ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
בשבת הקרובה נקרא את הפרשיות אחרי מות וקדושים. הקריאה תפתח בגורלם של נדב ואביהו, בני אהרון הכהן, עליהם נאמר:
"וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְקֹוָק וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי יְקֹוָק: ... הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ ... וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְקֹוָק" (ויקרא י', ב-ו).
נשתדל, במיוחד השבוע, לקראת יום הזכרון, לחזק את המשפחות שבניהם נהרגו על קידוש השם בהגנת העם והמדינה ובצמידות לזכרון, נודה לקב"ה על עצמאותנו ועל פדות נפשנו.
לצערנו הרב, בימים אלה הצטרף הרוג מלכות נוסף לרשימה הארוכה, שלום יוחאי שרקי (אביו, הרב אורי שרקי יבדל לחטו"א, חבר בצוות 'ארץ חמדה').
ושוב קדרו השמים וחשכה השמש בצהרים, עם הסתלקותו לגנזי מרומים של הגאון הצדיק והקדוש, ראש ישיבת הר עציון, הרב אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שהיה חבר בהנהלה התורנית של בתי הדין 'ארץ חמדה-גזית' והתוכנית להכשרת מנהיגות תורנית לתפוצות ב'ארץ חמדה'.
מן השמים תנוחמנה שתי המשפחות.
תלי תילים של מילים נכתבו בניסיון להבנת הרקע לפריצת השריפה ולהסביר את מות הבנים.
ננסה בדברינו הקצרים להאיר נקודה אחת.
לשון התורה: "אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן" (ויקרא ט"ז, א), מזכירה לנו את הצעתו הקשה להבנה של ראובן, בנו של יעקב אבינו: "אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית" (בראשית מ"ב, לז).
כדי להבין את העניין, נעיר כי מי שמכר את יוסף היה יהודה. התורה קושרת את האסון הנורא שהתרחש במשפחתו, כששני בניו הצעירים הסתלקו בטרם עת, למכירת אחיו. תמר אשת בניו פנתה אליו בלשון בה הוא ניסה לכסות על פשעו: "הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם לֹא" (שם, ל"ז, לב) ="הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה" (שם, ל"ח, כה).
המעורבים האחרים היו ראובן, שמעון ולוי.
ראובן שלא השתתף בפעל במכירה, הבין שאם הוא יגרום להיעלמותו של בנימין, ישלם גם הוא את המחיר הנורא - שני הבנים.
לוי שהציע להרוג את יוסף וקיבל את ההצעה להסתפק במכירתו, שילם גם הוא בשני הבנים, צאצאיו, בני אהרון. מות שני בני אהרון קשור לחטא העגל, כבר הוכחנו בעבר כי חטא העגל קשור בטבורו ובשורשו לחטא מכירת יוסף.
(בהזדמנות אחרת, בלנ"ד, נסביר כיצד שמעון 'שילם' על המכירה).
מכירת אח ופגיעה באחדות האומה, עלולה להיות קיטרוג נורא. אחדות ושלום בין אחים, אהובה לפני המקום ועושה נחת רוח.
בימים מיוחדים אלה נזכיר את מדרש חז"ל על נבואתו של הנביא הושע, גדול נביאי דורו:
"חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ" (ד', יז).
"וכן היה ר' אלעזר הקפר אומר, אהבו את השלום, ושנאו את המחלוקת. גדול השלום, שאפילו בשעה שישראל עובדין עבודה זרה ויש שלום ביניהם, אומר הקדוש ברוך הוא אין רצוני ליגע בהן, שנאמר: " חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ ", אבל בדבר מחלוקת מהו אומר: "חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ", הא, גדול השלום, ושנואה המחלוקת. כיצד, עיר שיש בה מחלוקת, סופה ליחרב, ואמרו חכמים מחלוקת בעיר, שפיכות דמים [בעיר]" (מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק ז).
נשתדל כולנו להפנים מסר דווקא בימי ספירת העומר, הימים שבם נפלו בחרב תלמידי החכמים, תלמידיו של רבי עקיבא, כיוון שלא נהגו כבוד זה בזה ונסתם הגולל על אפשרות חידוש עצמאותו של עם ישראל בארצו, למשך כמעט אלפיים שנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
