בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • לימוד יומי באמונה
  • נצח ישראל למהר"ל
קטגוריה משנית
undefined
5 דק' קריאה
מפני שבגדולים אין שלימות, והיצר הרע דבק בחסרון, לכן דבק היצר בישראל
וְעוֹד יֵשׁ לָדַעַת וּלְהָבִין, כִּי הַדָּבָר שֶׁהוּא שָׁלֵם הוּא מְסֻלָּק מִן הַחִסָּרוֹן. אֲבָל הַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת, הִנֵּה יֵשׁ בּוֹ חִסָּרוֹן 1 מִצַּד מָה. וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ אוֹתָהּ מַעֲלָה בַּשְּׁלֵמוּת הַגָּמוּר, וְנֶחְשָׁב חָסֵר, 2 וְאַחַר חִסָּרוֹן יִמָּשֵׁךְ הַהֶעְדֵּר וְהַחִסָּרוֹן לְגַמְרֵי. וּלְפִיכָךְ, אוֹתָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה כְּמוֹ יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אוֹתָהּ מַעֲלָה בַּשְּׁלֵמוּת הַגָּמוּר. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת, דָּבָר זֶה נֶחְשָׁב חִסָּרוֹן, וְאַחַר זֶה נִמְשָׁךְ חִסָּרוֹן לְגַמְרֵי, הוּא הַיֵּצֶר הַמֵּבִיא אוֹתוֹ אֶל הָרַע, אַחַר שֶׁאֵין הַמַּעֲלָה שֶׁלּוֹ הוּא בִּשְׁלֵמוּת. וּלְפִיכָךְ כָּל הַנִּבְרָאִים יֵשׁ בָּהֶם הַשְּׁלֵמוּת, וְלֹא שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם הַשְּׁלֵמוּת שְׁלֵמָה, כִּי דָּבָר זֶה אֵינוֹ, רַק הַדָּבָר שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לְכָל בְּנֵי אָדָם, דָּבָר זֶה יֵשׁ לָהֶם בִּשְׁלֵמוּת, וּלְכָךְ אֵין מְגָרֶה בָּהֶם הַיֵּצֶר הָרַע כָּל כָּךְ. אֲבָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהֵם בְּנֵי אֱלֹהִים יוֹתֵר מִכָּל הָאֻמּוֹת, וּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה זֹאת אֵין לָהֶם בַּשְּׁלֵמוּת הַגָּמוּר. שֶׁאִלּוּ הָיָה לָהֶם אוֹתָהּ מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה בִּשְׁלֵמוּת, הָיוּ מַלְאָכִים לְגַמְרֵי, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים פב, ו): אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנִי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם, אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן, וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ, וְכָל זֶה, כִּי אֵין לָהֶם אוֹתָהּ הַמַּעֲלָה בִּשְׁלֵמוּת, לְפִי שֶׁכָּל כָּךְ גְּדוֹלָה הַמַּעֲלָה, וּלְכָךְ יֵשׁ בָּהֶם הַחִסָּרוֹן, וּמִצַּד הַזֶּה דָּבֵק בָּהֶם הָרַע, וְהוּא הַיֵּצֶר הָרַע, בְּיוֹתֵר מִכֹּל. וְיֵשׁ לְהָבִין זֶה גַּם כֵּן. וּשְׁנֵי דְּבָרִים אֲשֶׁר אָמַרְנוּ, הַכֹּל עִנְיָן אֶחָד כַּאֲשֶׁר תָּבִין.

לעתיד לבוא לא יהיה חסרון בבני האדם
וּלְכָךְ הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ נִמְשָׁכִים אַחַר הָרַע יוֹתֵר מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת, כִּי לֹא נִמְצָא בָּהֶם הַמַּעֲלָה הָאֱלֹקִית בִּשְׁלֵמוּת, וּלְכָךְ הַיֵּצֶר הָרַע מְגָרֶה בְּיִשְׂרָאֵל, עַד לֶעָתִיד, כִּי אָז יִהְיֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת, וְלֹא יִהְיֶה כָּאן חִסָּרוֹן. וּלְכָךְ 3 קָאָמַר (סוכה נב, א) עַל הַחִסָּרוֹן וְהִדַּחְתִּיו אֶל אֶרֶץ צִיָּה (יואל ב, כ), מָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם אֵינָם מְצוּיִים. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְצָא עוֹד חִסָּרוֹן בָּעוֹלָם, וְהָעוֹלָם הַזֶּה יְקַבֵּל מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה יוֹתֵר, עַד שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת, וְלֹא יִהְיֶה לָהּ חִסָּרוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵהָעוֹלָם הַבָּא, 4 אַךְ יִהְיֶה הַחִסָּרוֹן בַּמְּצִיאוּת שֶׁהוּא חָסֵר בְּעַצְמוֹ, רוֹצֶה לוֹמַר אֲשֶׁר רָאוּי לִהְיוֹת חָסֵר. וְזֶה שֶׁאָמַר: וְהִדַּחְתִּיו אֶל אֶרֶץ צִיָּה, כִּי הַצִּיָּה וַדַּאי בַּעַל חִסָּרוֹן, וְחִסָּרוֹן דָּבֵק בּוֹ, וְרוֹצֶה לוֹמַר כִּי מַה שֶּׁהוּא רָאוּי אֶל הַחִסָּרוֹן יִהְיֶה נִמְצָא בּוֹ הַחִסָּרוֹן. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם, אֲשֶׁר רָאוּי לָהֶם הַשְּׁלֵמוּת, יִהְיֶה הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת, וְלֹא יִהְיֶה בּוֹ חִסָּרוֹן.
___________________________________
עוד עליך להבין, כי הדבר השלם אין בו חסרון, אבל הדבר שאינו שלם יש בו חסרון 1 מסוים, מפני שחסרה לו השלמות המוחלטת. 2 במקום שיש חסרון נמשך מחסרון זה חסרון נוסף, וסופו להגיע לקלקול וחסרון מוחלט. לכן אותם שהם בעלי מעלה עליונה כמו ישראל, וכמו תלמידי חכמים, לא יתכן שמעלתם תהיה בשלמות מוחלטת, שהרי בסופו של דבר הם בני אדם. החסרון שקיים בהם מביא את היצר לשלוט בהם, ומביאם לרע ולקלקול גמור. שאר בני האדם, כיון שאין להם מעלה אלוקית, הם שלמים לפי מעלתם כבני אדם, לכן אין בהם חיסרון לפי מעלתם, ולכן היצר אינו מתגרה בהם כל כך. אבל בישראל ובתלמידי החכמים, שיש להם מעלה אלוקית ומעלה זו לא תתכן שתהיה אצלם בשלמות, שאילו הייתה אצלם בשלמות היו מלאכים, ועל כך אומר הכתוב: אמרתי אלוהים אתם ובני עליון כולכם, אכן כאדם תמותון, וכאחד השרים תפולו. נפילה זו קורה להם מפני שאין בהם מעלה אלוקית בשלמות, ומחסרונם את השלמות דבק בהם היצר הרע, שהוא הרע הגרוע ביותר. הבן עניין זה. לכשתבין תדע, כי שני הדברים שאמרנו הם למעשה עניין אחד.
לאור דברינו מובן, מדוע היו אנשים בישראל נמשכים אחר מעשים רעים, יותר מאשר שאר האומות. כי בשאר האומות אין את המעלה האלוקית, ובישראל, שיש להם המעלה האלוקית, היא אינה נמצאת אצלם בשלמות, לכן היצר מתגרה בהם. אבל לעתיד לבוא, שהעולם יהיה במצב של שלימות, גם מעלת ישראל תהיה שלימה ללא חסרון, לכן לא יתגרה בהם היצר. על זה 3 אמרו חז"ל, והדחתיו אל ארץ ציה, מקום שבני אדם אינם מצויים שם. פירוש הדברים, יש מקומות שבמהותם הם מקומות חסרים, כמו המדבר. לעתיד לבא מקום ששם בני האדם יהיה מקום שלם, 4 אבל מקום שבמהותו הוא חסר הוא יהיה בחסרונו גם לעתיד לבא. זוהי הכוונה באמרם והדחתיו אל ציה, מקום שבני אדם אינם מצויים שם.


ביאורים
המהר"ל ביאר לעיל שהסיבה לחטאי ישראל היא מעלתם העומדת בניסיון מתמיד מול יצר הרע הנמוך. גדולת ישראל יוצרת פער בין ישראל לבין העולם, ולכן היצר הרע מעמיד אותם בנסיונות והתמודדויות שבהם הם עלולים ליפול, מה שאין כן אצל הגויים.
בדבריו כאן, מבאר המהר"ל באופן אחר. חטאי ישראל הם מוּבְנִים בעצם המעלה של ישראל. ההסבר לכך הוא שישראל באים לחיות את החיים לא ברמה החומרית הטבעית של העולם אלא ברמה הרוחנית, ברמה האלוהית, "אמרתי אלהים אתם", הם באים לחיות חיים מלאי ערכים וקודש. אך בגלל שהדבר שאותו ישראל באים לחיות הוא כל כך גבוה ומורכב ביחס לעולם – אי אפשר לחיות אותו בשלמות. כיום העולם הזה הוא של בני אדם ולא של מלאכים. בעולם הזה אי אפשר להיות אלוהי לגמרי, כי העולם מלא רצונות של חומר, כסף, כבוד וכדומה. לכן כביכול'אין מקום' לישראל בעולם , עדיין אין מקום להסתכל על החומר כמשרת את הקודש בלבד. מכיוון שעדיין אין מקום בעולם לאומה רוחנית-מלאכית, עם ישראל 'חייב' להופיע ברמה נמוכה יותר לרדת קצת ממדרגתו, ודבר זה הוא חסרון לעם ישראל. כאשר יש חסרון מסוים הוא גורר חסרונות נוספים, לכן עם ישראל נמשך לחטאים. היות ואיננו מושלמים זה גורר נפילות נוספות, בשונה מהאומות שמה שיש להם (שהם אומה רגילה ולא רוחנית) יש להם בשלמות. הרעיון שחסרון מושך חסרון, הוא רעיון השייך בעיקר לעולם הרוחני. אולי אפשר להמחיש את ההסבר הזה במציאות גשמית על ידי הדוגמאות הבאות: פרי שלם אינו נרקב באותו קצב שפרי חצוי נרקב, וכן אדם שנכווה בשטח גדול מגופו נחשב פצוע קשה שחייו בסכנה.

הרחבות
* יצר הרע מתגרה בצדיקים
וּמִצַּד הַזֶּה דָּבֵק בָּהֶם הָרַע. המהר"ל מסביר שיצר הרע מתגרה בישראל, כיוון שהם ראויים לשלמות גדולה שטרם הגיעו אליה. באופן אחר מסביר רבי דוד שלמה אייבשיץ שיצר הרע מתגרה בייחוד בצדיקים על מנת לשמור על התמודדות מאוזנת בין טוב לרע ולאפשר להם בחירה שווה, שכן הנטייה לטוב מפותחת אצלם: "והיינו כי הלא לא ברא ה' יתברך את היצר הרע אלא כדי שיהיה בחירה ושיתן שכר, ואמנם היצר הרע היה מבטל הבחירה ומטהו לרע לרוב פיתויו, והיה רחוק משכר ועלול להפסד, רק שאמר ה' יתברך בראתי היצר הרע בראתי לו תורה תבלין, שהתורה מדחה היצר הרע, ולכן האדם עומד בין המשפתים, כי היצר הרע מטהו לרע והתורה מטהו לטוב, ונשאר עומד על בחירתו, לכן לא ניתן רשות להיצר הרע לפתות לאדם אלא כערך התורה שבו, דאם לא כן בטלה הבחירה, ולכן כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו" [ערבי נחל, כי תצא א]. בדרך נוספת הסביר רבי צדוק הכהן מלובלין : יצר הרע הוא כוח התאווה, ואדם צדיק שעוסק בתורה, יש לו היכולת להפוך כוח זה לקדושה בכך שהתאווה תהיה מנותבת לדברי תורה. לכן ניתן יצר הרע לתלמידי חכמים המסוגלים להתמודד איתו ולהפיק ממנו תועלת גדולה יותר [פרי צדיק, תרומה ח] (ראה גם הרחבות קודמות).



סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il