ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּמִפְּנֵי כִּי רַב אָשֵׁי חָשַׁב, כִּי הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה, הָיָה זֶה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים אֵיךְ יֻשְׁפַּע מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא אֶחָד, 1 הָרִבּוּי, וּלְכָךְ הָיוּ חוֹשְׁבִים כִּי 2 אֵין הַהַתְחָלָה אַחַת, וּלְכָךְ עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה. וְהֵשִׁיב לוֹ מְנַשֶּׁה שֶׁאֵינוֹ כָּךְ, וּלְפִיכָךְ אָמַר: מֵהֵיכָן 3 שָׁרֵית הַמּוֹצִיא? וְלֹא יָדַע. וְהֵשִׁיב לוֹ: 4 מֵהֵיכָן דְּקָרֵים בִּשּׁוּלוֹ. דִּמְאַחַר שֶׁמְּבָרֵךְ: הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, וְיֵשׁ בַּלֶּחֶם רֵאשִׁית, וְהַיְנוּ אוֹתוֹ שֶׁקָּרַם בִּשּׁוּלוֹ הוּא רֵאשִׁית, יֵשׁ לוֹ לְבָרֵךְ עַל זֶה הַמּוֹצִיא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רֵאשִׁית וְהוּא עִקָּר, וּלְכָךְ יֵשׁ לוֹ לְבָרֵךְ עָלָיו הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וּבָזֶה הֶרְאָה לוֹ כִּי יָדַע תֵּרוּץ הַקֻּשְׁיָא, אֵיךְ יָבוֹא הָרִבּוּי מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, דְּוַדַּאי הָרִבּוּי בָּא עַל יְדֵי רֵאשִׁית. לְכָךְ אֵין לוֹמַר, כִּי לְכָךְ הָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים כִּי מִן אֲשֶׁר הוּא אֶחָד לֹא יָבוֹא הָרִבּוּי, כִּי יוֹדְעִים דָּבָר זֶה, כִּי מִן הָאֶחָד יָבוֹא הָרִבּוּי, 5 כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וּלְפִיכָךְ אָמַר: מֵאַחַר 6 דַּחֲכִימִיתוּ כֻּלֵּי הַאי, וְיָדְעִיתוּ סִבַּת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָרִבּוּי, לָמָּה 7 פָּלְחִיתוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה. וַאֲמַר לֵיהּ: 8 אִלּוּ הֲוֵית הָתָם הָיָה אֶצְלְךָ הַטָּעוּת יוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי הָיָה בְּךָ הַיֵּצֶר הָרַע, וּלְכָךְ נְקִיטַת בְּשִׁפּוּלֵי גְלִימָךְ בְּשִׁינָּךְ לְבַטֵּל הַמּוֹנֵעַ, 9 וּרְהִיטַת בַּתְּרַהּ, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְמַעְלָה, וְהַכֹּל מְבֹאָר הֵיטֵיב.
עיקר יצר הרע, יצר לעבודה זרה ויצר לעריות
וּבִפְרָט יֵצֶר הָרַע אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה. כִּי כְּבָר הִתְבָּאֵר בַּפֶּרֶק שֶׁלִּפְנֵי זֶה כִּי עִנְיַן הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁמְּגָרֶה יוֹתֵר בְּיִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהֵם קְרוֹבִים אֵלָיו, וּבוֹ דְּבֵקִים. וְזֶהוּ עַצְמוֹ הַסִּבָּה שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע מִתְגָּרֶה בָּהֶם לְבַטֵּל זֶה, לַטַּעַם אֲשֶׁר הִתְבָּאֵר לְמַעְלָה, שֶׁיִּהְיוּ דְּבֵקִים בַּעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהוּא הֶפֶךְ זֶה. וּשְׁנֵי יְצָרִים הֵם, הָאֶחָד הוּא יֵצֶר דְּעֶרְוָה, וְהַשֵּׁנִי הוּא יֵצֶר דַּעֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר דָּבָר זֶה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. יִצְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא שֶׁמְּגָרֶה לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר הָעֲבוֹדָה זָרָה, וְיֵצֶר הָרַע הַזֶּה בְּמַחְשֶׁבֶת הָאָדָם, 10 שֶׁהוּא כֹּחַ שִׂכְלִי, מִטַּעַם אֲשֶׁר הִתְבָּאֵר, מִפְּנֵי כִּי יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל חִבּוּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִצְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא כֹּחַ מוּכָן לְאַבֵּד מִיִּשְׂרָאֵל מַעֲלָה זֹאת, וּלְהַטְעוֹתָם אַחַר הָעֲבוֹדָה זָרָה. וּכְפִי הַמַּעֲלָה אֲשֶׁר יֵשׁ לָאָדָם מִצַּד כֹּחַ הַשִּׂכְלִי, וְכָךְ יֵשׁ לָאָדָם כֹּחַ גּוּפָנִי 11 בְּעֵרֶךְ. וּמַעֲלָה הַזֹּאת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם גּוּף קָדוֹשׁ, אֲשֶׁר רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חִבּוּר אֶל 12 כֹּחַ הַשִּׂכְלִי שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם. וּמִפְּנֵי זֶה עַצְמוֹ גַּם כֵּן יֵצֶר הָרַע יֵשׁ לוֹ לְבַטֵּל מַעֲלָה זֹאת, וְהוּא מֵסִית אוֹתוֹ לָלֶכֶת אַחַר תַּאֲוָתוֹ בָּעֶרְוָה, וְדָבָר זֶה הוּא בִּטּוּל 13 קְדֻשַּׁת הָאָדָם. כְּלַל הַדָּבָר, כִּי אֵלּוּ שְׁתֵּי יְצָרִים, יִצְרָא דְּעֶרְוָה וְיִצְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה, הוּא לִשְׁנֵי חֶלְקֵי הָאָדָם, הַגּוּף וְכֹחַ הַשִּׂכְלִי. וְעוֹד יִתְבָּאֵר.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
31 - פרק ג' חלק י'
32 - פרק ג' חלק י"א
33 - פרק ד' חלק א'
טען עוד
עיקר יצר הרע שמתגרה בישראל הוא לעבודה זרה. בפרק הקודם בארנו, שיצר הרע מתגרה בישראל מפני מעלתם המיוחדת, שהם קרובים אל השם יתברך ודבקים בו יותר משאר העמים. זוהי הסיבה שיצר הרע מתגרה בהם דווקא בעניין עבודה זרה, כדי לבטל מהם את הדבקות בה', שהיא מעלתם המיוחדת. שני יצרים עיקריים הם: יצר עריות, ויצר עבודה זרה, ודבר זה מבואר בדברי חז"ל בכמה מקומות. יצר הרע של עבודה זרה הוא במחשבת האדם, 10 כי האדם הוא נברא רוחני הדבק בקב"ה, והיצר הרע מנסה לבטל מעלה זו. 11 בהתאם לכוחו הרוחני יש לאדם גם כח גופני. גוף זה הוא גוף קדוש, אשר לפי מעלת קדושתו ראוי לו החיבור עם 12 החלק הרוחני שבאדם. לכן היצר בא לבטל מעלה זו ומסית את האדם ללכת אחרי התאווה ולהדבק בעריות, ובכך לבטל את 13 קדושת הגוף של האדם. כללו של דבר, שני היצרים, יצר העריות ויצר עבודה זרה מטרתם לבטל את שני חלקי האדם, הגוף והרוח, ועוד יתבאר בפרק הבא.
ביאורים
רב אשי היה סבור שעם ישראל עבד עבודה זרה בעקבות השאלה כיצד ייתכן הריבוי היוצא מאחד. מנשה הוכיח לו שאין הדבר כך. הם ידעו את סוד הראשית והתוספת. הם הבינו שהקב"ה הוא בורא הכל. אפילו בשלב השלישי של הבריאה, שהמעורבות האנושית היא מכרעת, וקשה לראות את יד ה' בדבר, הם הבינו שהכל מאיתו יתברך. זו הסיבה ששאל מנשה את רב אשי האם הוא יודע מהיכן בוצעים את הפת.
על הפת מברכים 'המוציא לחם מן הארץ'. ולכאורה הברכה אינה מובנת. האם הקב"ה הוציא את הלחם מן הארץ?! לכאורה הקב"ה הוציא רק את החיטה, ואנחנו, בני האדם עיבדנו ויצרנו את הלחם! אם-כן, מדוע אנו אומרים שהקב"ה הוציא את הלחם מן הארץ? התשובה לכך היא שאנו מבינים שגם את הכוח לעשייה האנושית נותן הקב"ה. ברכת הלחם היא הברכה שמבטאת יותר מכל את ההשתתפות האנושית. אנחנו לא אוכלים חיטה אלא לחם שאנו מייצרים. טוחנים, זורים ודשים. ניתן לטעות ולחשוב שאולי הלחם הוא כבר לא מעשה ידי הקב"ה. אך אנו מברכים על הלחם ומגלים שכל התהליך הזה הוא השלמת רצונו של ה'. כל מה שאנו עושים זה מילוי רצונו. אנו בוצעים על החלק המוקרם יותר, הראשון שהתבשל והיה ראוי לאכילה, ומגלים שכל עשיית הלחם מתחילה מנקודת הראשית, שהיא עשיית רצון ה'. מנשה הראה לרב אשי שגם הוא, שהיה יכול לראות את רצון ה' המתגלה דרך העיסה, לא ראה את ההתחלה והראשית של הלחם, שהוא פרי עשייתו של האדם אפילו יותר מהעיסה. לעומתו, מנשה ודורו ידעו זאת, ולכן לא ייתכן שזו הייתה הסיבה לעבודה זרה שלהם.
אם-כן, שואל אותו רב אשי, איך הגעתם לחיים המנותקים מהאחד?!
הסיבה לכך עמוקה וקיומית – יצר עבודה זרה. מה משמעותו של יצר זה? שני היצרים החזקים ביותר הם יצר העבודה זרה ויצר העריות. הם נראים כיצרים הפוכים. יצר עבודה זרה הוא במחשבתו ושכלו של האדם ואילו יצר העריות משתלט על גופו של האדם. האדם יכול לחבר שמים וארץ, לרומם את הגוף הקדוש לחבור אל השכל ולבנות חיים שלמים.
שני יצרים אלו תוקפים במיוחד את עם ישראל. עם ישראל מצטיין בקרבת האלוהים הגדולה שלו ובגופו הקדוש והטהור. יצר העבודה הזרה ויצר העריות באים להשפיל את מעלת ישראל, את קדושתם הרוחנית והגופנית ולגרום להם להיות עם ככל העמים. ייתכן שהם נובעים מתוך התחושה שאין לנו להתנשא על עמים אחרים אלא להיות שווים להם, והדרך היחידה להגיע לכך היא על ידי אימוץ תפיסות מוטעות והתמכרות גופנית שלילית על מנת שלא נהיה מובדלים מכל העמים. הדרך להתגבר עליהם היא דרך ארוכה רצופה קרבות רבים, אך בסופה עם ישראל יעמוד על אישיותו המיוחדת ויוביל את העולם לגאולת עולמים.
הרחבות
* רב אשי ומנשה
יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל חִבּוּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִצְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא כֹּחַ מוּכָן לְאַבֵּד מִיִּשְׂרָאֵל מַעֲלָה זֹאת. ראינו בפרק זה שמנשה ידע והבין כי ה' הוא בורא העולם ומוסיף להשגיח עליו בכל עת. קשה להבין אם-כן כיצד רב אשי לא הבין את היסוד המרכזי ביותר בהכרת ה' הנוגע לכל מה שקיים בעולם?
המהר"ל מסביר שהגירוי העצום המושך את ישראל לעבודה זרה מפאת מעלתם, מביא אותם לידי טעות. ר' צדוק תולה את המשיכה לעבודה זרה כל זמן שכוח הנבואה היה קיים, אך משנחלש זה בטל גם זה: "וכל ריבוי עבודה זרה היה כל זמן שהיה גילוי שכינה ונבואה בישראל. ומשנסתלקה והתחיל תורה שבעל פה התחיל גם כן אצלם (היונים) חכמת יונית שהיא חכמה אנושית" [מחשבת צדיק עמוד שלח].
כעת נוכל לענות על שאלתנו. רב אשי חי בתקופה שבה כבר פסקה הנבואה, והדבקות בה' לא הייתה באותה מדרגה כבעבר, לכן התקשה לחוות ולהבין את הנפילה. רב אשי הבין את מציאות ה' והשגחתו בעולם, אבל מכיוון שלא הייתה לו משיכה לעבודה זרה ונבואה כמו בימות הנביאים, ממילא נראה לו שהמשיכה לעבודה זרה נבעה מטעות שכלית. אולם, מי שחי בעולם של נבואה וידע מהי – מיד השתוקק להתקרב לה' בכל הדרכים האפשריות. השתוקקות זו היא המושכת ומפילה את עובדי העבודה זרה ולא חולשה שכלית.
להצלחת יוסף חיין בן זהבה הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
