זוגיות לאחר המוות | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
נישואין וזוגיות
שיעורים נוספים

קטגוריה משנית

מדורים
רביבים

9734

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ציפורה בת דוד

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

נישואים שניים
המאמר על הרב גוסטמן זצ"ל זכה לתגובות רבות. בתוכן היו כמה תגובות כאובות שנגעו לשאלת זיווג שני.

נזכיר תחילה את הדברים שפורסמו על הרב גוסטמן: לאחר פטירת הרבנית, היו שביקשו להציע לרב גוסטמן שידוך, ופנו לד"ר פיינגולד שיביא את הצעת השידוך בפני הרב. השיב הרב בתקיפות גדולה (ביידיש): "ד"ר פיינגולד, יש לי אשה אחת - בעולם הזה, בעולם הבא ובתחיית המתים! בתחיית המתים יהיה לי רק את אשתי! אני לא רוצה אף אשה אחרת!".

בעקבות פרסום הדברים היו אלמנות של קדושים שנהרגו במלחמה ובהתיישבות, שהתחזקו בדעתן כי מתוך נאמנותן לבן הזוג הקדוש והאהוב, אין ראוי להן להינשא לגבר אחר. שכן אם אהבתן לבן זוגן הקדוש היתה אמיתית ושלמה, איך יתכן שיבוא אחר במקומו? ובנוסף לכך מנקרת במוחן השאלה: אם יינשאו לאחר, עם מי יהיו בעולם הבא ובתחיית המתים?

ואחד פנה וסיפר לי על חברו שהוא בשנות השלושים לחייו, ויש לו ארבעה ילדים. אשתו נהרגה לפני כשנה בתאונת דרכים, ומרוב צערו חשב בליבו שלא יתחתן עוד לעולם, כי אחרי אהבתו הגדולה שהיתה לו עם אשתו המנוחה, לא יוכל לאהוב אף אשה אחרת. ולמרות שחבריו דיברו על לבו, וניסו לשכנעו לחשוב על עתידו ועל עתיד ילדיו הזקוקים לאשה שתשמחם ותפיג את יגון יתמותם, לא קיבל את דבריהם. וכאשר קרא את דברי הרב גוסטמן, התחזק בדעתו.

ואם לא נבאר את הדברים בהרחבה, יחשבו כל האלמנות והאלמנים כי הנכון הוא שישמרו אמונים לבן זוגם ולא יתחתנו עוד.

הרב גוסטמן היה בן שבעים
לפני שנרחיב, צריך לציין כי בעת שנפטרה אשתו היה הרב גוסטמן כבן שבעים שנה, וברור שאין להשוות אדם בן שבעים לבן שלושים או ארבעים.

בנוסף לכך, הקשר של הרב גוסטמן עם אשתו הרבנית נצרב באש התופת של השואה, בשנים השחורות ביותר. ואחר שעברו ביחד את כל הייסורים שעברו, ברור ומובן שקשה מאוד לאשה אחרת לבוא במקומה.

ועוד היה אומר הרב גוסטמן שהוא "מחמיר על עצמו", אבל אין הרבים צריכים לחקות את הנהגתו.
להבנת ההבדל בין הלכה לסיפור ככלל, ראוי לעמוד על ההבדל שבין לימוד הלכה ולימוד סיפורים. ההלכה היא פסוקה ומגדירה היטב את הגבולות, מתי אדם חייב לקיים מצווה מסוימת ומתי פטור, מתי זו מידת חסידות ומתי מנהג שטות. אבל גבולות ההלכה רחבים, וכיצד חיים בתוכם אנו לומדים על ידי הסיפורים.

בתנ"ך ובחז"ל אנו פוגשים סיפורים רבים, ומכל סיפור אנו לומדים כיצד הגשימו גדולי ישראל, כל אחד לפי אופיו ולפי הנתונים בהם חי, את האידיאלים הגדולים של התורה. יש שנטו למידת הדין, והיו מחמירים וקפדנים כבית שמאי. ויש שנטו למידת החסד, והיו נוחים ומקילים כבית הלל. יש שהיו גיבורים ונועזים ופרצו דרכים כדוד המלך, ויש שהיו זהירים ומתונים כחזקיהו המלך.

אין ללמוד כל סיפור כהלכה למעשה לכל ישראל, שכן פעמים רבות הסיפורים סותרים זה את זה. וזהו שאמרו חכמים (ב"ב קל, ב): "אין למדין הלכה מפי מעשה - עד שיאמרו לו הלכה למעשה".

כיצד ללמוד סיפורים
ההלכה מגדירה באופן כללי מה מותר ומה אסור, מה מצווה ומה מידת חסידות, אבל איך חיים בתוך תחומי ההלכה אנו לומדים מתוך הסיפורים. וכל אדם צריך להתבשם מכל הסיפורים; מקצתם יהיו מנחי דרך עבורו כל ימיו, מפני שהם מתאימים לשורש נשמתו. ומקצתם יאירו לפניו במוסריותם, אבל הוא יידע כי שורש נשמתו שונה ועל כן הוא צריך לנהוג אחרת, ורק לעיתים נדירות יזדמן לפניו להתנהג לפיהם. בכמה וכמה מקומות דיבר הרב קוק על כך שצריך כל אדם להתחזק ללכת בדרכו המיוחדת המתאימה לאופיו, ולא להיות מושפע ממנהגי חסידות של אחרים שאינם מתאימים לו.

כאן המקום להעיר על מקצת מכותבי הסיפורים בדור האחרון, שטשטשו את הייחוד המאפיין כל אחד מגדולי ישראל, והכניסו את כולם למיטת סדום אחידה, כדי שכולם ישמשו כמודל אחיד לצדיקות וחסידות. לשם כך אף העזו לשנות סיפורים. יש בכך פגיעה בדמותם האמיתית של גדולי ישראל, והיותר חמור - פגיעה בהדרכת התורה, שיש בה גוונים ונתיבים המתאימים לשורש נשמתו של כל אדם. והקורא בספריהם עלול לחשוב בטעות כי כל מיני מידות ותכונות שיש בו נחשבות כרעות ועליו ללחום בהם, ולא יידע כי גם להם יש מקום גדול בעבודת ה', כפי שאפשר להבין מהסיפורים הנפלאים על גדולי ישראל.

ההלכה בנוגע לאלמנים ואלמנות
נחזור לענייננו. לפי ההלכה, איש שעדיין אין לו בן ובת ונפטרה אשתו - מצווה מן התורה שיישא אשה כדי לקיים מצוות פריה ורביה. ומצווה זו חובה לקיימה, ורק במקרים מיוחדים רשאי אדם להימנע מקיומה.

ואם כבר יש לו בן ובת, אמרו חכמים שמצווה שישא אשה משנים טעמים: א) כדי שיוכל להוליד עוד ילדים ב) מפני הערך שבחיי נישואים. אבל אף שזו מצווה, אין בכך חובה.

ועוד תקנו חכמים, שאשה שהתאלמנה לא תינשא לפני עבור שלושה חודשים מיום שנפטר בעלה (שו"ע אה"ע יג, א). ואיש לא יתחתן עד שיעברו עליו שלושה רגלים, כדי ששמחת הרגלים תפיג את צערו ויוכל להיפתח רגשית לקשר חדש. ורק במקרים מיוחדים, כגון שיש לו ילדים קטנים שזקוקים לאשה שתסייע בטיפולם, מתירים לו להינשא לפני כן (שו"ע יו"ד שצב, א-ב).

הנה כי כן, אחר שלמדנו את ההלכה מצאנו למעשה כי ההלכה הגדירה את הגבולות, אבל הגבולות רחבים מאוד, ובתוכם צריך כל אדם להחליט לשם שמיים כיצד לנהוג.

למשל, לאלמנה מותר להינשא אחר שלושה חודשים אבל אין עליה חובה. וכן איש, אם יש לו בן ובת, מצווה שיתחתן אבל אין חובה. על כן, אם הוא מבוגר וחושש שלא יהיה בכוחו לגדל עוד ילדים ולחנכם, עדיף שלא ישא אשה צעירה שיכולה ללדת. ואם הוא חושש שאחר שאהב כל כך את אשתו לא יוכל לאהוב אשה אחרת, או שהוא חושש שברבות השנים נעשה עצבני ורגזן ולא יוכל להתרגל לאשה חדשה, מוטב שלא יתחתן.

לשם כך נועדו הסיפורים: להתבונן על ידם באופן עמוק בחיים המורכבים וללמוד מהם אורחות חיים.

דברי גדולי ישראל והמגיד ממזריטש
ואמנם יש סוברים שעל פי הקבלה יש סכנה מסוימת בנישואי אלמנה, מפני הקפדת הבעל הראשון (שו"ת חיים שאל ב, יט). ולדעת רבים הסכנה היא רק בשנה הראשונה (שו"ת מהרש"ם ב, קמא). ויש אומרים שצריך הבעל השני לומר את התיקון של הרש"ש ובזה יינצל מהסכנה (רב פעלים ב, סוד ישרים א).

והמגיד ממזריטש, מנהיג תנועת החסידות אחר הבעל שם טוב, אמר על כך דברים נפלאים, שאם האשה האלמנה ראויה להינשא, כל זמן שאינה נישאת אין עלייה כל כך לנפש בעלה בעולם העליון, מפני שכביכול בגללו אלמנתו נשארה בודדה ומסכנה (ונתבאר בבני יששכר חודש אדר מאמר ב' דרוש ז').

ואפשר אולי להוסיף, שאם הבעל השני נותן כבוד למורשתו של הראשון, ובמיוחד כשהראשון נהרג על קידוש ה', אזי אין חשש אלא להפך - בזה הוא ממשיכו.

אימתי ראוי ומצווה להינשא בשנית
ומכאן לעצם שאלת האלמנות והאלמנים. אם מתוך עצבות וייאוש הגיעו להחלטה שלא להתחתן יותר, אזי ראוי להניאם מהחלטתם ולשדלם לבנות את חייהם מחדש, מפני שאדם צריך להיות שמח בחייו, ובשום פנים לא להיות מצבת יגון חיה לבן הזוג שנפטר או נהרג.

ויש לבאר להם את דבריו העמוקים והמוסריים של המגיד ממזריטש, ולומר כי לא יבגדו ח"ו בזיווגם הראשון אם יתחתנו בשנית, אלא כך ראוי להם לפי סדרו של עולם, ואין התורה מדריכה את האדם להיות עצוב ואבל כל ימי חייו.

ואת השאלה מי יהיה בן הזוג בעולם הבא ובתחיית המתים ראוי להשאיר לעתיד לבוא, ולהאמין שה' מסדר את הכל לטובה, וכולם כולם יבואו לבסוף לתיקונם השלם בשמחה ואהבה. (אולי בהזדמנות אחרת נרחיב קצת בשאלה זו, ובדברי המקובלים על זיווג ראשון ושני, שיש להבינם באופן מופשט ולא פשטני, ולא תמיד הראשון הוא הזיווג הראשון כפי שביארו בסוד גלגולי נשמות).

ומצווה גדולה לשמח אלמנה, ואין שמחה גדולה יותר מאשר שתינשא שוב. ומעלה גדולה למי שמסייע לאלמנות להינשא, כמו שנאמר: "לב אלמנה ארנין". וכך היה עושה איוב, היה מקרב אלמנות ונותן את שמו עליהן שהן קרובות משפחתו, ומתוך כך היו באים ונושאים אותן (ב"ב טז, א).

ומי שנושא אלמנה שיש לה ילדים שכרו עצום, ועליו הפסוק אומר: "אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת"; וכי אפשר לו לאדם לעשות צדקה בכל עת?! באר רבי שמואל בר נחמני: זה המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו ומגדלם ומביאם לחופה (כתובות נ, א).

החלטה כאובה מתוך שמחה
אולם כאשר מדובר באדם שגם לאחר פטירת בן זוגו חייו ממשיכים להיות מלאי משמעות, ואף שהוא עצוב ומתגעגע מאוד לבן זוגו, יש בחייו גם שמחה וסיפוק, ומתוך הוקרה לקשר העמוק שיצר עם בן זוגו אינו רוצה להינשא בשנית - אזי יש לכבד את רצונו.

ויהי רצון מלפני אבינו שבשמיים שיתקיימו בנו דברי הנביא (ישעיה כה, ח-ט): "בלע המוות לנצח, ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים, וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ, כי ה' דיבר. ואמר ביום ההוא הנה אלוקנו זה קיווינו לו ויושיענו, זה ה' קיווינו לו נגילה ונשמחה בישועתו".

------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.

ניתן לקרוא הרחבות הלכתיות ופסיקת הלכה של הרב בנושא זה במדור "שאל את הרב" באתר, בקישור הבא .

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
ביאור דעת המחמירים בגיור
סיון תשפ"ב
רביבים
איסור אכילת דג ובשר יחד
שבט תשפ"ג
רביבים
דברים לזכרו של הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
טבת תשפ"ב
רביבים
שילוב תורה ומדע במוסדות החינוך
תשרי תשפ"ג

שיעורים נוספים

שיעורים נוספים
לחיזוק בתי הדין
הרב אליעזר מלמד | סיוון תשס"ד
1:05
הקשר הזוגי
"לעובדה" - העבודה בבית מתוך שירה
סדרת שיעורים בזוגיות - שיעור 3
הרב ש. יוסף וייצן | י"ב אדר תשע"ח
שידוכים
נישואי אלמנה
הרב אליעזר מלמד | סיון תשס"ח
1:01
הקשר הזוגי
יסודות בתקשורת, ואיך מקבלים פשרה?
סדרת שיעורים בזוגיות - שיעור 5
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ו אדר תשע"ח

שיעורים נוספים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

אמונת עיתך
מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א
באדיבות מכון התורה והארץ
רבנים שונים | תשע"ד
5 דק'
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הרב עודד מילר | סיון תשפ"א
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יהושע שפירא
הרב חיים דרוקמן
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב יהודה מלמד
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב שבתי סבתו
הרב יהודה לייב גרונר
הרב חיים אביהוא שוורץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו