ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
- הלכה מחשבה ומוסר
- גמילות חסדים
- שיעורים כלליים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
אברהם אבינו הוא איש החסד - 'תיתן אמת ליעקב חסד לאברהם'. בקוראו בשם ה' בכל מקום הוא עושה חסד עם האנושות כולה בהסיגו לאחור את הערפל האלילי המכסה על האמונה הטהורה. ברוחב לב הוא מאפשר לבן חסותו לוט לבחור לו את מקום התערותו הכלכלית וכשזה נשבה אף יצא למרחקים למבצע חילוץ. אברהם גם מתקשה לקבל את נוקשותה של שרה אשתו המבקשת ל'העיף' מהבית את בן האמה המצחק ברשע עם יצחק, ויוצא במחאה עקשנית 'כנגד' הקדוש ברוך הוא המבקש לבער מן העולם את הרשע של סדום.
אברהם אבינו הוא סמל החסד, הן בקרבת אלוקים אליה הגיע בפרשת העקידה, כמו גם בהתחננו אל ה' 'לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ'. לכן אנו, תלמידיו של אברהם אבינו, מבקשים למשוך על עצמנו את מידת חסדו המופלאה ומתפללים 'משוך חסדך ליודעיך', להוסיף חסד רב בעולם שכה רעב לכך.
מה פירוש הברכה 'מגן אברהם'?
ועם כל חשיבותה של מידת החסד, אנו יודעים שבנו, יצחק אבינו, בעל מידת הדין - 'פחד יצחק' הוא המשלים לאברהם אביו. משמע, חסד לבד אינו יכול להתקיים, והוא נזקק להשלמה על ידי הצד הנגדי לו.
באופן מרתק העמיקה בכך תורת החסידות. בפירושו לברכת 'מגן אברהם' מחדש האדמו"ר הזקן מחב"ד חידוש נוקב. נוסח חתימת הברכה נראה תמוה משהו, מדוע אברהם נזקק למגן? רש"י על מעמד הברית בין הבתרים מסביר שה' מרגיע את חששו על הנפשות שהרג בקרב החילוץ של לוט, אך השאלה היא מדוע אנו חותמים דוקא בפרט זה של 'מגן אברהם'? מסביר האדמו"ר הזקן מחב"ד, שמידת החסד של אברהם צריכה מגן, והעולם כולו חייב בהגנה - מפני החסד העצום של אברהם שחורג מן המדה כי אין בו ולו המעט הנצרך ממידת הדין. בחסד בלבד אי אפשר לנו לבצע את תפקידנו, 'לתקן עולם במלכות שד-י': 'דהנה אברהם הוא בחינת חסד גדול עד מאד וכולם טובים בעיניו והוא רק טוב ולכן אמר 'לו ישמעאל יחיה לפניך' - אבל באמת אין מהראוי לעשות כן. דהנה בביאת המשיח צריך לבער כל הרע מן העולם ואם יתנהג העולם בחסדו הגדול של אברהם לא היה העולם יכולים לבא למדרגה של משיח' (תורה אור - לך לך).
השלמות זקוקה לאיזון: 'וְיָדַעְתָּ כִּי ה' אלוקיך הוּא... שׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאהֲבָיו... וּמְשַׁלֵּם לְשׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ' - גם חסד וגם תשלום לשונאים.
גם אוהב ישראל וסניגורם הגדול, איש מדת החסד המוחלט ר' לוי יצחק מברדיטשב מסביר קרוב לכך: "כי יש צדיק שעובד את הבורא בשמחה גדולה ובאהבה והנה צדיק זה הוא רך בטבע מאוד ואין יכול לעשות שום נקמה בהשונאים שיש לו. והצדיק שעובד הבורא ביראה במדת הדין אזי הוא קשה בטבע מאוד ויש לו חשק לעשות נקמה בהשונאים". (קדושת לוי - ליקוטים)
אי אפשר רק עם חסד?
מעתה קשה. חפצנו וחובתנו היא להידבק במידותיהם של אבותינו הגדולים, וכי מעתה נמעט בחסד?
אך נראה ברור שעיקר האבחנה היא בין הפרט לבין הנהגת הכלל: האדם הפרטי אכן ראוי לו שמידותיו יטו לטובת החסד יותר מאשר לצד הדין.
והכלל לעומת זאת חייב להישמר, ובייחוד בעת מלחמה, מתת עדיפות יתר לרכרוכיות המתעטפת באיצטלה של חסדים. כך ניתן להבין איך דוד המלך, זה המבקש 'אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי' מכתיב על ערש מותו צוואה נוקשה לשלמה בנו ביחס לדרך ה'טיפול' הראויה בכמה מאויביו - והתוצאה היא שבמהרה 'הממלכה נכונה בידו'. ואין זו סתירה, כי דוד יודע לנסח את הדברים גם כך: 'וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית איְבָי' כי יש חסד מנצח אוייב, הוא חסד ה' עם אוהביו.
מדינת ישראל הנמצאת במלחמה מוצאת חלק מבניה היהודים עוזרים בחסדם ביד שונאינו. יתכן שהם מיחסים את חסדם השופע על האוייב כמורשה מאברהם אבינו. יתכן. אך יותר סביר ששכנתנו הנוצרית מהגלות מפמפמת לתודעתם את החמלה 'הידועה' שלה, אהבת האדם שהתגלתה במסעי הצלב ובאינקויזיציה. אך לא כן דרך התורה. חלק מגילוייה של ממלכתיות בריאה מתבטאים בהפעלת מידת הדין הגמור על מבקשי רעתינו, כדברי נעים זמירות ישראל 'אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּיגֵם וְלא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם: אֶמְחָצֵם וְלֹא יֻכְלוּ קוּם יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי'.
אברהם אבינו - מאז והיום
לפני יותר מ - 3700 שנה התקיים כאן 'וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ', והנה בניו נאחזים חזרה ב'אלון מורה' בה עבר, אלא שאולי בגלל החסד המוחלט שלו, 'הכנעני אז בארץ' והוא עדין בארץ שטרם נכבשה כולה לפנינו.
לשם שלמות קומתנו הלאומית הבנויה בחוברת מחסד ודין ועם עלות שחר גאולתנו, נתפלל שיאירו עלינו דברי 'בעל התניא' בסוף דבריו: 'לכן, בכל בוקר כשמתעורר מדת אברהם, מדת חסד בלא גבול, אנו צריכים לברך ברכת 'מגן אברהם' - שיעשה מגן לבחינת אברהם זו - לטובתנו'. ורק אז, 'כשה' עוז לעמו יתן', תתממש גם השאיפה הקדושה, הפנימית, 'ה' יברך את עמו בשלום'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
