בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • לימוד יומי באמונה
  • נצח ישראל למהר"ל
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
ישראל אומה יחידה, השייכת לקב"ה, שהוא אחד
וְאֵיךְ לֹא יִהְיֶה דָּבָר זֶה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא יָחִיד בָּעוֹלָם, אֵיךְ לֹא יִהְיֶה לוֹ בָּעוֹלָם אֻמָּה הַשַּׁיֶּכֶת לוֹ, וְיֵשׁ לָהּ הִתְיַחֲסוּת אֵלָיו, שֶׁהִיא גַּם כֵּן אֻמָּה יְחִידָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יָחִיד. וְהֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (דהי"א יז, כא): וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַתּוֹרָה, וּבִשְׁבִיל זֶה הֵם עַם אֶחָד. וְלֹא כְּמוֹ שְׁאָר עוֹבְדֵי גִלּוּלִים, אֵין לָהֶם תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁהִיא תּוֹרָה אַחַת, רַק יֵשׁ לָאֻמּוֹת דָּת 1 נִימוּסִית, וְדָת נִימוּסִית אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בְּפָנִים הַרְבֵּה. רַק הַתּוֹרָה כְּתִיב בָּהּ (במדבר טו, לא): תּוֹרָה אַחַת תִּהְיֶה לָכֶם, וְעַל יְדֵי הַתּוֹרָה גַּם כֵּן יִשְׂרָאֵל עַם אֶחָד. אֻמָּה כְּמוֹ זֹאת, הִיא שַׁיֶּכֶת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ אֶחָד, וְאִם כֵּן, אֵיךְ נֹאמַר כִּי מַעֲלַת יִשְׂרָאֵל בְּטֵלָה מֵהֶם וְאֵינָם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ?! וַהֲרֵי מֻכְרָח שֶׁיִּהְיֶה נִמְצָא אֻמָּה יְחִידָה בָּעוֹלָם שֶׁהִיא אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
________________________________
לא יתכן לומר שהקב"ה עזב את ישראל מסיבה נוספת. הקב"ה הוא יחיד בעולם, לכן צריכה להיות בעולם אומה אחת יחידה, שהיא שייכת לו ומתייחסת אליו. אומה זו צריכה להיות אומה יחידה, כמו שהקב"ה יחיד. אומה זו היא ישראל, שעליה נאמר: ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. יחידות עם ישראל נובעת מהיות להם תורה מהשמים, שאין הם כמו שאר האומות, שדתם 1 אנושית ולא אלוקית, ולכן יש לה הרבה פנים. על התורה האלוקית נאמר: תורה אחת תהיה לכם, ועל ידי התורה, שהיא אחת, גם עם ישראל הינו עם אחד. אומה יחידה זו שייכת לקב"ה, שהוא אחד, אם כן לא יתכן שמעלה זו של עם ישראל תתבטל מהם, ולא יהיו שייכים לקב"ה, שהרי חייבת להיות אומה אחת יחידה, שהיא שייכת לקב"ה!


ביאורים
הרמב"ם מבאר בהלכות יסודי התורה [פרק א, ז] שאחד מעיקרי האמונה, הוא האמונה בכך שה' אחד: "אלוה זה אחד הוא... אחד, שאין כיחודו אחד מן האחדים הנמצאים בעולם – לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה, ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות, אלא יחוד שאין יחוד אחר כמותו בעולם. וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר ה' אלהינו ה' אחד". אחדותו של ה' היא אחדות גמורה, מעל כל אחדות שאנו מכירים בעולם שלנו.
המהר"ל מסביר שתכונה ייחודית זו של ה' אחד, חייבת להתגלות גם בעולם מרובה הגוונים שלנו. כשם שה' אחד, כך ישנו צורך שתהיה אומה ייחודית בעולם בעלת תכונה ייחודית זו, שתנהל את חייה בהתאם.

התנהלות החיים של עם ישראל, היא על פי התורה הנצחית שניתנה לנו מפי הקב"ה בהר סיני, ובזה אנחנו שונים מכל שאר האומות. כל האומות מנהלות את חייהן על פי הגדרות וחוקים שקבעו לעצמן, ואלה יכולים להשתנות, כיוון שאין בהם קו אחד, נצחי ואלוהי.
אצל עם ישראל ההתנהלות וההליכה על-פי התורה טבועה וחקוקה בצורה טבעית, מפני שבשורש הפנימי שלהם גם עם ישראל וגם התורה, נבראו כחלק מהתכונה הייחודית של ה' אחד. ייחודיות זו באה לידי ביטוי בנוסח התפילה של מנחה בשבת, אותו תיקנו לנו חז"ל: "אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". מטרתו של עם ישראל היא לאחד את העולם כולו סביב ה'. באופיו טבועה תכונת האחדות האלוהית שמאחדת את הגוונים השונים למגמה אחת. הדרך לאחד את העולם היא על ידי התורה, שאף בה טבועה תכונת אחדות זו – "תּוֹרָה אַחַת". דרכה של התורה ומצוותיה היא שמחברת את הכוחות הקיימים בעולם למגמה האלוהית.
ייחודיות זו של עם ישראל מלמדת אותנו על התפקיד המיוחד שיש לנו, תפקיד נצחי שמוטבע בנפשנו ולא יכול להשתנות, להתבטל או חלילה להתחלף עם שום אומה אחרת.

הרחבות
* מתי ללמוד מהאומות
וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַתּוֹרָה. המהר"ל כותב שרק לישראל יש תורה. אולם אין זה אומר שלעם ישראל אין מה ללמוד מהאומות, כפי שעולה מדברי הרב קוק : "כשכח ישראל גדול ונשמתו מאירה בקרבו בהופעה וענפיו המעשיים מתוקנים, בסדור מלא, בקדושה ביחוד ובברכה, במקדש וממשלה, בנבואה וחכמה, אז ההתרחבות לצד החול, לענוגי החושים הרוחניים והגשמיים, להצצה חָדִירִית ופנימית לתוך חייהם של המון עמים ולאומים שונים, למפעליהם וספריותיהם, התגברות עוז החיים הטבעיים, כל אלה טובים הם ומסוגלים להרחיב את אור הטוב" [אורות התחיה טו] הרב קוק מסייג את הדברים ומתנה אותם במציאות בה ישראל חיים באופן מתוקן.
מה יכולים ישראל ללמוד מהאומות? מבאר הרב קוק: "הקבלה (מה שלומדים ישראל מהאומות) היא מבחוץ וההשפעה (מה שמלמדים ישראל את האומות) מבפנים. כלומר, פנימיות החיים שלמה היא בישראל, באין צורך להעזר משום כח זר בעולם, וכל שלטון משרה בישראל מקרב פנימיות החיים הוא נובע, "מקרב אחיך – ממובחר שבאחיך" [בבא קמא פח.]" [אורות ישראל ה, ב] עם ישראל אינו צריך ללמוד מהגויים מוסר וערכים. אלו, נמצאים בקרב ישראל ואותם הוא מעניק לעולם. אולם: "לחיצוניות החיים מזדמן שצריך השלמה דוקא מבחוץ, "יפיפותו של יפת באהלי שם" [מגילה ט:], "חיל גוים תאכלו ובכבודם תתימרו" [ישעיה סו, א]" [שם] כל מה שנוגע למסגרת החיצונית של החיים שבהם פיתחו הגויים כלים שימושיים שיכולים לתרום לשמירה על מוסר וערכים – 'חכמה בגויים', אותו יכולים ישראל ללמוד.




סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il