ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש שבת ומועדים עניינו של חג

פרשת מקץ, שבת חנוכה- ענייני חג חנוכה

לחץ להקדשת שיעור זה
להורדת דף מקורות (PDF)
וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן כִּי
אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם (מג טז)

רמז לחנוכה במילים 'טבח והכן'. ח מהמילה טבח יחד עם המילה והכן- אותיות חנוכה. (על פי שלטי גבורים הג"ה מרדכי שבת עח ב אות ג)

א. ברכת להדליק נר חנוכה
בגמרא למדנו "מאי מברך? מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה".
יש ראשונים שסברו שצריך לברך בנוסח: 'על הדלקת נר של חנוכה'. מאחר והכלל הוא שאם אפשר לעשות את המצווה על ידי אחר, מברכים 'על מצוות'.
אך למעשה נפסק להלכה לברך 'להדליק'- בראשונים ובאחרונים הובאו כמה הסברים מדוע בנר חנוכה אנו חורגים מהכלל.
אחד ההסברים המעניינים הוא הסברו של הרא"ש- מאחר ומתוך חביבות המצווה בפועל כל אחד מדליק, נחשבת המצווה כמצווה שמוטלת על כל אחד ואחד 'כאילו' אין בה דין שליחות 1 .
שאלה נוספת נוגעת לנוסח ברכה זו- יש מברכים 'נר חנוכה' ויש מברכים כלשון הגמרא 'נר של חנוכה'.
החיד"א מסביר את מנהג המברכים 'נר חנוכה' כך: "כי נר חנוכה אסור להשתמש לאורה, ולזה אומר נר חנוכה, להורות כי הנר אינו כי אם למצות חנוכה. מה שאין כן נר שבת, הכונה נר שאנו משתמשים בו ונרו יאיר לתועלתנו, וזה הנר המאיר הוא של שבת" 2 .

ב. זמן הברכה
'כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן'- כלומר לפני קיום המצווה יש לברך עליה. לכן יש לברך להדליק נר של חנוכה לפני ההדלקה.
נחלקו הראשונים בברכת שעשה ניסים (ושהחיינו בלילה הראשון).
מצד אחד ברור שהיא לא ברכת המצוות, לכן לכאורה לא חייבים לברך אותה לפני, ואולי עדיף אחרי, כשהוא רואה את הנרות ויש 'פרסומי ניסא'. מצד שני, אולי צריך להסתכל על כל הברכות כיחידה אחת ולברכן יחד.
להלכה פסק רמ"א שיש לברך את כל הברכות לפני ההדלקה 3 .

ג. האם סעודה בחנוכה היא סעודת מצווה?
על פי המדרש בחנוכה, מלבד נס המלחמה ונס פח השמן שנעשה בימי החשמונאים, נגמרה גם מלאכת המשכן וימים אלו היו ימי חנוכת המזבח.
חז"ל תקנו יום טוב במגילת תענית לזכר חנוכת המזבח. ולמרות שמגילת תענית בטלה וכיום הימים הטובים המצויינים בה לא נוהגים, מאחר וחנוכה לא בטל, ואנו נוהגים בו עד היום, כתבו הראשונים שיש קצת מצווה להרבות בסעודה בחנוכה (זכר ליום טוב על חנוכת המזבח) 4 .
אולם סעודות אלו אינן סעודות מצוה, מאחר ועיקר התקנה של חנוכה הייתה מחמת ניצחון המכבים על היונים וביטול גזרותיהם. והרי גזרות היונים היו על הרוח, על המצוות והתרבות היהודית ולא על הגוף (בניגוד להמן) ולכן תקנת חנוכה היא 'להודות ולהלל' ולא 'משתה ושמחה' 5 .
למעשה, אם אומרים בסעודה בחנוכה שירות ותשבחות לה' יתברך על הניסים, הסעודה נחשבת לסעודת מצווה 6 .

ד. מדיני על הניסים
"כל שמונת ימי חנוכה אומר על הניסים בברכת המזון בברכת הארץ ובתפלה בברכת מודים" (לשון השו"ע, סימן תרפב סע' א) 7 .
שכח ולא אמר על הניסים בתפילה: אם נזכר לפני שסיים את ברכת מודים, אפילו אמר ברוך אתה ועדיין לא הזכיר שם שמיים, חוזר ואומר על הניסים ומסיים את הברכה. נזכר אחרי שאמר שם שמיים בחתימת הברכה- לא חוזר.
שכח ולא אמר על הניסים בברכת המזון: כל שלא סיים את הברכה (כדלעיל) חוזר.
סיים את הברכה, לדעת רמ"א אומר בסוף ברכת המזון כשמגיע להרחמן- "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה" וממשיך את נוסח על הניסים מהמילים "בימי מתיתיהו" עד הסוף 8 .

ה. מדוע אין מסכת חנוכה במשנה?
דיני הדלקת נר חנוכה נלמדים בברייתא בפרק שני של מסכת שבת. ושאלו האחרונים, מדוע לא ייחד רבי יהודה הנשיא מסכת לדיני חנוכה? מדוע מצוות חנוכה "החביבה עד מאד" (כלשון הרמב"ם) מוזכרת במשניות רק בדרך אגב 9 ?
התשובה הראשונה היא מרבי אברהם בן הגאון מוילנא. הוא מעיד ששמע מאביו, הגר"א, שבמסכתות הקטנות הייתה מסכת חנוכה. לצערנו, ככל הנראה מסכת זו אבדה 10 .
תירוץ אחר כתב החת"ם סופר- כל מצוה שהיו רגילים בה לא נכתבה במשנה לדוגמא: לא כתוב במשנה שצריך לקרוא קריאת שמע בערב, אלא כתוב רק מתי צריך לקוראה. מאחר ומצוות חנוכה חביבה, העם היה רגיל בה וידע את דיניה ולכן רבי יהודה הנשיא לא הוצרך לכתוב את דיניה במשנה 11 .
בדרך דומה לזו ביאר החיד"א, שמאחר שדיני חנוכה מבוארים במגילת תענית, ובזמן שסדר רבי יהודה הנשיא את המשנה לא בטלה מגילת תענית, לא היה צורך לסדר לה מסכת מיוחדת 12 13 .

ו. אכילת מאכלי גבינה, סופגניות ולביבות בחנוכה
מלבד החיובים ההלכתיים בחנוכה, נהגו ישראל בכמה מנהגים שעניינם להזכיר את הניסים שנעשו לאבותינו בימים ההם.
לדוגמא: מנהג אכילת גבינה וחלב, הונהג (לפי אחד ההסברים) כזכר לנס שנעשה על ידי יהודית שהאכילה את מפקד היונים גבינה וכרתה את ראשו 14 .
אמנם יש אומרים שמעשה יהודית קרה כמה שנים לפני נס חנוכה, אך מאחר והיה גם כן עם היונים עושים לו זכר בחנוכה 15 .
הסבר נוסף למנהג אכילת מאכלי חלב: חנוכה הוא חג התורה שבעל פה, ובדומה לשבועות בו אוכלים מאכלי חלב מאחר והתורה נמשלה לדבש וחלב, גם בחנוכה עושים כך 16 .
מנהג אחר הוא לאכול מאכלים מטוגנים בשמן, זכר לנס שנעשה בשמן. מכאן המנהג לאכול לביבות וסופגניות בחנוכה 17 . על הסופגניות מברכים בורא מיני מזונות וברכה מעין שלש.
עוד בנושא עניינו של חג

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il