ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
בשבת הקרובה נקרא את הפרשיות אחרי מות וקדושים. הקריאה תפתח בגורלם של נדב ואביהו, בני אהרון הכהן, עליהם נאמר:
"וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְקֹוָק וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי יְקֹוָק: ... הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ ... וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְקֹוָק" (ויקרא י', ב-ו).
נשתדל, במיוחד השבוע, לקראת יום הזכרון, לחזק את המשפחות שבניהם נהרגו על קידוש השם בהגנת העם והמדינה ובצמידות לזכרון, נודה לקב"ה על עצמאותנו ועל פדות נפשנו.
לצערנו הרב, בימים אלה הצטרף הרוג מלכות נוסף לרשימה הארוכה, שלום יוחאי שרקי (אביו, הרב אורי שרקי יבדל לחטו"א, חבר בצוות 'ארץ חמדה').
ושוב קדרו השמים וחשכה השמש בצהרים, עם הסתלקותו לגנזי מרומים של הגאון הצדיק והקדוש, ראש ישיבת הר עציון, הרב אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שהיה חבר בהנהלה התורנית של בתי הדין 'ארץ חמדה-גזית' והתוכנית להכשרת מנהיגות תורנית לתפוצות ב'ארץ חמדה'.
מן השמים תנוחמנה שתי המשפחות.
תלי תילים של מילים נכתבו בניסיון להבנת הרקע לפריצת השריפה ולהסביר את מות הבנים.
ננסה בדברינו הקצרים להאיר נקודה אחת.
לשון התורה: "אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן" (ויקרא ט"ז, א), מזכירה לנו את הצעתו הקשה להבנה של ראובן, בנו של יעקב אבינו: "אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית" (בראשית מ"ב, לז).
כדי להבין את העניין, נעיר כי מי שמכר את יוסף היה יהודה. התורה קושרת את האסון הנורא שהתרחש במשפחתו, כששני בניו הצעירים הסתלקו בטרם עת, למכירת אחיו. תמר אשת בניו פנתה אליו בלשון בה הוא ניסה לכסות על פשעו: "הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם לֹא" (שם, ל"ז, לב) ="הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה" (שם, ל"ח, כה).
המעורבים האחרים היו ראובן, שמעון ולוי.
ראובן שלא השתתף בפעל במכירה, הבין שאם הוא יגרום להיעלמותו של בנימין, ישלם גם הוא את המחיר הנורא - שני הבנים.
לוי שהציע להרוג את יוסף וקיבל את ההצעה להסתפק במכירתו, שילם גם הוא בשני הבנים, צאצאיו, בני אהרון. מות שני בני אהרון קשור לחטא העגל, כבר הוכחנו בעבר כי חטא העגל קשור בטבורו ובשורשו לחטא מכירת יוסף.
(בהזדמנות אחרת, בלנ"ד, נסביר כיצד שמעון 'שילם' על המכירה).
מכירת אח ופגיעה באחדות האומה, עלולה להיות קיטרוג נורא. אחדות ושלום בין אחים, אהובה לפני המקום ועושה נחת רוח.
בימים מיוחדים אלה נזכיר את מדרש חז"ל על נבואתו של הנביא הושע, גדול נביאי דורו:
"חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ" (ד', יז).
"וכן היה ר' אלעזר הקפר אומר, אהבו את השלום, ושנאו את המחלוקת. גדול השלום, שאפילו בשעה שישראל עובדין עבודה זרה ויש שלום ביניהם, אומר הקדוש ברוך הוא אין רצוני ליגע בהן, שנאמר: " חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ ", אבל בדבר מחלוקת מהו אומר: "חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ", הא, גדול השלום, ושנואה המחלוקת. כיצד, עיר שיש בה מחלוקת, סופה ליחרב, ואמרו חכמים מחלוקת בעיר, שפיכות דמים [בעיר]" (מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק ז).
נשתדל כולנו להפנים מסר דווקא בימי ספירת העומר, הימים שבם נפלו בחרב תלמידי החכמים, תלמידיו של רבי עקיבא, כיוון שלא נהגו כבוד זה בזה ונסתם הגולל על אפשרות חידוש עצמאותו של עם ישראל בארצו, למשך כמעט אלפיים שנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
