוך אתה ועדיין לא הזכיר שם שמיים, חוזר ואומר על הניסים ומסיים את הברכה. נזכר אחרי שאמר שם שמיים בחתימת הברכה- לא חוזר.
שכח ולא אמר על הניסים בברכת המזון: כל שלא סיים את הברכה (כדלעיל) חוזר.
סיים את הברכה, לדעת רמ"א אומר בסוף ברכת המזון כשמגיע להרחמן- "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה" וממשיך את נוסח על הניסים מהמילים "בימי מתיתיהו" עד הסוף 8 .
ה. מדוע אין מסכת חנוכה במשנה?
דיני הדלקת נר חנוכה נלמדים בברייתא בפרק שני של מסכת שבת. ושאלו האחרונים, מדוע לא ייחד רבי יהודה הנשיא מסכת לדיני חנוכה? מדוע מצוות חנוכה "החביבה עד מאד" (כלשון הרמב"ם) מוזכרת במשניות רק בדרך אגב 9 ?
התשובה הראשונה היא מרבי אברהם בן הגאון מוילנא. הוא מעיד ששמע מאביו, הגר"א, שבמסכתות הקטנות הייתה מסכת חנוכה. לצערנו, ככל הנראה מסכת זו אבדה 10 .
תירוץ אחר כתב החת"ם סופר- כל מצוה שהיו רגילים בה לא נכתבה במשנה לדוגמא: לא כתוב במשנה שצריך לקרוא קריאת שמע בערב, אלא כתוב רק מתי צריך לקוראה. מאחר ומצוות חנוכה חביבה, העם היה רגיל בה וידע את דיניה ולכן רבי יהודה הנשיא לא הוצרך לכתוב את דיניה במשנה 11 .
בדרך דומה לזו ביאר החיד"א, שמאחר שדיני חנוכה מבוארים במגילת תענית, ובזמן שסדר רבי יהודה הנשיא את המשנה לא בטלה מגילת תענית, לא היה צורך לסדר לה מסכת מיוחדת 12 13 .
ו. אכילת מאכלי גבינה, סופגניות ולביבות בחנוכה
מלבד החיובים ההלכתיים בחנוכה, נהגו ישראל בכמה מנהגים שעניינם להזכיר את הניסים שנעשו לאבותינו בימים ההם.
לדוגמא: מנהג אכילת גבינה וחלב, הונהג (לפי אחד ההסברים) כזכר לנס שנעשה על ידי יהודית שהאכילה את מפקד היונים גבינה וכרתה את ראשו 14 .
אמנם יש אומרים שמעשה יהודית קרה כמה שנים לפני נס חנוכה, אך מאחר והיה גם כן עם היונים עושים לו זכר בחנוכה 15 .
הסבר נוסף למנהג אכילת מאכלי חלב: חנוכה הוא חג התורה שבעל פה, ובדומה לשבועות בו אוכלים מאכלי חלב מאחר והתורה נמשלה לדבש וחלב, גם בחנוכה עושים כך 16 .
מנהג אחר הוא לאכול מאכלים מטוגנים בשמן, זכר לנס שנעשה בשמן. מכאן המנהג לאכול לביבות וסופגניות בחנוכה 17 . על הסופגניות מברכים בורא מיני מזונות וברכה מעין שלש.
האם מותר לפנות למקובלים?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
