ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּמִפְּנֵי כִּי רַב אָשֵׁי חָשַׁב, כִּי הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה, הָיָה זֶה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים אֵיךְ יֻשְׁפַּע מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא אֶחָד, 1 הָרִבּוּי, וּלְכָךְ הָיוּ חוֹשְׁבִים כִּי 2 אֵין הַהַתְחָלָה אַחַת, וּלְכָךְ עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה. וְהֵשִׁיב לוֹ מְנַשֶּׁה שֶׁאֵינוֹ כָּךְ, וּלְפִיכָךְ אָמַר: מֵהֵיכָן 3 שָׁרֵית הַמּוֹצִיא? וְלֹא יָדַע. וְהֵשִׁיב לוֹ: 4 מֵהֵיכָן דְּקָרֵים בִּשּׁוּלוֹ. דִּמְאַחַר שֶׁמְּבָרֵךְ: הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, וְיֵשׁ בַּלֶּחֶם רֵאשִׁית, וְהַיְנוּ אוֹתוֹ שֶׁקָּרַם בִּשּׁוּלוֹ הוּא רֵאשִׁית, יֵשׁ לוֹ לְבָרֵךְ עַל זֶה הַמּוֹצִיא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רֵאשִׁית וְהוּא עִקָּר, וּלְכָךְ יֵשׁ לוֹ לְבָרֵךְ עָלָיו הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וּבָזֶה הֶרְאָה לוֹ כִּי יָדַע תֵּרוּץ הַקֻּשְׁיָא, אֵיךְ יָבוֹא הָרִבּוּי מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, דְּוַדַּאי הָרִבּוּי בָּא עַל יְדֵי רֵאשִׁית. לְכָךְ אֵין לוֹמַר, כִּי לְכָךְ הָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים כִּי מִן אֲשֶׁר הוּא אֶחָד לֹא יָבוֹא הָרִבּוּי, כִּי יוֹדְעִים דָּבָר זֶה, כִּי מִן הָאֶחָד יָבוֹא הָרִבּוּי, 5 כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וּלְפִיכָךְ אָמַר: מֵאַחַר 6 דַּחֲכִימִיתוּ כֻּלֵּי הַאי, וְיָדְעִיתוּ סִבַּת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָרִבּוּי, לָמָּה 7 פָּלְחִיתוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה. וַאֲמַר לֵיהּ: 8 אִלּוּ הֲוֵית הָתָם הָיָה אֶצְלְךָ הַטָּעוּת יוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי הָיָה בְּךָ הַיֵּצֶר הָרַע, וּלְכָךְ נְקִיטַת בְּשִׁפּוּלֵי גְלִימָךְ בְּשִׁינָּךְ לְבַטֵּל הַמּוֹנֵעַ, 9 וּרְהִיטַת בַּתְּרַהּ, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְמַעְלָה, וְהַכֹּל מְבֹאָר הֵיטֵיב.
עיקר יצר הרע, יצר לעבודה זרה ויצר לעריות
וּבִפְרָט יֵצֶר הָרַע אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה. כִּי כְּבָר הִתְבָּאֵר בַּפֶּרֶק שֶׁלִּפְנֵי זֶה כִּי עִנְיַן הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁמְּגָרֶה יוֹתֵר בְּיִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהֵם קְרוֹבִים אֵלָיו, וּבוֹ דְּבֵקִים. וְזֶהוּ עַצְמוֹ הַסִּבָּה שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע מִתְגָּרֶה בָּהֶם לְבַטֵּל זֶה, לַטַּעַם אֲשֶׁר הִתְבָּאֵר לְמַעְלָה, שֶׁיִּהְיוּ דְּבֵקִים בַּעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהוּא הֶפֶךְ זֶה. וּשְׁנֵי יְצָרִים הֵם, הָאֶחָד הוּא יֵצֶר דְּעֶרְוָה, וְהַשֵּׁנִי הוּא יֵצֶר דַּעֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר דָּבָר זֶה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. יִצְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא שֶׁמְּגָרֶה לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר הָעֲבוֹדָה זָרָה, וְיֵצֶר הָרַע הַזֶּה בְּמַחְשֶׁבֶת הָאָדָם, 10 שֶׁהוּא כֹּחַ שִׂכְלִי, מִטַּעַם אֲשֶׁר הִתְבָּאֵר, מִפְּנֵי כִּי יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל חִבּוּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִצְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא כֹּחַ מוּכָן לְאַבֵּד מִיִּשְׂרָאֵל מַעֲלָה זֹאת, וּלְהַטְעוֹתָם אַחַר הָעֲבוֹדָה זָרָה. וּכְפִי הַמַּעֲלָה אֲשֶׁר יֵשׁ לָאָדָם מִצַּד כֹּחַ הַשִּׂכְלִי, וְכָךְ יֵשׁ לָאָדָם כֹּחַ גּוּפָנִי 11 בְּעֵרֶךְ. וּמַעֲלָה הַזֹּאת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם גּוּף קָדוֹשׁ, אֲשֶׁר רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חִבּוּר אֶל 12 כֹּחַ הַשִּׂכְלִי שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם. וּמִפְּנֵי זֶה עַצְמוֹ גַּם כֵּן יֵצֶר הָרַע יֵשׁ לוֹ לְבַטֵּל מַעֲלָה זֹאת, וְהוּא מֵסִית אוֹתוֹ לָלֶכֶת אַחַר תַּאֲוָתוֹ בָּעֶרְוָה, וְדָבָר זֶה הוּא בִּטּוּל 13 קְדֻשַּׁת הָאָדָם. כְּלַל הַדָּבָר, כִּי אֵלּוּ שְׁתֵּי יְצָרִים, יִצְרָא דְּעֶרְוָה וְיִצְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה, הוּא לִשְׁנֵי חֶלְקֵי הָאָדָם, הַגּוּף וְכֹחַ הַשִּׂכְלִי. וְעוֹד יִתְבָּאֵר.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
31 - פרק ג' חלק י'
32 - פרק ג' חלק י"א
33 - פרק ד' חלק א'
טען עוד
עיקר יצר הרע שמתגרה בישראל הוא לעבודה זרה. בפרק הקודם בארנו, שיצר הרע מתגרה בישראל מפני מעלתם המיוחדת, שהם קרובים אל השם יתברך ודבקים בו יותר משאר העמים. זוהי הסיבה שיצר הרע מתגרה בהם דווקא בעניין עבודה זרה, כדי לבטל מהם את הדבקות בה', שהיא מעלתם המיוחדת. שני יצרים עיקריים הם: יצר עריות, ויצר עבודה זרה, ודבר זה מבואר בדברי חז"ל בכמה מקומות. יצר הרע של עבודה זרה הוא במחשבת האדם, 10 כי האדם הוא נברא רוחני הדבק בקב"ה, והיצר הרע מנסה לבטל מעלה זו. 11 בהתאם לכוחו הרוחני יש לאדם גם כח גופני. גוף זה הוא גוף קדוש, אשר לפי מעלת קדושתו ראוי לו החיבור עם 12 החלק הרוחני שבאדם. לכן היצר בא לבטל מעלה זו ומסית את האדם ללכת אחרי התאווה ולהדבק בעריות, ובכך לבטל את 13 קדושת הגוף של האדם. כללו של דבר, שני היצרים, יצר העריות ויצר עבודה זרה מטרתם לבטל את שני חלקי האדם, הגוף והרוח, ועוד יתבאר בפרק הבא.
ביאורים
רב אשי היה סבור שעם ישראל עבד עבודה זרה בעקבות השאלה כיצד ייתכן הריבוי היוצא מאחד. מנשה הוכיח לו שאין הדבר כך. הם ידעו את סוד הראשית והתוספת. הם הבינו שהקב"ה הוא בורא הכל. אפילו בשלב השלישי של הבריאה, שהמעורבות האנושית היא מכרעת, וקשה לראות את יד ה' בדבר, הם הבינו שהכל מאיתו יתברך. זו הסיבה ששאל מנשה את רב אשי האם הוא יודע מהיכן בוצעים את הפת.
על הפת מברכים 'המוציא לחם מן הארץ'. ולכאורה הברכה אינה מובנת. האם הקב"ה הוציא את הלחם מן הארץ?! לכאורה הקב"ה הוציא רק את החיטה, ואנחנו, בני האדם עיבדנו ויצרנו את הלחם! אם-כן, מדוע אנו אומרים שהקב"ה הוציא את הלחם מן הארץ? התשובה לכך היא שאנו מבינים שגם את הכוח לעשייה האנושית נותן הקב"ה. ברכת הלחם היא הברכה שמבטאת יותר מכל את ההשתתפות האנושית. אנחנו לא אוכלים חיטה אלא לחם שאנו מייצרים. טוחנים, זורים ודשים. ניתן לטעות ולחשוב שאולי הלחם הוא כבר לא מעשה ידי הקב"ה. אך אנו מברכים על הלחם ומגלים שכל התהליך הזה הוא השלמת רצונו של ה'. כל מה שאנו עושים זה מילוי רצונו. אנו בוצעים על החלק המוקרם יותר, הראשון שהתבשל והיה ראוי לאכילה, ומגלים שכל עשיית הלחם מתחילה מנקודת הראשית, שהיא עשיית רצון ה'. מנשה הראה לרב אשי שגם הוא, שהיה יכול לראות את רצון ה' המתגלה דרך העיסה, לא ראה את ההתחלה והראשית של הלחם, שהוא פרי עשייתו של האדם אפילו יותר מהעיסה. לעומתו, מנשה ודורו ידעו זאת, ולכן לא ייתכן שזו הייתה הסיבה לעבודה זרה שלהם.
אם-כן, שואל אותו רב אשי, איך הגעתם לחיים המנותקים מהאחד?!
הסיבה לכך עמוקה וקיומית – יצר עבודה זרה. מה משמעותו של יצר זה? שני היצרים החזקים ביותר הם יצר העבודה זרה ויצר העריות. הם נראים כיצרים הפוכים. יצר עבודה זרה הוא במחשבתו ושכלו של האדם ואילו יצר העריות משתלט על גופו של האדם. האדם יכול לחבר שמים וארץ, לרומם את הגוף הקדוש לחבור אל השכל ולבנות חיים שלמים.
שני יצרים אלו תוקפים במיוחד את עם ישראל. עם ישראל מצטיין בקרבת האלוהים הגדולה שלו ובגופו הקדוש והטהור. יצר העבודה הזרה ויצר העריות באים להשפיל את מעלת ישראל, את קדושתם הרוחנית והגופנית ולגרום להם להיות עם ככל העמים. ייתכן שהם נובעים מתוך התחושה שאין לנו להתנשא על עמים אחרים אלא להיות שווים להם, והדרך היחידה להגיע לכך היא על ידי אימוץ תפיסות מוטעות והתמכרות גופנית שלילית על מנת שלא נהיה מובדלים מכל העמים. הדרך להתגבר עליהם היא דרך ארוכה רצופה קרבות רבים, אך בסופה עם ישראל יעמוד על אישיותו המיוחדת ויוביל את העולם לגאולת עולמים.
הרחבות
* רב אשי ומנשה
יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל חִבּוּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִצְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא כֹּחַ מוּכָן לְאַבֵּד מִיִּשְׂרָאֵל מַעֲלָה זֹאת. ראינו בפרק זה שמנשה ידע והבין כי ה' הוא בורא העולם ומוסיף להשגיח עליו בכל עת. קשה להבין אם-כן כיצד רב אשי לא הבין את היסוד המרכזי ביותר בהכרת ה' הנוגע לכל מה שקיים בעולם?
המהר"ל מסביר שהגירוי העצום המושך את ישראל לעבודה זרה מפאת מעלתם, מביא אותם לידי טעות. ר' צדוק תולה את המשיכה לעבודה זרה כל זמן שכוח הנבואה היה קיים, אך משנחלש זה בטל גם זה: "וכל ריבוי עבודה זרה היה כל זמן שהיה גילוי שכינה ונבואה בישראל. ומשנסתלקה והתחיל תורה שבעל פה התחיל גם כן אצלם (היונים) חכמת יונית שהיא חכמה אנושית" [מחשבת צדיק עמוד שלח].
כעת נוכל לענות על שאלתנו. רב אשי חי בתקופה שבה כבר פסקה הנבואה, והדבקות בה' לא הייתה באותה מדרגה כבעבר, לכן התקשה לחוות ולהבין את הנפילה. רב אשי הבין את מציאות ה' והשגחתו בעולם, אבל מכיוון שלא הייתה לו משיכה לעבודה זרה ונבואה כמו בימות הנביאים, ממילא נראה לו שהמשיכה לעבודה זרה נבעה מטעות שכלית. אולם, מי שחי בעולם של נבואה וידע מהי – מיד השתוקק להתקרב לה' בכל הדרכים האפשריות. השתוקקות זו היא המושכת ומפילה את עובדי העבודה זרה ולא חולשה שכלית.
להצלחת יוסף חיין בן זהבה הי"ו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שיא השיאים בפסח!
האם מותר לפנות למקובלים?
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
איך עושים קידוש?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
